סגור
מליאת כנסת השבעת הכנסת
מליאת הכנסת (ארכיון) (צילום: אלכס קולומויסקי )

מפרקים את חוקי ההפיכה המשטרית: שלוש הצעות ביטול אושרו בקריאה טרומית

ברוב של 63 תומכים מול 47 מתנגדים אישרה המליאה בקריאה טרומית את ביטול החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת ביטול החוק שהחליש את סמכויות היועמ"שית. גם ההצעה לביטול חוק התקשורת של שלמה קרעי אושרה. שר המשפטים יריב לוין תקף: "בליץ החקיקה הזה הוא התנהגות היסטרית ומבישה". במקביל, בליכוד מבקשים למנות את אמיר אוחנה לשר לעניינים אסטרטגיים, אך בהיעדר רוב בכנסת ספק אם המינוי יאושר

מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית שורה של הצעות חוק פרטיות לביטול חוקים שאושרו בקדנציה הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית. מדובר בהצעות לביטול החוק ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, "חוק היועמ"שית" וחוק התקשורת. הצעת החוק לביטול "חוק מח"ש", שאמורה הייתה לעלות היום לדיון, תועלה ככל הנראה בשבוע הבא.
הוועדה המסדרת אישרה הבוקר פטור מחובת הנחה מוקדמת של 45 ימים להצעות החוק, שאיפשר להעלות אותן להצבעה בקריאה טרומית כבר היום.
הבוקר התקבלה בקריאה טרומית הצעת החוק לביטול החוק ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, אחמד טיבי, איתן גינזבורג, ואליד אלהואשלה, רועי פולקמן ועודד פורר. 63 חברי כנסת תמכו בביטול החוק אל מול 47 מתנגדים והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה שבה תידון ההצעה.
ח"כ אפרת רייטן מרום מסרה: "יש רגעים שההיסטוריה מתכנסת לשנייה אחת בדוכן הזה, רגעים שבהם אנו מסתכלים לאחור ורואים תהום שעברנו בארבע השנים האלה. היום זוהי התחלה של ריפוי ותיקון. חוקי הביטול האלה לא נועדו להרוס, אלא לתקן. הם נועדו למחוק ארבע שנים הרסניות ומפלגות. נציג מחדש את פניה היפים של מדינת ישראל עבור כל אזרחיה".
רייטן פנתה לחברי הקואליציה היוצאת מעל בימת מליאת הכנסת: ״מה לא עשיתם כדי לפגוע בשלטון החוק במדינת ישראל. אתם לא מרגישים שאתם שווים בפני החוק, אלא מעליו - מעל הדוכן הזה הפכתם שופטים ושומרי סף לאויבי העם״.
שר המשפטים, יריב לוין אמר: "מהי ההיסטריה והמהירות? ההליך הוא בלתי תקין כי לא ניתן זמן לממשלה לקבוע את עמדתה. המשמעות של הביטול הינה החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה, עם כל ניגודי העניינים, וזו שחיתות. האמת על מערכת המשפט נחשפה במלואה. אי אפשר יותר להסתיר את האכיפה הבררנית, את שיטת חבר מביא חבר. אין שום דרך לבטל את מה שנחשף בעוצמה גדולה".
החוק, שאושר בכנסת ה-25 ונכנס לתוקף עם כינונה של הכנסת ה-26, שינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במקום שני נציגים של לשכת עורכי הדין, נקבע כי סיעות הקואליציה והאופוזיציה יבחרו כל אחת נציג מטעמה לוועדה. יתר חברי הוועדה הם שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני שרים. כמו כן, נקבעו מנגנונים לקבלת החלטות על מינוי שופטים לבית המשפט העליון במקרים של מבוי סתום.
הצעת חוק נוספת שהגישו אותם חברי כנסת, ועלתה להצבעה בקריאה טרומית, נועדה לבטל את "חוק היועמ"שית", ששינה את סמכויות היועצת המשפטית לממשלה ונחקק בקדנציה הקודמת. החוק היה אמור להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, אך בג"ץ עיכב את כניסתו לתוקף. בעד הצעת החוק לביטול חוק היועמ"שית הצביעו 63 מול 47 שהתנגדו.
ח"כ גלעד קריב אמר : "הצעת החוק הזו אינה צריכה להפתיע איש שהרי לכל אורך הליך החקיקה הפגום והדורסני של החוק – אמרנו שהוא עתיד להיות מבוטל מיד לאחר הבחירות, בדומה ליתר חוקי ההפיכה המשטרית. לאחר מכן, בהסכמה באמת, ניגש להסדיר את מערכות היחסים בין הרשויות. זו הייתה ההבטחה שלנו לציבור ואנו מתכוונים לעמוד בה".
שר המשפטים, ח"כ יריב לוין השיב: "בליץ החקיקה הזה הוא התנהגות היסטרית ומבישה. בקדנציה שלי מונו לא פחות מ-290 שופטים. זו תוספת של עשרות תקנים שלא היו קודם, שינוי ענק של המערכת. שופטים שלא היה להם סיכוי להתקדם, רק כי הם חשבו קצת אחרת, קודמו. מונו אנשים בעלי השקפת עולם שמרנית, כאלה שבאו מרקע אחר. כל מה שאתם מנסים לבטל יחזור, ובעוצמה גדולה יותר".
החוק נועד בעצם להסדיר מחדש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, ובין היתר מבטל את מעמדן המחייב של חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה כלפי הממשלה. עוד נקבע כי הסמכות לקבוע את עמדת הממשלה בבית המשפט תהיה בידי הממשלה עצמה, ולא בידי היועמ"שית. אם היועמ"שית מודיעה כי אינה יכולה להציג את עמדת הממשלה או השר, הממשלה רשאית לשכור עורך דין חיצוני.
במקביל, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת החוק לביטול חוק התקשורת, שנחקק בקדנציה הקודמת ביוזמת שר התקשורת לשעבר שלמה קרעי. בג"ץ הוציא צו ביניים המשהה את כניסתו לתוקף של החוק. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 49 מתנגדים, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה שבה תידון ההצעה.
חוק התקשורת (שידורים) של קרעי נועד לחולל שינוי מקיף בשוק הטלוויזיה והרדיו בישראל. במרכזו סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין והחלפתן בגוף רגולטורי אחוד, "מועצת השידורים", שחבריו ממונים במעורבות ישירה של הממשלה. החוק מבטל את חובת ההפרדה המבנית, המחייבת ערוצי שידור להחזיק חברת חדשות עצמאית ובלתי תלויה, ומחליף את משטר הרישיונות במנגנון רישום מקל, המאפשר פתיחת ערוצי חדשות חדשים ללא מכרז.
בנוסף, הרפורמה מחילה חובת השקעה בהפקות מקור ישראליות על שירותי סטרימינג בינלאומיים, ובהם נטפליקס, מעבירה את מערך "עידן פלוס" להפצה מבוססת אינטרנט ומשנה את מודל מדידת הרייטינג והקצאת תקציבי הפרסום של תאגיד השידור הציבורי כאן.
לדברי תומכי החוק, המהלכים נועדו להגביר את התחרות ולהסיר חסמים בשוק התקשורת. מנגד, הם עוררו ביקורת חריפה מצד האופוזיציה והייעוץ המשפטי, שהזהירו מפני פגיעה בעצמאות העיתונאית ובחופש הביטוי. גם הליכי חקיקת החוק בוועדת התקשורת בכנסת הקודמת, בראשות חברת הכנסת דאז גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), וכן עצם הקמתה של הוועדה, זכו לביקורת מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת ומשרד המשפטים.

