יום חופש עם חשבון של מיליארדים: למה ישראל מתעקשת על שבתון בבחירות?
אובדן התוצר ביום הבחירות הקרוב נאמד ב־2.5 מיליארד שקל, וישראל היא אחת משתי מדינות בלבד ב־OECD שמעניקות שבתון מיוחד לבחירות באמצע השבוע. בכנסת ניסו לבטל אותו, לקצר אותו ואפילו לשלול שכר ממי שלא הצביע. אז מה משאיר בחיים את המסורת שנולדה ב־1949?
"בשעה 5:35 בבקר השכם קמתי אני ואשתי... אחרי ששתינו קפה לבשנו בגדי שבת לכבוד יום הגדול והקדוש הזה. כי זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". כך תיאר ביומנו משה יקותיאל אלפרט, מוכתר שכונת בית ישראל בירושלים, את בוקר 25 בינואר 1949, יום הבחירות לאספה המכוננת – הבחירות הראשונות במדינת ישראל. יום הבחירות הוגדר כבר אז כיום שבתון, מסורת שעוגנה בהמשך בסעיף 10 לחוק־יסוד: הכנסת מ־1958. הזכאות לשכר ביום השבתון מוסדרת בסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת, בנוסחו המשולב מ־1969. השבתון נועד להעניק ליום הבחירות נופך של חג אזרחי ולאפשר לאזרחים להצביע בלי להפסיד יום עבודה. אלא שחמש מערכות הבחירות בין 2019 ל־2022 הזכירו שלחגיגה הדמוקרטית הזאת יש תג מחיר של מיליארדי שקלים למשק.
מעבר להוצאה הציבורית על ניהול הבחירות ומימון המפלגות – שסעיף התקציב שלהן ב־2026 עומד על כמיליארד שקל וכולל מימון שוטף – יש לשבתון מחיר משלו. לפי המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, עלות השכר ביום הבחירות נאמדת בכ־2.7 מיליארד שקל: 1.8 מיליארד במגזר העסקי וכ־860 מיליון במגזר הציבורי. במקביל, סקירה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המבוססת על מודל החישוב של אגף הכלכלנית הראשית באוצר, מעריכה את אובדן התוצר ביום הבחירות בכ־2.5 מיליארד שקל, לעומת אומדן של 1.7 מיליארד שקל בבחירות 2022. לפי החישוב, התוצר היומי יירד מכ־8.6 מיליארד שקל ביום רגיל לכ־6.1 מיליארד ביום הבחירות, כאשר המגזר העסקי יאבד כ־1.7 מיליארד שקל והמגזר הציבורי כ־865 מיליון שקל.
חשוב להדגיש כי התאחדות התעשיינים מחשבת את שווי השכר המשולם ביום השבתון, ואילו המכון הישראלי לדמוקרטיה מעריך את אובדן התוצר למשק. מדובר במדדים שונים, שיש ביניהם חפיפה.
הצעות הביטול מתרבות
נוכח העלויות התופחות, התרבו הצעות החוק לביטול השבתון או לצמצומו. בדצמבר 2019 הציע ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) לבטל לחלוטין את השבתון באמצעות תיקון חוק־יסוד: הכנסת. בדברי ההסבר טען שעלות השבתון מגיעה ל־5 מיליארד שקל, שהנטל נופל על המעסיקים ושלא הוכח כי השבתון מגדיל את שיעור ההצבעה. גם שעות פתיחת הקלפיות הארוכות בישראל, מ־7:00 עד 22:00, משמשות טיעון נגד השבתת המשק. גם העובדה שבישראל אין לציבור הרחב אפשרות להצביע מראש או בדואר מחזקת את ההצדקה לשבתון, לדברי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.
גישה מתונה יותר ביקשה לקצר את השבתון לחצי יום, במתכונת של "ערב חג". הרעיון הועלה כבר ב־2008 בידי האיחוד הלאומי, ובהמשך אומץ בידי יהדות התורה, בהובלת ח"כ אורי מקלב. בין הכנסת ה־22 לכנסת ה־25 הגישו נציגיה ארבע מתוך חמש הצעות החוק לצמצום השבתון ולפתיחת הקלפיות בשעה 13:00. ב־2019, לקראת האפשרות של בחירות שלישיות, הציג שר האוצר דאז משה כחלון מתווה אחר: ביטול השבתון לחלוטין, קיום לימודים עד 12:00 ופתיחת הקלפיות מ־14:00 עד חצות.
אלא שקיצור השבתון מעורר קושי מעשי: חלק בלתי מבוטל מהקלפיות מוצבות בבתי ספר. קיום לימודים כרגיל יקשה על פיזור נגיש של קלפיות, ואילו סגירת בתי הספר תחייב הורים לילדים צעירים להיעדר מהעבודה ותצמצם את החיסכון למשק. בנוסף, ריכוז ההצבעה בשעות אחר הצהריים עלול להאריך את התורים בקלפיות ולפגוע במימוש זכות הבחירה.
מסלול שלישי ביקש להתנות את תשלום השכר ביום השבתון בהצבעה בפועל. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין הכנסת ה־20 לכנסת ה־25 הוגשו 13 הצעות חוק ברוח זו, תשע מהן בידי ישראל ביתנו, האחרונה ב־2024. הרעיון קודם כבר ב־2007-2006, לאחר ששיעור ההצבעה בבחירות 2006 ירד לשפל היסטורי של 63.5%: גדעון סער (הליכוד), יואל חסון (קדימה), אורית נוקד (העבודה) ורוברט אילטוב (ישראל ביתנו) הציעו לשלול שכר ממי שלא יציג למעסיק אישור שהתייצב בקלפי. ארבע ההצעות הללו עברו קריאה טרומית ואף נדונו בוועדת החוקה ב־2008, אך לא הבשילו לחקיקה.
