בלעדי
המינהלת לשיקום אסונות בעורף שהקימה הממשלה קרסה בגלל שיקולים פוליטיים
ממשלת ישראל אישרה באפריל 2024 הקמת מטה לשיקום ארוך טווח של אזרחים ומבנים אחרי אסון. אך הניסיון לחסוך תקנים ולהגדיר את המטה הלאומי כאחראי גם על שיקום הצפון – שיתק את שני הגופים. 11 אלף מפונים ממתקפת הטילים של איראן מצטרפים לאלפי תושבי הצפון שתקועים בסבך הבירוקרטי של השיקום
מצבם של 11 אלף האנשים שפונו מביתם בעקבות מתקפות הטילים האיראניים יכול היה להיות קצת יותר טוב. את הרס הבתים אי אפשר היה למנוע, אך את אי־הוודאות והבלבול שבו הם מצויים כעת אפשר היה לחסוך או לפחות לצמצם.
במשרד ראש הממשלה הבינו לפני יותר משנה לאן עלולה המלחמה הזו להידרדר והחלו להקים מטה לניהול השיקום, עד שצצו אילוצים פוליטיים שגרמו להזנחתו. התקנים שנוצרו לטובת המטה הועברו בחודש נובמבר האחרון לזאב אלקין לאחר שחבר לממשלה. אלקין מונה לשר במשרד האוצר האחראי על שיקום עוטף עזה והצפון, והתקנים של הגוף שאמור לנהל את שיקום העורף הוסבו לטובת המינהלת לשיקום הצפון בלבד. עבודה שנועדה ליצירת תשתית ארגונית לטיפול באזורי אסון הוזנחה.
3 צפייה בגלריה
משמאל: השר לשיקום הצפון והדרום זאב אלקין וראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן. תסבוכת של תקנים
(צילום: שלו שלום)
מתקפת הטילים והכטב"מים בלילה שבין 13 ו־14 באפריל היתה נקודת ציון דרמטית במלחמה באיראן. בבוקר שלאחר המתקפה כונסה ממשלת ישראל ואישרה החלטה להקמת תשתית ארגונית לשיקום ארוך טווח אחרי אסון. ההחלטה החשובה הזו מבוססת על עבודה שמשרד ראש הממשלה של נפתלי בנט התניע במאי 2022. הסכנה שהיתה אז מול עיניהם של אנשי המקצוע במשרד היא רעידת אדמה שתוביל להרס רב ופינוי אלפי תושבים מביתם. אבל באופן טרגי ובניגוד לציפיות, ב־7 באוקטובר 2023 העבודה של אנשי המשרד של בנט הפכה למודל שלפיו נוסדה מינהלת תקומה.
בהחלטת הממשלה שהתקבלה ב־14 באפריל 2024 נאמר במפורש כי המטרה היא להקים תשתית ארגונית אחרי אסונות ולא רק לאחר רעידת אדמה. בדו"ח מקיף הכולל 260 עמודים ומהווה חלק מהחלטת הממשלה נכתב כי מלחמת חרבות ברזל השפיעה על עיצוב הדו"ח והמחישה את הצורך בתוכנית. "המלחמה המחישה את הצורך בכתיבת תוכניות שיקום גמישות, הרלבנטיות למספר אירועים ותרחישים שונים של אסונות", נכתב בו, וגם: "במהלך כתיבת הדו"ח אירעו שתי רעידות אדמה משמעותיות, בטורקיה ובמרוקו, ופרצה מלחמת חרבות ברזל. אירועים אלו הדגישו את חשיבות ההיערכות לתהליכי שיקום ארוך טווח ככלל, ועיצבו את ההמלצות המובאות בדו"ח, בתקווה שהללו יביאו להליכי שיקום מיטביים".
המטרה המרכזית של ההחלטה היתה הקמה של גוף ליבה מצומצם במשרד ראש הממשלה שיפעל בימי שגרה, ויהווה גרעין לניהול השיקום לאחר אסונות. בתקופה של רגיעה הגוף החדש הזה אמור היה ליצור כלים לניהול וביצוע השיקום, ובין היתר היה צריך להיווצר מנגנון שיאפשר לו להתרחב ולקלוט עוד עובדים בעת חירום.
מי ימפה מבנים שיסודותיהם נפגעו
החלטת הממשלה כוללת משימות רבות שהוטלו על משרדי הממשלה כדי שהשירות הציבורי לא ייתפס שוב לא מוכן כפי שקרה ב־7 באוקטובר. ריכוז וניהול המטלות קריטיים משום שלמשרדי הממשלה משימות רבות ומגוונות תמיד ובמיוחד בתקופה של מלחמה ארוכה שבמהלכה התקבלה ההחלטה. רק מנהל הכפוף לראש הממשלה יוכל לדרוש לקדם בסולם סדר העדיפויות את המשימות הקשורות להיערכות העורף. הרבה מהמטלות שבהן היו אמורים לטפל משרדי הממשלה היו יכולות לספק מענה לדילמות שצפות כעת אחרי שבועיים של מלחמה, ועוד יצופו בעתיד ככל שיתקדמו מאמצי השיקום.