אופיר כץ מבקש לקדם חוקים בעניין הנחת תפילין וחמאס

לצד הצעות החוק לביטול חקיקה מהקדנציה הקודמת, יו"ר הקואליציה היוצאת, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), מבקש לקדם שתי הצעות חוק פרטיות נוספות.
ההצעה הראשונה נועדה לעגן בחקיקה ראשית את הזכות להניח תפילין במקומות ציבוריים ובמוסדות חינוך, ולאסור על כל גורם, פרטי או ציבורי, למנוע זאת או להפריע לכך.
בהצעה השנייה מבקש כץ לקבוע כי חבר כנסת המסרב להכיר בחמאס כארגון טרור, או מתבטא באופן המכחיש זאת, לא יוכל ליהנות מזכויותיו כחבר הכנסת כל עוד הוא עומד בסירובו. ברשימה הערבית המשותפת דורשים מהסיעות ב"גוש שינוי" להתנגד להצעת החוק.
שתי ההצעות צפויות לעלות היום להצבעה בקריאה טרומית, אם הוועדה המסדרת תאשר להן פטור מחובת הנחה מוקדמת.

אוחנה שר לעניינים אסטרטגיים?

בתוך כך, מינויו של יו"ר הכנסת היוצא ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) כשר לעניינים אסטרטגיים מחייב את אישורה של מליאת הכנסת. מאחר שלקואליציה היוצאת אין רוב במליאה ספק אם המינוי הזה ייצא אל הפועל.
בעקבות החלפתו הלילה של אוחנה בח"כ מתן כהנא (ישר) כיו"ר הכנסת מבקשים בליכוד להעניק צ'ופר לאוחנה במינויו כשר לעניינים אסטרטגיים. משרה זו לא מאויישת מאז התפטרותו מהתפקיד של השר רון דרמר בנובמבר 2025. עד כה לא מצא רה"מ בנימין נתניהו עניין למנות שר לתפקיד זה.
בליכוד תכננו שהממשלה תאשר ביום ראשון את מינויו של אוחנה לתפקיד. אלא שבשיח שנערך בימים האחרונים בין המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ד"ר גיל לימון למשרד רה"מ הבהיר לימון כי מינויו של אוחנה כשר טעון את אישורה של מליאת הכנסת. ל"גוש השינוי" והסיעות הערביות 67 מנדטים בכנסת, מול 53 ל"גוש נתניהו". יצויין כי מינויו של שר מכהן לתפקיד נוסף כמו שר החוץ גדעון שר שמונה בשבוע שעבר גם כשר הפנים מחייב הודעה בלבד של הממשלה לכנסת. ואולם, מינויו של שר חדש (שאינו מכהן כשר כיום) מחייב אישור במליאה.