עסקאות הנשק מחכות לקלפי: בעולם ממתינים לתוצאות הבחירות בישראל
עסקאות רחבות היקף של התעשיות הביטחוניות ממתינות לחתימה על רקע הביקורת בעולם על ישראל. בכיר ביטחוני: "כולם רוצים להבין לאן פנינו". גם תוצאות הבחירות בסרביה ובברזיל מעוררות אי-ודאות בנוגע לעסקאות במיליארדי דולרים
תוצאות הבחירות בישראל עשויות להשפיע על שורה של עסקאות נשק רחבות היקף שהתעשיות הביטחוניות הישראליות קידמו בחודשים האחרונים עם מדינות בעולם. לדברי בכיר ביטחוני, העסקאות "ממתינות ללגיטימציה ציבורית כדי להמשיך ולקדמן לחתימה על חוזים. כל העיניים עלינו וכולם רוצים להבין לאן פנינו".
ברקע עומדת ביקורת גוברת בעולם כלפי ישראל בשל המלחמה הארוכה בעזה ואלימות המתנחלים כלפי פלסטינים בשטחים, הנעשית תוך עצימת עין מצד חברי הממשלה, הצבא והמשטרה. ביקורת זו חושפת את ישראל לאיום ממשי בסנקציות חריפות, הכוללות מגבלות מסחר, אמברגו נשק והרחבת ההגבלות על יצוא רכיבים וחומרי גלם המשמשים לייצור אמצעי לחימה לישראל.
אף שמשרדי הגנה וצבאות בעולם מעריכים את הנשק הישראלי, נכונותם של מנהיגים לקדם הצטיידות בו מושפעת לעיתים קרובות מדעת הקהל במדינותיהם. "אנחנו מדברים כל הזמן עם מנהיגים ומפקדי צבאות ומתרשמים שהם רוצים מאוד את המערכות שלנו, אבל נאלצים להיות קשובים לדעת הקהל, וקשה לפייס אותה כשהסנטימנט כלפי ישראל שלילי. יש מדינות שעושות איתנו עסקאות חשאיות, אלא שבמדינות אחרות החלטות על עסקאות מהותיות ורחבות היקף יתקבלו רק כשהמצב בארץ יתבהר", אמר הבכיר הביטחוני לכלכליסט.
ב-2025 הסתכם היצוא הביטחוני מישראל ב-19.2 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים. במשרד הביטחון משוכנעים כי למרות השיא שנרשם בשנה שעברה, החברות הישראליות טרם מיצו את מלוא הפוטנציאל העסקי שלהן בעולם. במשרד מנסים לשמר את המגמה החיובית ביצוא ולהגדילו באמצעות הרחבת העסקאות בין ממשלות (Government-to-Government), המתאפיינות בלוחות זמנים קצרים במיוחד ומאפשרות לדלג על משוכות בירוקרטיות.
עסקה כזאת נחתמה לפני יומיים בין משרד הביטחון למשרד ההגנה של קפריסין. במסגרתה תספק מספנות ישראל לחיל הים הקפריסאי ספינת סיור שתישא מערכות של רפאל. היקף העסקה, כפי שחשף כלכליסט בשבוע שעבר, מוערך בכ-150 מיליון דולר, והיא נועדה להדק את היחסים הביטחוניים והמדיניים בין שתי המדינות.
אלא שלא רק תוצאות הבחירות בישראל ישפיעו על נכונותן של מדינות בעולם לקדם עמה עסקאות נשק חדשות. בתחילת השבוע הביסה "רשימת הסטודנטים" בסרביה את אלכסנדר ווצ'יץ' (Aleksandar Vučić), מנהיג הימין הפופוליסטי ששלט במדינה ב-12 השנים האחרונות. בתקופת כהונתו התהדקו היחסים בין שתי המדינות, באופן שהיטיב עם התעשיות הישראליות, בעיקר אלביט מערכות והתעשייה האווירית.
