כלי הנשק הדיגיטלי שמאיים לשבש את הבחירות
הנה תרחיש לא דמיוני. רגע לפני פתיחת הקלפיות מופצת הקלטה של מועמד לראשות הממשלה, בה הוא מדבר על זיוף הבחירות. ההקלטה, באופן טבעי, תעורר סערה ברשת ובתקשורת, ואותו מועמד יאבד תמיכה בציבור. בדיעבד יתברר שמדובר בהקלטת דיפ-פייק שנועדה לשבש את הבחירות, אולם הנזק כבר נעשה. המועמד הזה הפסיד.
מקרה כזה קרה ב-2023 בסלובקיה, והוא ממחיש את הסכנה הטמונה ברשתות וברשת טלגרם בפרט, שם ההקלטה הופצה לראשונה ומשם הלכה וזלגה לרשתות החברתיות הפופולריות. בשנים האחרונות, הפכה טלגרם כר פורה לשקרים ולקונספירציות, בארץ ובעולם, ועתה היא מהווה זירת פשע פוטנציאלית לשיבוש דעת הקהל בבחירות.
בחודשים האחרונים אנחנו בארגון פייק ריפורטר, הפועל נגד מבצעי השפעה ושיח זדוני ברשת, חשפנו שורה של "סיכולים ממוקדים" בטלגרם: הפצת האשמות שקריות נגד פוליטיקאים ואנשי ציבור תוך הצגתם כבוגדים או כמי שפועלים נגד המדינה. המשותף למותקפים הוא היותם מתנגדים לממשלה.
באחד המקרים הופצה עלילת דם נגד רותם איזנקוט, בתו של גדי איזנקוט, שלפיה העבירה מידע על חיילים לגורם פוליטי. בתוך 40 דקות בלבד הופיע הפרסום בארבעה ערוצי טלגרם המונים יחד כ-33 אלף עוקבים, ומשם זלג לקבוצת פייסבוק גדולה. במקרה אחר הופצו טענות כוזבות נגד ילדיו של העיתונאי גיא פלג, שכביכול העבירו מידע צבאי לאיראן ופרסמו יצירות הפוגעות בסמלי המדינה.
השקרים הללו הופצו ישירות לטלפונים הניידים של מאות אלפי אנשים, והובילו לשיח שנאה, הסתה ואיומים. מטרת המתקפות האלו היא גם להשיג אפקט מצנן שירתיע אותם ואחרים מלהשתתף בשיח הציבורי ולמנוע מעיתונאים לבצע עבודה מקצועית הקוראת תיגר על הממשלה.
מה הופך את טלגרם לזירה רגישה? שלושה מאפיינים מרכזיים: אנונימיות, המאפשרת למפעילי ערוצים להסתיר את זהותם ולחמוק מאימת הדין; מהירות הפצה, המאפשרת להגיע לעשרות אלפי משתמשים בתוך דקות; ופיקוח מוגבל יחסית, המקשה לבלום דיסאינפורמציה בזמן אמת. לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי, 67% מהציבור הבוגר בישראל משתמש בטלגרם. השילוב בין תפוצה רחבה, אנונימיות ופיקוח מוגבל הופך אותה לזירה בעלת פוטנציאל השפעה משמעותי על השיח הציבורי, במיוחד בתקופת בחירות.
אחת המשימות הדחופות ביותר של הממשלה הבאה, תהא אשר תהא, היא להגן על הציבור הישראלי במרחב הדיגיטלי. סקר של מכון ברנדייס מצביע על קונצנזוס ציבורי נדיר: 81% מהציבור תומכים בהסדרת פעילותן של ענקיות הטכנולוגיה. התמיכה חוצה מחנות פוליטיים ומגזרים: 85% בימין ובקרב החרדים, 87% במרכז ו-94% בשמאל. הנושא שמטריד את הציבור יותר מכול הוא בטיחותם של ילדים ובני נוער ברשת. כמעט מחצית מהנשאלים (48%) סימנו את ההגנה על ילדים כנושא הדחוף ביותר להסדרה.
רועי שושן
(צילום: באדיבות פייק ריפורטר)
הפתרון לטווח הארוך מחייב את המדינה לפעול: לקבוע כללי אחריות ושקיפות לפלטפורמות, לדרוש מהן להתמודד עם מתקפות מתואמות והפצת דיסאינפורמציה, וליצור מנגנונים שיאפשרו תגובה מהירה במיוחד בתקופת בחירות, תוך שמירה על חופש הביטוי.
לצד הדרישה לפעולה מצד המדינה, יש גם פתרון מיידי שנמצא בידיים שלנו. הצעד הפשוט והחשוב ביותר הוא להימנע מצריכת חדשות ממקורות אנונימיים ולא מהימנים ברשתות החברתיות, ובטלגרם בפרט, לפני הבחירות. במקום זאת, יש להעדיף עיתונאים וכלי תקשורת הנושאים באחריות לפרסומיהם, לצד מקורות רשמיים ומוסמכים, ובראשם ועדת הבחירות המרכזית ומוסדות המדינה.
הקונספציה הדיגיטלית היא שטלגרם היא רק עוד אפליקציית מסרים שלא נשקף ממנה איום. אלא שהמציאות מלמדת אחרת: שקר שנולד בערוץ טלגרם אנונימי יכול להפוך בתוך דקות לסערה ציבורית, ובתזמון הנכון גם לאיום על ההליך הדמוקרטי כולו. זוהי סכנה לאומית שמחייבת אותנו לגלות אחריות בימים הקריטיים הללו.
רועי שושן הוא מנהל המחלקה הציבורית בפייק ריפורטר