בציבור הרחב הרעיון דווקא זוכה לתמיכה: בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ב־2020 תמכו 69% מהישראלים במתן שבתון רק למי שיוכיח שהצביע – 75% מהיהודים, ו־49% מהערבים . מנגד, 55% התנגדו להטלת קנסות על אי־הצבעה. אלא שלדברי חוקרי המכון, התניית השכר בהצבעה עלולה לפגוע בפרטיות ובשוויון, לעורר קשיים הנוגעים לחשאיות ההצבעה ואף לאפשר למעסיקים ללחוץ על עובדים שלא להצביע כדי לחסוך בתשלום השכר. אכיפת ההסדר תחייב גם מנגנון לאימות ההתייצבות בקלפי והצגת אישורים למעסיקים, כך שלא ברור אם תביא חיסכון ממשי.
ומה עם הנחה בארנונה?
הבחירות לרשויות המקומיות סיפקו מעין "ניסוי טבעי" לבחינת השבתון: ב־1993 הוא בוטל, ב־2014 הוחזר בחקיקה, ובבחירות 2018 זינק שיעור ההצבעה מ־51.1% ל־59.5% – תוספת של 8.4 נקודות אחוז לעומת 2013. בבחירות 2024, למרות השבתון, ירד השיעור ל־53.8%. מחקר שפרסמו בפברואר 2026 חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, איתמר יקיר ואריאל פינקלשטיין, השווה גם בין הסיבוב הראשון בבחירות המקומיות, שבו יש שבתון, לסיבוב השני שבו אין, והעריך כי השבתון עשוי להוסיף כ־7.5 נקודות אחוז לשיעור ההצבעה. עוד ב־1998 הציע חוקר המכון פרופ' גדעון רהט (האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה) לעודד הצבעה באמצעות הנחה בארנונה או לאחד את הבחירות המקומיות והארציות – צעד שיחסוך יום שבתון נפרד, אך גם יכרוך את הפוליטיקה המקומית בארצית.
גם אם חלק מההצעות עשויות לצמצם את המחיר הכלכלי, שינוי כללי ההצבעה באקלים הפוליטי הנוכחי עלול להיתפס כניסיון להשפיע על שיעורי ההשתתפות. בלי הסכמה פוליטית רחבה, נראה שהמסורת שנולדה ב־1949 תישאר איתנו - וגם החשבון.
ברוב הדמוקרטיות בעולם מצביעים בסופ"ש
ישראל היא אחת מבין 16 דמוקרטיות בלבד בעולם שהבחירות בהן מתקיימות ביום חול שמוכרז כשבתון. לפי מחקר שפרסם לאחרונה מכון Pew האמריקאי, מבין 104 דמוקרטיות שנבדקו, 60 מקיימות את הבחירות בסופי שבוע, החופשיים מעבודה. מספר קטן יותר, 28 מדינות, ביניהן ארה"ב, עורכות את הבחירות בימי חול מבלי להכריז על שבתון והעבודה נמשכת כרגיל — אף שישנן מספר הקלות.
מקרב 38 המדינות החברות ב־OECD, המקרה של ישראל הוא יוצא דופן אף יותר. 29 מהמדינות החברות עורכות את הבחירות בסופי השבוע. מבין 9 הנותרות, ישראל ודרום קוריאה הן היחידות שמצביעות בימי חול המוגדרים רשמית כשבתון. דרום קוריאה ממחישה את היעילות בקיומן של בחירות ביום שבתון. מאז שנות ה־90 עומד שיעור ההצבעה במדינה על כ־75%, זאת לעומת 48% בארה"ב.
בין המדינות שבהן מתקיימות הבחירות באמצע השבוע ומוכרז על שבתון כוללות רק מדינה אחת מאירופה - צפון מקדוניה, אחת מאמריקה - גיאנה, והשאר מאפריקה, אסיה והפסיפיק. ישנן גם מדינות שאינן מסתפקות ביום שבתון אחד. בבחירות האחרונות שנערכו בחודש מרץ בנפאל, הכריזה הממשלה על שלושה ימים של חופשה ציבורית, וזאת כדי להבטיח את "ההתנהלות החלקה של הבחירות".
(צילום: REUTERS/ Zorana Jevtic)
ההחלטה לערוך בחירות בסוף שבוע או ביום שבתון מקורה באותה סיבה - לאפשר לכמה שיותר בעלי זכות הצבעה לצאת ולממש את זכותם, מבלי שיהיו מוטרדים בענייני עבודה. עם זאת, כמו בארץ, גם במדינות אחרות מנעו שיקולי דתי בחירה בסוף השבוע. כך למשל, בבריטניה, יום הבחירות המסורתי הוא חמישי, והוא איננו מוגדר כיום שבתון. החשש היה, שביום ראשון האזרחים יהיו טרודים יותר מדי בהליכה לכנסיה.
הדוגמה הבולטת ביותר לדמוקרטיה שבה מתקיימות הבחירות ביום חול וללא שבתון היא כמובן ארה"ב. הבחירות מתקיימות ביום שלישי, המגיע אחרי יום שני הראשון של נובמבר. ההחלטה הזו אושרה על ידי הקונגרס כבר ב־1845, והיא התבססה על כך שבאותה עת, רוב האוכלוסיה עסקה בחקלאות. הטיעון: יום שלישי הוא היום הכי פחות עמוס בשבוע, וחודש נובמבר מתאים לקיומן של הבחירות, משום שהוא מגיע לאחר עונת הקציר.
ליטל סמט
