סגור

דעה
יש לבטל את הפטורים ממס

הפטור ממסים לחברות גדולות ולחברות מייצאות מסתכם כיום בכ-7 מיליארד שקל מדי שנה. פטור זה אינו תורם דבר למשק, אולם הוא פוגע באופן חמור בתחרות, משום שהוא מפלה לרעה את החברות הקטנות והבינוניות

בעקבות מגפת הקורונה נוצר גירעון ניכר בתקציב המדינה. לפיכך על הממשלה לברור בקפידה את סדר ההעדפות בהוצאותיה וכן לייעל את פעילות המגזר הציבורי. העלאת מיסים סטטוטוריים אינה רצויה במצב הנוכחי. אולם חשוב לבטל פטורים ממס שאין להם יעד כלכלי או חברתי והם רק מעשירים קבוצות לחץ. במקום זאת משרד האוצר כולל בתכניתו פטור חדש ממס לתעשיית ההייטק.
אין ספק שהסיכונים ליזם בתעשיית ההייטק הם גדולים יותר מאשר בענפים אחרים, אך גם שיעור הרווח הממוצע בענף הוא גבוה. לכן ממשלת ישראל, כמו גם ממשלות אחרות, מעניקה תמיכה לתעשיית ההייטק באמצעות מענקי המדען הראשי. הבעיה שבנוסף למענקים אלה היא פוטרת מפעלים טכנולוגיים גדולים וכן מפעלי יצוא מתשלום מס חברות מלא.
החל מ-2005 החלה הממשלה להעניק פטורים מפליגים לחברות שגודלן יוצא דופן והן טכנולוגיות. מפעלים אלה משלמים מס חברות שנע בין 6 ל-12 אחוזים בעוד שייתר החברות במשק משלמות 23 אחוזים. הרעיון הגלום בהטבות למפעלים אלה נכשל. מאז ההחלטה על הענקתן לא קם בישראל אף מפעל העונה לקריטריון המוגדר בהטבה. למעשה הפטור הזה היווה מתנה לחברות שפעלו בארץ גם לפני 2005 למרות שאז הם לא זכו להטבה הזו. בקבוצה זו 6 חברות בסך הכל שבשנים האחרונות נהנות מפטור ממיסים בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקל מדי שנה.
1 צפייה בגלריה
מפעל אינטל ב קרית גת
מפעל אינטל ב קרית גת
מפעל אינטל בקרית גת, החברה נהנית ממס חברות מופחת
(צילום: אבי רוקח)
הקבוצה השנייה שזכתה בפטור ממס הן חברות המייצאות את התוצרת שלהן לחו"ל. להיקף היצוא אין חשיבות כשלעצמו. אנחנו מייצאים מוצרים ושירותים כדי שנוכל לייבא חומרי גלם שלא בורכנו בהם ומוצרים שאין לנו יתרון יחסי בייצורם. תרומת היצוא למשק בכל ממד זהה לחלוטין לייצור תחליפי יבוא הנמכרים בארץ. כל דולר יצוא משפר את מאזן הסחר בדולר וכן מגדיל את התוצר הלאומי בדולר. אולם גם כל מוצר שווה ערך שיוצר בארץ ונמכר בשוק המקומי משפר את מאזן מטבע החוץ בדולרים באותה מידה, משום שהוא חוסך למשק את יבוא המוצר הזה מחו"ל.
גם תרומתו לתוצר הלאומי זהה לזו של היצוא. זאת ועוד למשק יש מזה 20 שנה עודף עצום בהכנסות במטבע חוץ לעומת הוצאות במטבע חוץ. כתוצאה מכך יתרות מטבע החוץ של המשק הגיעו ל-200 מיליארד דולר. בשוק חופשי עודף גדול כל כך היה מוריד את שער הדולר וכך מוזיל את היבוא. אולם בנק ישראל שומר באופן מלאכותי על שער דולר גבוה. כלומר בנוסף להקלות המס, הצרכנים בישראל נאלצים לשלם מחיר גבוה על מוצרי יבוא כדי לסבסד את היצואנים.
הפטור ממסים לחברות גדולות ולחברות מייצאות מסתכם כיום בכ-7 מיליארד שקל מדי שנה. פטור זה אינו תורם דבר למשק, אולם הוא פוגע באופן חמור בתחרות, משום שהוא מפלה לרעה את החברות הקטנות והבינוניות. חברות אלה, וכן חברות המשווקות את תוצרתן לשוק המקומי, נאלצות לשלם מס חברות גבוה הרבה יותר (23 אחוזים), ולכן יכולתן להתחרות עם החברות הנהנות מפטורי מס הרבה יותר קשה. במלחמה על העובדים הטובים ביותר ועל האשראי יש יתרון לחברות שמשלמות מס נמוך יותר, כי הן יכולות לשלם שכר גבוה יותר לעובדים וריבית גבוהה יותר לבנקים. אפליית המס עלולה לגרום לכך שהמפעלים שיקומו או יתרחבו אינם בהכרח המפעלים המוצלחים יותר.
הממשלה מעניקה פטורים ממסים שאין להם הצדקה כלכלית גם לגופים אחרים במשק וכן לעובדים. אמנה רק חלק מהם כאן. לדוגמה מוצרי חשמל פטורים ממס ערך מוסף באילת. מדוע לא ביישובי אצבע הגליל. או שליש מהעובדים במשק נהנים מפטור ממס על הכנסה שמוגדרת כקרן השתלמות. כלומר שני שליש מהעובדים במשק משלמים מס הרבה יותר גבוה כדי ששליש אחר יוכל ליהנות מפטור ששוויו כ-5.5 מיליארד שקל מדי שנה.
פטורים ממס שאין להם יעד כלכלי או חברתי ושאינם פותרים כשל בתפקוד המשק הם רק מזיקים ויש לבטלם. על אחת כמה וכמה בימים אלה שהגירעון גדל מאוד ויש להקים תשתיות מודרניות ולשפר את מערכות החינוך והבריאות.
אבי בן בסט הוא פרופ' אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר מנכ"ל האוצר ומחבר הספר המהפכה בשוק ההון בישראל

לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.