מפלתו של ווצ'יץ' מעוררת כעת אי-ודאות באשר לעתיד יחסיה הביטחוניים ההדוקים של סרביה עם ישראל. שבועות אחדים לפני הפסדו בבחירות חנך ווצ'יץ' מפעל חדש לייצור רחפנים ליד בלגרד, שהוקם במסגרת שיתוף פעולה תעשייתי בין אלביט מערכות לחברת יוגואימפורט (Yugoimport) המקומית ואמור להעסיק כ-100 עובדים. בעוד שמדינות רבות בעולם הפנו לישראל עורף במהלך המלחמה בעזה, והגבילו או עצרו משלוחי נשק וחומרי גלם הנחוצים לייצורו, סרביה סיפקה לה סוגים שונים של חימושים שלהם נזקק הצבא, ובהם פגזי ארטילריה בקוטר 155 מילימטר.
במערכת הביטחון עוקבים אחר ההתפתחויות הפוליטיות בסרביה, בין השאר על רקע חוסר הבהירות באשר להמשך מדיניות יצוא הנשק שלה לאזורי מלחמה. גם לא ברור אם ההנהגה החדשה במדינה הבלקנית תדבק בקו של השלטון הקודם ותמשיך להדק את היחסים עם התעשיות הישראליות. ברקע עומדת עסקת ענק של אלביט בסרביה, שנחתמה בקיץ 2025 בהיקף של כ-1.65 מיליארד דולר. במסגרת העסקה יקבל הצבא הסרבי כלי טיס בלתי מאוישים מתקדמים, מערכות ארטילריה, חימושים מדויקים, רחפנים ועוד.
עסקה זו מתווספת לעסקה שנחתמה בשלהי 2024, ובמסגרתה הזמין משרד ההגנה הסרבי מאלביט רקטות ארוכות טווח וכלי טיס בלתי מאוישים מסוג הרמס 900, בסכום של 335 מיליון דולר.
גם תוצאות הבחירות בברזיל אינן מיטיבות עם התעשיות הביטחוניות בישראל. מנהלים בחברות אלה שייחלו למהפך ולניצחונו של פלאביו בולסונרו התאכזבו, קרוב לוודאי, מניצחונו בסיבוב השני של הנשיא המכהן לואיז אינסיו לולה דה סילבה, המוביל קו אנטי-ישראלי, בייחוד מאז המלחמה בעזה.
עם זאת, על אף גישתו העוינת של דה סילבה כלפי ישראל, חברות ביטחוניות ישראליות מקדמות בברזיל כמה עסקאות נשק, לצד שיתופי פעולה עם חברות מקומיות. התקשרויות אלה כוללות אספקת כלי טיס בלתי מאוישים מסוג הרמס 900 של אלביט לחיל האוויר הברזילאי. לפני כשנתיים סיפקה רפאל לצבא היבשה של ברזיל טילים נגד טנקים מסוג ספייק, שהוזמנו ממנה ב-2021. על הפרק עומדת גם עסקה מהותית של אלביט לאספקת עשרות תותחים מתנייעים מסוג אטמוס (ATMOS) לצבא ברזיל, בהיקף כולל של כ-210 מיליון דולר. טקס החתימה על הזמנת שני התותחים הראשונים, שתוכנן להתקיים היום, בוטל, ולפי פרסומים בברזיל טרם נקבע לו מועד חדש.
לפי גורמים ביטחוניים, העובדה שתוכניות הצטיידות צבאיות נפרסות על פני שנים ארוכות, לצד הידוק שיתופי הפעולה בין חברות ישראליות לחברות מקומיות המייצרות על בסיס ידע המועבר אליהן, עשויה להקשות על מנהיגים לתרגם ביקורת חריפה ופומבית להגבלות ממשיות בשטח, גם אם הם מחזיקים בעמדות אנטי-ישראליות.
