הממשלה מייבשת תוכנית לחוף רחצה בים המלח
הצד הצפוני של ים המלח נעדר כל גישה לרחצת הציבור. ב־2018 החליטה הממשלה לקדם פתיחה של חוף ציבורי, ואף הקצתה לתוכנית 12 מיליון שקל, אלא שמאז המהלך תקוע. מבקר המדינה חשף כי לא נמצאו חברות ביטוח פרטיות שיסכימו לכסות נזקי בולענים, והרגולטורים לא טרחו לדון בחלופות כמו ביטוח דרך החברה הממשלתית ענבל או פיצוי מתקציב המדינה
בצידו הצפוני של ים המלח אין ולו חוף ציבורי אחד. את המצב הזה רצתה הממשלה לשנות כבר ב־2018, והיא אפילו תקצבה הקמה ופתיחה של חוף רחצה בצד הצפוני. אולם ההחלטה הזו לא יצאה עד היום לפועל בשל אוזלת יד של משרדי הממשלה, שלא הסדירו את סוגיית הביטוח נגד בולענים שיאפשר להתחיל בעבודות לפתיחת החוף. מסמכים ממשלתיים פנימיים שהגיעו לידי כלכליסט חושפים כי יש פתרונות אפשריים, אולם הגופים האמונים על הסדרת הנושא מדשדשים, ופתרון לא נראה באופק. כך איבד הציבור חוף ים באזור הולך ונעלם.
מאז 1961, אז הוענק זיכיון לכריית משאבי ים המלח לחברת מפעלי ים המלח, כ־250 קמ״ר משטח ים המלח התייבשו, ועל חלקים ממנו הוקמו בריכות אידוי ומתקנים נוספים של חברת כיל. הפקת המשאבים משפיעה על האגן הצפוני והדרומי של ים המלח. האגן הצפוני סובל מירידת מפלס ים המלח בעקבות שאיבת מים אל בריכות האידוי של מפעלי ים המלח. ירידת המפלס עקב שאיבת המים עומדת על כ־26 ס״מ בשנה, כ־20% מירידת המפלס של האגן הצפוני בשנים האחרונות.
ירידת המפלס גורמת לתופעות גיאומורפולוגיות המשנות את פני הנוף ופוגעות בתשתיות באזור. קו החוף נסוג, בשטח נוצרים בולענים, מתרחש תהליך של התחתרות נחלים, מעיינות החוף ובתי הגידול נפגעים. כך לאורך השנים חופי רחצה בצד הצפוני נפגעו או נסגרו, בין היתר בשל סכנת הבולענים, מה שהקטין את אפשרויות הרחצה הזמינות בצידו הצפוני של ים המלח, והותיר רק חופים בתשלום. ב־2018 החלטת ממשלה ניסתה לשנות זאת, וקבעה כי יקודם פיתוח חוף רחצה ציבורי אחד בחלקו הצפוני של ים המלח, ואפילו תקציב של 12 מיליון שקל אושר לנושא. אלא שגם עתה, שמונה שנים לאחר מכן, הציבור נותר ללא פתרון.
לא בשוק החופשי
חברות ביטוח מסרבות לבטח נגד בולענים ומחריגות את הנזק בפוליסות הביטוח
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חשף את הסיבה לכך החודש בדו”ח חריף שפרסם על ההזנחה מצד הממשלה. הסיפור נשמע אבסורדי למדי: עבודות פיתוח החוף מצריכות כיסוי ביטוחי בשל סכנת הבולענים. אולם הרשויות לא עשו דבר כדי לקדם את הנושא. רשות שוק ההון, האחראית לפיקוח על תחום הביטוח בישראל, לא פנתה לחברות הביטוח לבקש הצעות לביטוח נגד נזקי בולענים, לאחר שאלו מופו על ידי המכון הגיאולוגי. בדיקת מבקר המדינה העלתה כי חברות ביטוח מסרבות לבטח נגד בולענים ומחריגות את הנזק בפוליסות הביטוח שהן מציעות באזור.
כך לא דנה ועדת ההיגוי העוסקת בים המלח במשרד ראש הממשלה בנושא, ולא דנה בחלופות לחברות הביטוח הפרטיות.
מבירור כלכליסט עולה שגם המועצה האזורית תמר וגם המשרד להגנת הסביבה בדקו וגילו שמענה ביטוחי בשוק החופשי לא יינתן. מבקר המדינה עצמו גם הבהיר כי קיימים פתרונות בנושא: ביטוח באמצעות החברה הממשלתית המרכזית (חברת ענבל), פיצוי באמצעות קרן או מתקציב המדינה ועוד. לפי בדיקת כלכליסט, העיתוי הופך יותר ויותר דחוק: התקצוב של המכון הגיאולוגי להפעלת מערך התרעה לבולענים ועדכון של מפות ההיתכנות קרוב לסיומו. החלטת הממשלה הקצתה כסף למערך ב־2018 למשך כעשור, אלא שאם לא תתקבל בקרוב החלטה להעניק שוב תקציב למכון הגיאולוגי, לא יוכל מערך ההתרעה להוסיף לפעול. מערך ההתרעה קריטי להנגשת החוף.
