7 שנות מאסר למנהל מכינת בני ציון לשעבר והמנהל החינוכי שהורשעו באסון נחל צפית
שבע שנים אחרי האסון שבו נהרגו 10 חניכים ממכינת בני ציון בשיטפון בטיול, גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע את דינם של מנהל המכינה יובל כאהן והמנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב, שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות. הוא הטיל עליהם גם לשלם פיצויים בסך של יותר מ-200 אלף שקל כל אחד
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר היום (שלישי) שבע שנות מאסר על מנהל המכינה הקדם צבאית בני ציון יובל כאהן ועל המנהל החינוכי אביב ברדיצ'ב, שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות של 10 חניכים באסון נחל צפית. גזר הדין נמסר שבע שנים אחרי האסון, שבו נהרגו החניכים בשיטפון במהלך טיול.
כאהן וברדיצ'ב הורשעו ב-10 עבירות של גרימת מוות ברשלנות ובשתי עבירות של גרימת חבלה ברשלנות. האסון, נזכיר, התרחש באפריל 2018, כשבמהלך טיול גיבוש של המועמדים למכינת בני ציון נפגעו משיטפון בנחל מועמדים למכינה וחניכים, ו-10 מהם נהרגו: עדי רענן, אגם לוי, יעל סדן, אלה אור, צור אלפי, אילן בר שלום, שני שמיר, מעין ברהום, גלי בללי ורומי כהן. בנוסף לעונש המאסר הטיל בית המשפט על כאהן וברדיצ'ב מאסר על תנאי ופיצויים בסך של יותר מ-200,000 שקלים כל אחד, מעבר לפיצויים שכבר הועברו למרבית המשפחות בהליך אזרחי.
מכתב האישום עלה כי למרות הצטברות התרעות ואזהרות רבות בימים שקדמו לאירוע, ואף בבוקרו של יום הטיול, מפני השיטפונות הצפויים בנחלי הדרום ובאזור שבו תוכנן הטיול, השניים לא ביטלו את הטיול והתעקשו לקיימו. כמה ימים לפני הטיול החליט צוות הגיוס של המכינה לדחות את הטיול למועד מאוחר יותר, אך הנאשם כאהן לא היה מרוצה מהחלטה זו, ובמקום לבטל את הטיול ביקש כי החניכים יביאו ציוד לגשם ויצטיידו ביריעות, אוהלים וביגוד יבש, וכן שלח הודעות מרגיעות בקבוצה המתעלמות מהסכנה הצפויה, ובהן כתב בין היתר כי "מקסימום יראו שיטפון בצאלים שזה אחלה".
בנובמבר האחרון, לאחר שהשופט הודיע על הרשעתם של כאהן וברדיצ'ב בגרימת מוות ברשלנות ולא בעבירות חמורות יותר כמו המתה בקלות דעת, הורים שנכחו בדיון כעסו וחלקם אף פרצו בבכי. איציק אור, אביה של אלה אור ז"ל, אמר כי "חטפנו סטירה מצלצלת". דורית ברהום, שאיבדה באסון את בתה מעיין ז"ל, אמרה כי "כל אחד מהילדים שנהרגו היה עם פוטנציאל להפוך את העולם לטוב יותר". אייל בללי, אביה של גלי ז"ל, אמר: "כבר שבע שנים שאני מבקש ממנה כל בוקר סליחה. סליחה שלא הצלחתי לשמור עליה".
בללי הוסיף: "לפעמים אני שומע את ההורים השכולים של המלחמה הנוראה הזו, עוברת לי מחשבה בראש שלפחות הייתה להם מטרה להילחם עליה. ההורים האלה יכולים לחשוב שילדיהם מתו למען מטרה חשובה. הילדים שלנו מתו סתם. אפשר היה לעצור את זה אלף פעמים באותו שבוע. לא הייתה שום מטרה להשיג. העובדה הזו לא מאפשרת לנו לנשום ולחיות כבר שבע שנים".