למשל, כבר עתה היתה אמורה להיות תוכנית מוכנה עם פתרונות דיור זמניים, היא לא מוכנה ובמשרדי הממשלה עובדים עליה כעת. להמחשה, משרד האוצר מתנגד בתוקף להקמת שכונות זמניות כמו אלה שמשמשות את בארי או כפר עזה בגלל העלות הגבוהה לעומת התועלת קצרת הטווח. לעומת זאת, ברשות החירום הלאומית (רח"ל) דווקא בוחנים את הרעיון. מבלי להיכנס לוויכוח מי צודק, ברור שהתשובה כבר היתה צריכה להיות מוכנה על המדף.
יש גם הרבה סוגיות משפטיות בהליכי התחדשות העירונית שאותם מבקשים להאיץ בשכונות שנפגעו מטילים. משרדי הממשלה ובמיוחד האוצר והמשפטים מנסים לפתור אותן כעת בסבב של ישיבות קדחתניות.
אבל אפשר להניח כי אם המטה היה מתנהל כמתוכנן, לפחות לחלק מהדילמות כבר היה פתרון. בטווח הזמן הרחוק יש עוד שאלות שאיתן עדיין לא התחילו להתמודד, למשל אין מיפוי של מבנים בסכנת קריסה בגלל בלאי וגיל שכעת היסודות שלהם עלולים להיפגע בעקבות הדף הטילים.
נזכיר כי בעקבות קריסת בניין בחולון בספטמבר 2021 הממשלה אמורה היתה לעשות מיפוי כזה. כעת עולה החשש כי היסודות של מבנים שאין בהם נזק חיצוני נראה לעין, ספגו בגלי ההדף העצומים פגיעה שאת השפעותיה נראה אולי בעוד שבועות או חודשים.
לתפוס טרמפ על המטה של צ'ייני
ביוני 2024, כחודשיים אחרי ההחלטה על הקמת המטה לשיקום אזורי אסון, האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום מונה לפרויקטור לשיקום הצפון. באותה עת חלפו כבר תשעה חודשים מפרוץ המלחמה, והתושבים וראשי הרשויות דרשו ובצדק לקדם תוכניות ותקפו ללא הרף את ראש הממשלה.
כדי לחסוך תקנים ובירוקרטיה החליטו במשרד ראש הממשלה כי הגוף של צ'ייני יוגדר גם כאחראי על שיקום הצפון וגם יהווה את גוף המטה לשיקום ארוך טווח. כך תפסו לכאורה שתי ציפורים, גם מענה לצפון הרותח וגם יישום החלטת ממשלה. אלא שבתקומה שמשקמת את עוטף עזה יש כ־70 עובדים, צ'ייני שהיה אמון על חבל ארץ גדול בהרבה קיבל שמונה. לכן אף אחד לא ציפה שכמות כזו של אנשים תעסוק גם בצפון וגם תקדם תוכניות ארוכות טווח. המחשבה היתה כי אולי בעוד כמה שנים הצוות של צ'ייני יוסב לאותו גוף מטה שמטפל באזורי אסון.
3 צפייה בגלריה
אליעזר צ'ייני מרום. קרסה הקונספציה למטה אחד שיעסוק גם בשיקום הצפון וגם בהכנת שיקום ארוך טווח בישראל
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בכיר בממשלה שמכיר את הפרשה אומר לכלכליסט כי "זה פתרון ישראלי קלאסי, לצבוע משהו קיים במשהו אחר במקום לסדר את זה כמו שצריך. אף אחד שם לא התכוון לעבוד בזה ולהתכונן לשיקום אזורי אסון וגם לא ציפו מהם לעבוד בזה, כי היה ברור, גם ככה בדרום מטפלת מינהלת של 70 איש, ובצפון המטה הזה כלל בהתחלה שמונה אנשים".
בנובמבר 2024 אלקין וגדעון סער חברו לממשלה, אלקין מונה לשר במשרד האוצר שאחראי על שיקום הצפון ועוטף עזה. הוא ביקש להעביר את התקנים ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר, ואף הודיע לנציבות שירות המדינה כי לא יעסוק בתוכנית לשיקום אזורי אסון אלא יתמקד במשימות שנטל על עצמו. משום שלא היו תקנים אחרים ואף אחד לא פעל לייצר אותם, הוא נאלץ להמשיך במתכונת המוזרה של צ'ייני.
העברת התקנים ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר הושלמה חצי שנה לאחר שאלקין מונה, כלומר רק לפני כחודש כוח האדם זה הוכפף אליו רשמית. לכן רק לאחרונה התחיל הליך הקמה מסודר של הגוף שאמון על שיקום הצפון במשרד האוצר, כאשר עד עתה עדיין לא ברור אם הוא יהיה חלק ממינהלת תקומה או גוף עצמאי וכמה תקנים יהיו לו. את תוכנית החומש לשיקום הצפון אלקין יציג בעוד כמה שבועות. כשזה לוח הזמנים, לא מפתיע שאף אחד עוד לא יודע אם יוקם גוף שינהל את שיקום השכונות שנפגעו במטחי הטילים.
