סגור
ראש הממשלה בנימין נתניהו ישיבת הממשלה 10.12.23
ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: Ronen Zvulun/Pool Photo via AP)

פרשנות
הורדת הדירוג של מודי'ס: כל הדרכים מובילות לנתניהו

חוסר הוודאות ביום שאחרי המלחמה בעזה, מצוקת ענף הבנייה, הבעיות החברתיות ואי השוויון - הדו"ח מתאר בצורה מדויקת למדי את בעיותיה של מדינת ישראל, רובן ככולן מרוכזות בשלטון המרכזי, זה שבראשו עומד כבר 15 שנה (עם הפסקה של שנה) אדם אחד

הורדת הדירוג של מדינת ישראל על ידי מודי'ס היא מכה כלכלית לא פשוטה. האופק השלילי שמתלווה אליה, ורומז על אפשרות להורדת דירוג נוספת בעתיד הנראה לעין, אף מעצימה אותה. אבל מעבר לשפה המאקרו-כלכלית שבה נכתב הדו"ח, מתחדד המסר של חברת הדירוג לישראלים עצמם - זה לא אנחנו, אלה המנהיגים שלנו.


תומכיו של נתניהו עשויים לראות בדו"ח החריף של מודי'ס עדות נוספת לתיאוריית הקונספירציה שהם מהדהדים כבר חמש שנים שכל מטרתה היא להפיל ראש ממשלה מכהן. דו"ח שנכתב בהזמנה של אנשי מחאת קפלן ואולי אף גורמים מחוץ לישראל. ביידן אולי? אסור לתת פתח לקונספירציות הללו לחלחל פנימה. הדו"ח מתאר בצורה מדויקת למדי את בעיותיה של מדינת ישראל, רובן ככולן מרוכזות בשלטון המרכזי, זה שבראשו עומד כבר 15 שנה (עם הפסקה של שנה) אדם אחד.
כך מזכירים כלכלני מודי'ס את המגעים לעסקה שבמסגרתה ישוחררו החטופים משבי חמאס בעזה ושתכלול הפסקת אש זמנית והכנסת סיוע הומינטרי נוסף לרצועה ומציינים את חוסר הבהירות לגבי הסיכוי שלה. חוסר בהירות או חוסר ודאות הם הדבר שכל כלכלן באשר הוא הכי חושש ממנו. חוסר היכולת של הממשלה לספק אותו היא יותר מתמרור אזהרה עבור חברת הדירוג.
לפיכך ברור שגם במודי'ס תוהים לגבי שאלת היום שאחרי ברצועת עזה. "ממשלת ארה"ב ומדינות האזור הציגו קווי מתאר כלליים של תוכנית ארוכת טווח הכוללת הקמת מסגרת משילות ומנהיגות מדינית חדשה בעזה, שעשויה לתרום לשיפור הביטחון של ישראל. עם זאת, ממשלת ישראל דחתה עד כה תוכניות מסוג זה", נכתב בדו"ח. הניסוח הזה עושה חסד עם ממשלת נתניהו כי משתמע ממנו שלממשלת ישראל יש כוונה להגיע לתוכנית מוסכמת על היום שאחרי. יותר מארבעה חודשים מאז פרוץ המלחמה נראה שהממשלה נמנעת מלדון בנושא משום שהוא פשוט לא נוח לה פוליטית. נתניהו מחושק על ידי שותפיו מימין, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', והפחד שיפילו את ממשלתו וישלחו אותו לפנסיה גובר על הצורך האמיתי של מדינת ישראל ביצירת ודאות שאינה סיסמאות וקלישאות שהיו טובות לשבועות הראשונים של המלחמה.
כלכלני חברת הדירוג מציינים את עמידותה היחסית של כלכלת ישראל עם השלכות העימות, "כאשר האינדיקטורים המיידיים מצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים. כוח העבודה מתקרב לרמה שהייתה טרם העימות, בתי הספר נפתחו מחדש וחיילי המילואים החלו להשתחרר משירות מילואים פעיל". ללא ספק מילים חזקות.
אבל כאן מגיע ה"עם זאת" של כלכלני מודי'ס שמציינים כי "חלק מהסקטורים במשק, בפרט סקטור הבנייה, הנשען במידה רבה על פועלים מהגדה המערבית, פועל ברמות נמוכות בהרבה מהרגיל". כלכלני מודי'ס לא מרחיבים ולא מזכירים שהסיבה לפגיעה בסקטור הבנייה נובעת מהתנגדותם של שרים בממשלה כמו שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאפשר את כניסתם של עובדים מהגדה וכשמדובר בכ-80 אלף פועלים, הפגיעה ברורה. גם כאן, ראש הממשלה נתניהו מתקשה להוביל החלטה של החזרת העובדים מול שריו.
בהמשך הדו"ח, בפרק שעוסק בשיקולי סביבה, חברה וממשל כותבים כלכלני מודי'ס: "בשילוב עם האתגרים ארוכי השנים בכל הנוגע לדמוגרפיה - במיוחד ההבדלים הגדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינה ביחס לשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה, הכנסה, מיומנות ורמות פריון - הסיכונים החברתיים הם גבוהים". במילים פחות עמומות, כלכלני מודי'ס קובעים כי הסיכון החברתי של ישראל גבוה בשל אי השוויון בנטל בשוק העבודה שבא לידי ביטוי גם בפגיעה בפריון, שעלול אף להתרחב כתוצאה מהשינויים הדמוגרפיים. כלומר, המשך הדרתן של אוכלוסיות שונות ובראשן גברים חרדיים משוק העבודה, מסכנת את עתידה של מדינת ישראל.
וגם כאן חסרה התמונה המלאה שמספרת שממשלת ישראל הנוכחית לא רק שאינה פועלת לצמצום הפערים ולהפחתת הסיכון המדובר, אלא אף מגבירה אותו בעידוד של קצבאות מוגדלות לאברכים וויתור על לימודי ליבה במוסדות החרדיים כדי לקבל תקציבים מהמדינה. תחשבו על 2 מיליארד שקל שהממשלה הנוכחית הקצתה לאברכים במסגרת הכספים הקואליציוניים ותחזרו לקרוא את הפסקה הזו בדו"ח שוב. ממשלת ישראל שמה למדינת ישראל רגל.

