לא פטור ממע״מ ולא הנחות, הצפון צריך חכות
צריך לומר את זה ביושר: יש לא מעט פופוליזם ביחס לקריית שמונה ולמחאה של תושביה. העיר במצב קשה זה נכון, אבל הבעיות שלה לא נולדו במלחמה. העיר היא סיפור פריפריה קלאסי עם מחסור בתעסוקה איכותית בנייה חדשה השכלה ותשתיות. המלחמה פשוט קילפה את הפלסטר, העצימה, וחשפה את מה שכולם ידעו גם קודם.
קריית שמונה חטפה חזק במלחמה ובעיקר מי שנשחקה היא האוכלוסייה. צעירים עזבו את הצפון חיו שנתיים במרכז או במקומות אחרים וטעמו חיים אחרים. רובם חזרו עם תובנה: נמאס להם להיות סוג ב'. הם רוצים חינוך טוב תרבות חיה והזדמנויות אמיתיות להם ולילדים שלהם. לא טובות ולא הנחות אלא עתיד. המבוגרים חוזרים ברובם, אבל הצעירים? מדוע ולמה.
על הרקע הזה עולות הצעות כמו זו של ח"כ נאור שירי (יש עתיד) להכריז על קריית שמונה כאזור סחר חופשי בדומה לאילת עם פטור ממע״מ, מענקי לימודים לסטודנטים תושבי העיר והנחות לחיילים ולמשרתי מילואים ברכישת דירה בעיר. אלו הצעות נחמדות אפילו עם כוונות טובות אבל בסוף צריך לומר את האמת אלו פלסטרים. קריית שמונה צריכה חכות, לא דגים. כן, אותו משפט נדוש אבל שמדייק בדיוק את המצב.
קריית שמונה לא צריכה להיות אילת וגם לא טבריה. תיירות כבר קיימת בצפון וגם כשלא הייתה מלחמה היא לא באמת הצילה את העיר. רוב התיירים חונים בקיבוצים, בגולן, ובמקומות היותר פסטורליים והעיר נשארת תחנת מעבר. פטור ממע״מ יביא יותר קונים יותר סופי שבוע עמוסים ואולי כמה כותרות. זה טוב לחלק מהעסקים ונותן תחושת תזוזה אבל זה לא יוצר בסיס כלכלי יציב. זה לא עוצר הגירה שלילית ולא מושך משפחות צעירות אנשי חינוך רופאים או יזמים לבנות כאן חיים.
גם מענקי לימודים והטבות דיור הם צעדים חשובים אבל צריך לשאול בכנות מה זה נותן אם צעירים לומדים קונים דירה ואז עוזבים כי אין להם עבודה איכותית ואין אופק. עיר לא נבנית רק ממחירים נוחים אלא מהזדמנויות.
הבעיה של קריית שמונה קדמה למלחמה והמלחמה רק העמיקה את הפערים. תחבורה, רפואה מתקדמת, חינוך איכותי ,מוסדות להשכלה גבוהה ואזורי תעסוקה משמעותיים כל אלה חסרים או חלשים. בלי טיפול עמוק בדברים האלה כל הטבה נקודתית תיעלם מהר מאוד.
השלב הראשון הוא להכיר במציאות השינוי לא יקרה בשנה ולא בשנתיים. אין פה קסמים. אבל כן אפשר לבנות תכנית ארוכת טווח עם יעדים ברורים ולגדול צעד אחר צעד. הקמת האוניברסיטה למשל יכולה להיות עוגן אמיתי. חיזוק תעשיית הפוד טק שהצפון מנסה שתדבק בו כבר שנים יכול לתת דחיפה משמעותית. ואם מציצים שעה לכיוון דרום ,זיכרון יעקב, רואים מה קורה שם בעקבות ההשקעות של אנבידיה. לא מענק חד פעמי אלא יצירת אקוסיסטם שלם. תעסוקה איכותית מביאה אוכלוסייה חזקה, אוכלוסייה חזקה שווה חינוך תרבות וקהילה, והמעגל מתחיל להניע את עצמו.
קריית שמונה יכולה להיות סיפור הצלחה. הרי ה"תשתית" כבר קיימת: המחייה בגוש דן קשה. מחירים בשמיים, פיצוץ אוכלוסין ופקקים שרק יחמירו. למה שמשפחות צעירות לא ירצו לגור במקום מוקף הרים, טבע ובעיקר אנשים טובים. בשביל זה המדינה צריכה להפסיק לחפש פתרונות קלים ולהתחיל להשקיע באמת. פחות כותרות יותר תכנון. פחות מבצעים יותר מחויבות.
מי שרוצה להציל את הצפון לא מחפש מחווה מהירה אלא פתרונות עומק.
מרסל ויידה היא מנכ"לית ומייסדת חברת Good Quality המתמחה בבדיקות תוכנה ובפיתוח אוטומציה ופועלת מאופקים
