סגור
כוחות צה"ל ב גבול רצועת עזה מבצע עלות השחר
כוחות צה"ל בגבול רצועת עזה במבצע עלות השחר

דעה
ביטול הסבירות יפגע בביטחון המדינה, בחיילי צה"ל ובאזרחי ישראל

ההצעה של ח"כ רוטמן עשויה להוביל למשל לכך שצה"ל יפסיק עם ביצוע התחקירים המקצועיים שלו, כך שהצבא הישראלי יאבד את ההגנה העיקרית שלו מפני העמדה לדין בבית הדין הפלילי בהאג; כן עשוי ביטול עילת הסבירות להוביל לביטול שיתופי פעולה עם דמוקרטיות אחרות

הצעתו של חבר הכנסת שמחה רוטמן מטעם הממשלה להעניק לאנשים שהצליחו להשיג תפקיד של שר פטור בפועל מהחובה לפעול בסבירות ולהציב אותם מעל החוק, היא הצעה מסוכנת אשר תפגע במדינה, במשרתיה ובאזרחיה לא רק בזירה הפנימית, אלא גם בזירה הבינלאומית.
במציאות שנוצרה, להצעה זו יהיו השלכות קשות על מעמדה הבינלאומי של ישראל ועל יכולתה להגן על עצמה.
ביטול הסבירות יפגע בביטחון ובמעמד הבינלאומי בשלושה מישורים עיקריים:
ראשית, ההגנה המרכזית של ישראל מפני ניסיונות להפעיל את המשפט הבינלאומי ואת המוסדות הבינלאומיים נגדה ונגד משרתיה היא "כיפת הברזל" המשפטית שמספק לה בית המשפט.
מערכת המשפט הישראלית נחשבת בכל העולם כמערכת משפט עצמאית, מקצועית ואמינה הפועלת ללא משוא פנים ומקפידה כי מעשיה יהיו בהתאם לדין הבינלאומי לפי הפרשנות המיטיבה ביותר עם המדינה, מוסדותיה וחייליה.
באופן כללי, הדין שחל ביהודה ושומרון מורכב משלושה ענפי משפט: הבינלאומי, המקומי והמשפט המינהלי הישראלי. הסבירות היא חלק מרכזי ובלתי-נפרד מהמשפט המינהלי הישראלי, שיש לו השפעה על המערכת כולה.
מתן פטור לשרים מהחובה לנהוג בסבירות יאפשר להם להכתיב למפקד הצבאי פעולות בניגוד לדין או ליטול את סמכותו ולהפר את החוק בעצמם.
למשל, עלול השר לגרום לכך שלא יהיו עוד חקירות ותחקירים מקצועיים, עצמאיים והגונים. כך יאבד צה"ל את ההגנה העיקרית שעומדת לחייליו ומפקדיו מפני העמדה לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לפי עקרון המשלימות הקובע כי הליכים כאלה יתקיימו רק אם המדינה אינה מנהלת הליך ראוי בעצמה.
שנית, הקרע המעמיק ביחסים עם ארצות הברית ועם בעלות בריתנו הדמוקרטיות עלול לפגוע בביטחון ישראל בכל החזיתות.
הברית האסטרטגית והמיוחדת של ארצות הברית עם ישראל מבוססת על ערכים דמוקרטיים משותפים, והיא תינזק מהפגיעה בשלטון החוק וביסודות המשטר עם ביטול הסבירות. כאשר רמת האיומים הביטחוניים עולה בכל הזירות, ישראל עלולה לגלות שרמת המעורבות והעניין של ארצות הברית במזרח התיכון יורדת, ואיתה גם המוטיבציה לסייע לישראל ולעמוד לצידה במוסדות הבינלאומיים.
פגיעה בשלטון החוק ובתפקיד מערכת המשפט בישראל תשפיע גם על השתייכותה של ישראל למועדון המדינות הדמוקרטיות שעליו היא נסמכת לשמירה על ביטחונה. התרחקות ממשפחת הדמוקרטיות מסכנת את ביטחונה של ישראל, שכן שיתופי פעולה צבאיים, גישה לציוד וגישה לטכנולוגיה לא מתאפשרת, בדרך כלל, למדינה שאינה מחויבת לערכים דמוקרטים דומים. בעולם שבו הסדר העולמי מעוצב מחדש, ומדינות בעלות ערכים דומים מהדקות קשרים, ישראל ללא סבירות מעמידה את עצמה בסכנה חמורה.
שלישית, גם אם כרגע זה נשמע דמיוני לחלק מהקוראים, לראשונה מאז קום המדינה, ישראל עלולה להידרש לתת את הדין על הפרת זכויות היסוד של אזרחיה, ועל הפרת החלטות ואמנות שנועדו להגן על אופי המשטר ועל זכויות האזרחים מפני ממשלתם שלהם.
העימות של ישראל עם החוק הבינלאומי ועם המדינות הנאורות לא ייסוב עוד רק על זכויות הפלסטינים ועל הנעשה ביו"ש, אלא גם על מעללי בעלי השררה בתוך ישראל עצמה.
הפטור מסבירות שהממשלה מבקשת לסדר לחבריה מאפשר לאנשים אלה מגוון רחב וקטלני של אמצעים לחיסול כל סממן של דמוקרטיה ושלטון החוק: החל בהטיית הבחירות לכנסת – לדוגמה, באמצעות "הינדוס" מרשם האוכלוסין ופנקס הבוחרים, דרך מינוי ראש שב"כ, מפכ"ל ומפקדי מחוזות רק בשל נכונותם להפר את החוק ולהפעיל את הכוחות החמושים לפי האינטרסים שלהם ושל מי שמינה אותם וכלה בדיכוי מחאות והתארגנויות פוליטיות בכוח הזרוע או הנשק.
ד"ר דנה וולף היא ראש החטיבה למשפט וביטחון באוניברסיטת רייכמן, מומחית למשפט בין-לאומי, לביטחון גלובלי ולמשא ומתן. ד"ר נדב דגן הוא מרצה באוניברסיטת חיפה, מומחה למשפט ציבורי ולתיאוריה של דיני חירום
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.