לא סביר שמערכת המשפט תהיה סגורה בימים כאלה
המלחמה באירן הובילה (שוב) לכניסת מערכת המשפט למצב חרום, ולמעשה לסגירת בתי המשפט בישראל, והלכה למעשה לביטול דיונים רבים, בהם דיוני קדם משפט, אשר בהתאם לתקנות ממילא ניתן לקיימם בהיוועדות חזותית (בזום). כך, שוב מצטברים עיכובים ועומסים הקיימים ממילא על המערכת הקורסת. מערכת המשפט הישראלית משותקת כמעט לחלוטין בימי חירום למרות שכבר חוותה סבבי התמודדות דומים בשנים האחרונות: הקורונה, סבבי לחימה בעזה, ועכשיו מלחמה אזורית של ממש.
הלכה למעשה, המציאות הישראלית של השנים האחרונות הינה מציאות, בה, מסיבות כאלו ואחרות, אין כמעט שנה בה אין "מצב חרום כלשהו" הגורם להשבתת המערכות.
כל גל משבר כזה דוחף את המערכת למצב של "צמצום פעילות" כמעט אוטומטי, למעט טיפול בהליכים דחופים במיוחד. הדיונים נדחים, פסקי הדין מתעכבים, קצב הטיפול בתיקים מאט, והמערכת צוברת עוד ועוד עומס שהולך ותופס תאוצה אחרי כל גל כזה. כבר כיום מצויים בבתי המשפט בישראל למעלה ממיליון תיקים פתוחים. כל יום נוסף של השבתה הוא עוד מאות ואלפי תיקים שנערמים.
אך כפי שארגונים רבים אחרים לא מפסיקים לעבוד גם אם מאטים את הקצב, כך גם מערכת המשפט צריכה ויכולה להתייעל למען הציבור הרחב. תקופת הקורונה הוכיחה שניתן להפעיל מערכת משפט גם בתנאים לא שגרתיים. מאות דיונים התקיימו בזום, הוגשו כתבי טענות דיגיטליים, הוחל בשימוש במערכות הגשה מרחוק, ובתי המשפט הסתגלו במהירות למודל עבודה גמיש יותר.
מאז, גם בעולם ראינו אימוץ הולך וגובר של דיונים באולמות מקוונים: בארה"ב, בבריטניה, באוסטרליה ובמדינות רבות באירופה. בתי המשפט פועלים היום בשגרה תוך שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים כדוגמת דיוני קדם משפט מרחוק, גישור ובוררות דיגיטליים, תצהירים מצולמים בווידאו ושימוש בכלים לניתוח תיקי מסמכים והאצת הכנת חומרים.
גם בישראל, אין צורך להמציא את הגלגל. הכלים קיימים, הניסיון קיים, והתשתית קיימת. אלא שבכל פעם מחדש, עם פרוץ מצב חירום מערכת המשפט עוברת למצב "כיבוי מנועים" כמעט מיידי במקום לבחון כיצד כן ניתן להמשיך לפעול במתכונת כזו או אחרת.
אין הצדקה לעצור לחלוטין את הטיפול בתיקים אזרחיים, כלכליים, תעבורתיים, דיני עבודה, משפחה ורבים אחרים. מדובר בתיקים שאינם נוגעים לביטחון המדינה, אינם חסויים, ואינם מחייבים נוכחות פיזית קריטית. גם חלק מהליכי ערעור פלילי, קנסות, צווים מינהליים, סכסוכים מסחריים ותביעות קטנות — כולם ניתנים לניהול, לפחות חלקית, באמצעים מרחוק, כאשר כמובן, תנתן תשומת לב והתחשבות בצרכי הצדדים – אם מכורח מילואים, משרות הכרחיות, אי קיום מסגרות חינוכיות ועוד, על מנת שצד לא יפגע עקב המשך הדיונים בתקופה זו.
מערכת המשפט אינה פועלת בוואקום. כל תיק שמתעכב — מעכב עסקה, משכנתה, גיוס עובדים, פתרון סכסוך עסקי, תשלום פיצויים, הסדרת חובות, החזרת רכוש וכיוצא בזה. בימים שבהם ממילא הכלכלה מתמודדת עם זעזועים, דווקא מערכת המשפט יכולה להפוך לגורם מייצב — אם תדע להמשיך ולפעול בצורה מושכלת.
ההפסקות החוזרות ונשנות מייצרות אפקט מצטבר קשה: גיבנת עצומה של תיקים בלתי מוכרעים, גידול בלחצים על שופטים ועורכי דין, ואובדן אמון הציבור ביעילות המערכת.
אין זה סוד שבמערכת המשפט יש עדיין קושי תרבותי לעבור למודלים גמישים. הרגלים, חששות מאבטחת מידע, נורמות דיוניות, והתנגדויות מקצועיות, כולם תורמים לשמרנות הארגונית. אך זו גישה שמפגרת אחרי רוח הזמן השואפת להתקדם תדיר.
אם שוק ההון מתנהל אונליין, אם ישיבות ממשלה מתקיימות בזום, אם סטארט-אפים מנהלים חוזים של מיליונים מרחוק אין סיבה אמיתית שמערכת המשפט תמשיך להתנהל כאילו היא באמצע המאה ה-20.
לכן, יש לייצר עבור מערכת המשפט נוהל חירום קבוע שבו ייקבעו סוגי דיונים אזרחיים, כגון דיוני קדם משפט, ובדגש על דיונים בהם לא מתנהלות חקירות, שיימשכו במודל וירטואלי גם בשעת חירום. החלטה כי גישור, בוררות, קדם משפט, ערעורים אזרחיים ושימועים ימשיכו כסדרם אונליין. תיקים ישלחו לשופטים לפסקי דין מרחוק, גם אם לא התקיימה ישיבת בית משפט מסורתית ואף קביעת תמריצים למשרדי עורכי דין ולצדדים המעוניינים לסיים הליכים בהסכמה מרחוק בתקופת החירום.
כך, במקום להצטופף בעוד ועוד גיבנת של תיקים, זה הזמן לראות במשבר גם הזדמנות לשינוי תפיסתי עמוק. לא עוד מערכת משפט שכבה ברגעי משבר אלא מערכת שמתפקדת, מתקדמת, וגמישה בכל תנאי.
הכותב הוא עו"ד בעל משרד עורכי דין עומר נירהוד
