סגור
לוביסטים ב כנסת
לוביסטים בכנסת. יצטרכו לעבוד שעות נוספות (צילום: מיקי אלון )

לוביסט לכל ח"כ: בעלי העניין פושטים על הכנסת

את פניהם של 30 הח"כים החדשים בקואליציה (ועוד 34 ותיקים) יקבלו 118 לוביסטים, שמייצגים יותר מ־500 חברות, שרוצות לשכנע את חברי הכנסת שהמחירים סבירים והתחרות מצויה בשפע. מספר הלוביסטים צפוי לגדול בעתיד

עם כינונה מחרתיים של הכנסת ה־25, רשומים 118 לוביסטים כבעלי אישור כניסה קבוע להסתובב במשכן. מדובר בלוביסט על כל חבר כנסת. בניכוי מספר השרים שעדיין יישארו חברי כנסת, היחס בין מספר הלוביסטים למספר הח"כים גבוה יותר. בפגרת הבחירות, שהחלה ביולי 2022, נרשמה ירידה קלה במספר הלוביסטים הרשומים בכנסת, 129, אבל כעת, עם תחילת העבודה של מה שמסתמן כקואליציה יציבה - צפוי גידול במספרם.
עיקר עבודתם של הלוביסטים יהיה מול 30 מהח"כים החדשים, כמחצית מהקואליציה המסתמנת של 64 ח"כים. הממשלה צפויה לכלול 32-30 שרים ועוד סגני שרים, לפיכך החוק הנורבגי, שהיקפו טרם נקבע, יהיה רחב במיוחד. כך, לליכוד יושבעו 7 ח"כים חדשים, שאליהם יצטרפו לפי הערכות עוד 8-5 ח"כים בעקבות החוק הנורבגי. כלומר, כמחצית מהח"כים של סיעת השלטון המונה 32 ח"כים יהיו חדשים. בציונות הדתית יהיו 7 ח"כים חדשים שאליהם יצטרפו עוד 3 ח"כים. בש"ס יש ח"כ חדש אחד, אברהם בצלאל, שאליו יצטרפו עוד 3-2 ח"כים חדשים, ואילו יהדות התורה צפויה לקבל 5-4 סגני שרים, חלקם יפנו את המקום בכנסת לח"כים חדשים.
המשמעות היא שהלוביסטים יפעלו לשכנוע הח"כים החדשים, שיהיו חברים בוועדות שבהן יידונו הרפורמות להורדת יוקר המחיה והגברת התחרות. והח"כים החדשים? ברובם, כלל אינם בקיאים בסוגיות הכלכליות והחברתיות, והלוביסטים ינסו לשדל אותם לפעול לטובת האינטרסים הכספיים של שולחיהם.
לפי מדד הלוביסטים של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, מספר הגופים ששכרו לוביסטים בכנסת הסתכם ב־544 ביולי 2022, לאחר פיזור הכנסת. גם כאן, עם תחילת עבודתה הסדירה של הכנסת, תירשם עלייה במספר הגופים ששוכרים לוביסטים שיפעלו למענם בבית המחוקקים. זאת מפני שחלק מהגופים ששכרו לוביסטים בעבר הקפיאו את ההתקשרות ב־5 מערכות הבחירות האחרונות. סיבה נוספת היא שורת הנושאים הכלכליים־חברתיים שיידונו בתקופה הקרובה בוועדות הכספים והכלכלה. לראשות ועדת הכספים צפוי לשוב ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ואת ראשות ועדת הכלכלה מייעדים בליכוד לח"כ דוד ביטן.
ועדת הכספים תידרש לדון בקרוב בהפרדת כאל מדיסקונט. לפי חוק שטרום להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, על הוועדה לדון בכך עד 23 בינואר 2023, לאחר שתשמע את עמדת שר האוצר החדש. באוצר ובבנק ישראל תומכים בהפרדה לאחר שהצוות לבחינת התחרות בשוק האשראי בראשות האוצר ובהשתתפות הרגולטורים הפיננסיים המליץ לשר האוצר לקדם המהלך.
הארכת מועד ההחלטה צריכה לעבור שינוי חקיקה, אבל ועדת הכספים יכולה להחליט שלא להחליט עד סוף ינואר 2023, ואז יפקע המועד - ודיסקונט יוכל לא למכור אחזקותיו בכאל. ההערכה שיופעלו לחצים על שר האוצר וחברי הכנסת לבטל, לרכך, או להאריך את מועד המכירה. כאל שוכרת את משרד הלובינג גלעד, ודיסקונט את משרד גורן עמיר. איגוד חברות האשראי תחת איגוד לשכות המסחר מיוצג על ידי משרד מ. פירון.
נושא מרכזי נוסף שיידון בכנסת ובממשלה הוא הורדת יוקר המחיה. במו"מ הקואליציוני נדונה הצעה להקמת ועדת שרים לטיפול ביוקר המחיה. החלטותיה של ועדה כזו ידרשו במקרים רבים שינויי חקיקה בכנסת בוועדות הכספים והכלכלה, ובכלל זה הפחתת מכסים.
חלק גדול מחברי הכנסת בקואליציה בוועדת הכלכלה יהיו אף הם ח"כים חדשים. הלוביסטים של רשתות המזון, היצרניות והיבואניות, כמו גם חברות למוצרי ניקיון וטואלטיקה ורשתות הפארם, יילחמו בוועדה שלא לפגוע ברווח של הלקוחות שלהם. כך למשל, תנובה, שוכרת את משרד הלובינג "הקבינט" בראשות ח"כ לשעבר יואל חסון וצח בורוביץ.
חוק נוסף שסביבו תרוכז עבודת לוביסטים הוא חוק המטרו שמייצר את התשתית החוקית שתאפשר הקמת רכבת תחתית בגוש דן בעלות של כ־150 מיליארד שקל. החוק התקבל בקריאה ראשונה בכנסת היוצאת, אך בשל התפזרותה לא הושלמה החקיקה. ההערכה היא שהממשלה החדשה תבקש מהכנסת להחיל דין רציפות על הצעת החוק ולהמשיך את הדיון להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הלחצים בחוק המטרו צפויים להתרכז סביב תוואי הפרויקט, כאשר עיריות כמו כפר סבא ורעננה ינסו לשנותו כדי שהתושבים שלהם יתנגדו לו כמה שפחות. המאבק בכפר סבא ירוכז על התוואי שיקום ליד השכונה הירוקה, ואילו המאבק ברעננה צפוי למנוע מהמטרו מלעבור דרך שכונה 2005. עיריית כפר סבא מיוצגת בכנסת על ידי משרד "הקבינט".
זאת ועוד, שר האוצר החדש יגיש בקרוב לכנסת את הצעת תקציב המדינה לשנים 2024-2023 ואת הצעת חוק ההסדרים - שיכלול רפורמות בתחומי תחבורה, אנרגיה, דיור, תשתיות, בריאות ועוד, מה שיגרום ללוביסטים "לעבוד שעות נוספות" בקרב חברי הכנסת.