נקודת האור: מערכת אזרחית ומשפטית חזקה

מול הציון לגנאי שלו זוכה ממשלת ישראל בולטת עוצמתה של החברה האזרחית בדו"ח של מודי'ס. יותר מפעם אחת במהלכו מזכירים כלכלני חברת הדירוג את העובדה הזו שהתעצמה במלחמה ולצידה את חוזקתה של מערכת המשפט, שהצליחה להדוף את ניסיונות הממשלה (שוב היא) לפגוע בעצמאותה: "החברה האזרחית ומערכת המשפט העצמאית הוכיחו את עצמם כמספקים בלמים ואיזונים חזקים במבנה המוסדי של ישראל". על החשיבות של הבלמים הללו אין צורך להרחיב.
ויש עוד מסר חבוי שמיועד ישירות לראש הממשלה סביב ניסיונות ההתחמקות שלו משאלת האחריות לאירועים: "החברה (מודי'ס, ר"ב) מציינת כי העובדה שבעבר ערכה מדינת ישראל חקירות עצמאיות לגבי כשלים ביטחוניים גדולים וכן הקימה ועדה להערכת צרכי מערכת הביטחון לטווח ארוך, הם איתותים חשובים לרמות גבוהות של שקיפות ובקרה". במילים אחרות, מדינת ישראל פעלה נכון בעבר כשתחקרה אירועים קודמים, למשל בוועדת חקירה ממלכתית (אגרנט) אחרי מלחמת כיפור. מצופה ממנה לעשות זאת כמו שצריך, בלי קיצורי דרך, גם עכשיו.