1 צפייה בגלריה
ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר. “איך המדינה לא מספקת לזה פתרון? למדינה יש חברת ביטוח״
(צילום: חיים הורנשטיין)
בשנים אחרונות העביר המכון התרעה מקדימה לפני היפערות בולענים, ואיפשר בכך היערכות מראש והתאמה של התשתיות, ומנע נזקים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. אולם עד עתה לא התקבלה החלטה על המשך התקצוב, ואם תחליט הממשלה להפסיק לתקצב את מערך ההתרעה, לא תהיה אפשרות לפתח את החוף.
לפי טיוטת מסמך מדיניות שהפיץ בחודש שעבר המשרד להגנת הסביבה והגיעה לידי כלכליסט, הסיכון באזור נתפס כבלתי ניתן לכימות, ובעקבות זאת חברות ביטוח מסחריות מסרבות באופן גורף לבטח נזקי רכוש, חקלאות, תשתיות או חבות מעבידים וצד ג' באזור. היעדרם של ספקי ביטוח מהווה חסם מרכזי לכל יוזמה לפיתוח ולהקמת חופי רחצה ותשתיות גישה לאגן הצפוני, וללא כיסוי ביטוחי, פרויקטים של פיתוח נבלמים לחלוטין מכיוון שיזמים ורשויות מקומיות אינם יכולים לקחת על עצמם את מלוא האחריות לנזקים.
המשרד להגנת הסביבה מציע אף הוא פתרונות לצד אלו שהעלה המבקר, ואמורים להיות כמעט ברורים מאליהם לממשלה: ביטוח ממשלתי עצמי, על בסיס "הקרן הפנימית" לביטוח נכסי הממשלה או על בסיס קרן ייעודית שתוקם להתמודדות עם נזקי הבולענים, ביטוח ממשלתי ישיר, למשל מקרן הפיצויים של מס רכוש, או ביטוח משנה ממשלתי בערבות מדינה, בדומה לתוכנית ביטוח המטענים נגד סיכוני מלחמה וטרור שהופעלה בתקופת המלחמה בשנים האחרונות (במטרה לעודד את חברות הביטוח המסחריות לבטח פעילויות באזור, תוך העברת חלק מהסיכון למדינה), או מאגר ביטוח משותף (Insurance Pooling), במטרה לחלק את הסיכון בין חברות הביטוח וקביעת רגולציה מחייבת בנושא.
לוקחים את הזמן
החשב הכללי טרם פנה לחברת ענבל הממשלתית כדי לדאוג לביטוח באזור החוף הצפוני
אף שדו”ח מבקר המדינה כבר נח על שולחנות המשרדים השונים, עד עתה לא קיבלה רשות שוק ההון הנחיה מהחשב הכללי במשרד האוצר לעסוק בנושא, החשב הכללי לא פנה לחברת ענבל הממשלתית כדי לדאוג לביטוח באזור, ושום משרד לא הכריז כי ייקח על עצמו לקדם את הסוגיה. במועצה האזורית תמר מבינים היטב את הפוטנציאל הכלכלי וגם את הצורך בגישה חינמית לחוף בצידו הצפוני של ים המלח, ומודים כי הנושא נדחק בשנים האחרונות בצל המלחמה.
״איך זה יכול להיות שהמדינה לא מספקת לזה פתרון? למדינה יש חברת ביטוח״, אומר ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר. ״העברנו מידע ובקשה לאנשי משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר שאחראים על חברת הביטוח ענבל. הוכחנו שאין שום חברה בארץ ובעולם שמוכנה לבטח עבודות באזור הזה. במשך שנתיים ניסינו למצוא חברה שתסכים לבטח את הקבלן שאמור לבצע עבודות כדי שנוכל לפתוח את החוף. הוא אמור לעשות בדיקות קרקע ולייצר דרך. כיוון שהים נסוג, צריך קילומטר וחצי של דרך שרכבים קלים יוכלו לנסוע אליה ולהוביל אלפי אנשים לחוף. את התקציב בפועל קיבלנו ב־2021. תקציב יש לנו, לא מספיק, אנחנו נוסיף, זאת לא הבעיה. המדינה נתנה לנו רק חצי פתרון. באזור לא רחוק משם יש בולענים, אבל הדרך שאנחנו מתכננים בתיאום עם המכון הגיאולוגי היא דרך בטוחה. לא נוביל אנשים למקום מסוכן״.
ונגר משוכנע שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית וכלכלית, שיאפשר למתרחצים לבלות בבטחה בחוף הצפוני ויביא עשרות אלפים נוספים בשנה לאזור: ״כשאתר חמי עין גדי הוותיק עבד, הגיעו אליו 200 אלף איש בשנה. החלום שלי זה להחזיר מאות אלפי אנשים לים המלח, ליהנות מהקסם של המקום המיוחד הזה. אני רק צריך עזרה קטנה בנושא שלמדינה יש פתרון בו. החוף הזה סמוך לשמורת עין גדי. בין עין גדי למצדה, לכל אתר כזה מגיעים מיליון איש בשנה. יש שם תיירות חינוכית, תיירים מחו״ל, משפחות ישראליות. זאת אפשרות ליום כיף לאנשים שמגיעים מכל מקום בישראל. זה מקום נגיש, קרוב ומיוחד. באגן הצפוני של ים המלח אין שום חוף ים פתוח. החופים באזור הדרומי, בגלל שהם סמוכים למלונות, הם יותר תירותיים. יש משהו קסום בחוף שהוא חוף מבודד. יש שם אווירה אחרת, גם אם המים הם אותם מים״.
