הבינה המלאכותית משנה את המקצוע, המלחמה משנה את המשפחה: בכירי ענף דיני המשפחה מסמנים את האתגרים של השנים הקרובות
בפורום Duns 100 של בכירי ובכירות ענף המשפט בתחום דיני המשפחה והירושה, דנו המשתתפים בהשפעות המלחמה על התא המשפחתי, בניכור הורי, בירושות ובהעברה בין-דורית, במהפכת הבינה המלאכותית ובשינויים הדרמטיים המעצבים מחדש את עולם דיני המשפחה בישראל
העשור הנוכחי מציב את התא המשפחתי בישראל בפני אתגרים חסרי תקדים. משבר הקורונה, גל הפיטורים בענף ההייטק, יוקר המחיה, מלחמת "חרבות ברזל" והמערכה מול איראן, לצד ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות ובראשן הבינה המלאכותית - כולם השפיעו באופן ישיר על מערכות היחסים המשפחתיות ועל הסוגיות המשפטיות הנלוות להן. המציאות החדשה מחייבת גם את עולם המשפט להתאים את עצמו למציאות משתנה, שבה דיני המשפחה עוסקים הרבה מעבר ליישוב סכסוכים, אלא גם במניעתם, בתכנון ארוך טווח ובהתמודדות עם סוגיות חברתיות, כלכליות וטכנולוגיות מורכבות.
על רקע המציאות המשתנה קיימה אתמול חברת דן אנד ברדסטריט את פורום Duns 100 השנתי של בכירי ובכירות ענף המשפט בתחום דיני המשפחה והירושה. במסגרת הפורום השתתפו עשרות מעורכי הדין המובילים בישראל, אשר דנו בסוגיות המרכזיות המעסיקות כיום את הענף: ההתמודדות עם תופעת הניכור ההורי, השפעות הלחימה על משפחות ועל הליכים משפטיים, עתידם של הסכמי ממון בעידן של אי-ודאות כלכלית, סוגיות של ירושות והעברה בין-דורית, השינויים בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין הרבניים, וכן השפעת הבינה המלאכותית על עבודת עורכי הדין ועל מערכת המשפט כולה.
במהלך הדיון עלתה שוב ושוב ההבנה כי תפקידו של עורך הדין לענייני משפחה משתנה במהירות. לצד הייצוג המשפטי, נדרש כיום עורך הדין לראייה אסטרטגית רחבה, להבנה כלכלית, ליכולת לגשר בין צדדים, להכיר כלים טכנולוגיים חדשים ולסייע למשפחות להתמודד עם מציאות משתנה, לעיתים עוד לפני שהמשבר מתפרץ. המשתתפים עסקו גם באחריות המערכת המשפטית להעניק מענה מהיר ויעיל במקרים רגישים, ובהם ניכור הורי, וכן בצורך להתאים את הכלים המשפטיים להתפתחויות החברתיות והכלכליות של השנים האחרונות.
עו"ד שילה זברו וייס, Senior Director, Duns 100 - Rankings & Strategy בדן אנד ברדסטריט, פתחה את הפורום ואמרה כי, "משפט המשפחה המודרני כבר מזמן אינו יכול להסתפק בניהול חורבותיו של קשר שגווע, תפקידנו האמיתי כיום הוא לעסוק באדריכלות מניעתית של המחר. אנו ניצבים בנקודת תפר היסטורית שבה פיתוחים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית, שינויים במציאות הביטחונית ותנודות כלכליות מהירות, מעצבים מחדש את התא המשפחתי ואת מאזן הכוחות בתוכו. בתוך עולם של חוסר ודאות, הסכם ממון או הסדר דיוני אינם יכולים עוד להיות מסמכים סטטיים שקפאו בזמן; עליהם להפוך למנגנונים חיים, דינמיים ויוזמים, שיודעים לצפות פני עתיד ולנטרל משברים עוד לפני שהם פורצים. וכשאנו עושים זאת מתוך פאנל שמוביל את הענף ומתגאה בשוויון מגדרי מוחלט ובנוכחות נשית יוצאת דופן בשותפות, אנו מביאים לשולחן לא רק מקצועיות חסרת פשרות, אלא גם את המבט האמיץ והרחב ביותר שנדרש כדי לעצב את כללי המשחק החדשים של החברה הישראלית."
ניכור הורי: בין טיפול מהיר לחשש מפני שימוש לרעה בהליכים המשפטיים
תופעת הניכור ההורי על היבטיה הרבים העסיקה רבים ממשתתפי הדיון, "אני חושבת שזה עניין של השנתיים-שלוש האחרונות, שבתי המשפט לענייני משפחה מתנערים מתופעת הניכור ההורי", אמרה בדאגה עו"ד רות דיין וולפנר, מייסדת ובעלים, רות דיין משרד עו"ד, "בתי המשפט המחוזיים מקבלים את זה. לא כולם. ורד פינקלשטיין למשל נתנה פסק דין מהמם שחייב אמא לשלם אלפי שקלים על הפרה של הסדרי ראייה. איך מחזירים את הנושא הזה למערכת? אני לא יודעת. אני יודעת שבתי הדין הרבניים הוציאו נוהל שנועד לטפל מיידית במקרים של ניכור הורי. אני לא ניסיתי את זה. אני יודעת שבבתי המשפט לענייני משפחה לא מטפלים בזה במסגרת יישוב סכסוך. הטיפול הוא מאוד איטי ומנציח את תופעת הניכור. אני לא יודעת מה עושים; אנחנו די אובדי עצות בנושא הזה".
עו"ד טלי אבידן, מייסדת ובעלים, טלי אבידן, משרד עורכי דין ציינה גם היא את הקשיים סביב הסוגיה המשפטית הכואבת של ניכור הורי, "בתי המשפט מצויים במצב של אזלת יד בכל מה שנוגע לטיפול בניכור הורי. עד שתינתן אבחנה בדבר ניכור, יכולים לחלוף חודשים ארוכים, ובינתיים ההליך המשפטי נמשך וזמני השהות מופרים, כך שגם אם תוטל סנקציה, אפילו כספית, לא יהיה בה כדי להביא לחידוש הקשר. מעבר לכך, בתי המשפט גם אינם מסלקים על הסף תביעות סרק בטענה לניכור, כשכבר בדיון הראשון ניתן לראות שלא מדובר בניכור אלא באלימות משפטית המופעלת נגד הצד הנתבע".
עו"ד שי קדמי, בעלים, שי קדמי חברת עורכי דין התייחס לנוהל החדש של בית הדין הרבני הנוגע לניכור הורי וסייג כי, "יש לברך על הנוהל החדש בבית הדין הרבני, המעניק כלים לטיפול מהיר בתיקי ניכור הורי. במקביל, חשוב מאוד שלא נגיע למצב הקיים כיום בבתי המשפט, שם לעיתים מתקיימת 'קבלנות משנה', המעבירה את האחריות למומחים עמוסים. מומחה אינו יכול לקחת תיק ניכור אם באפשרותו להקצות לו רק שעה וחצי בשבוע, שהרי לא ניתן לחדש קשר משעה שבועית בקליניקה. כדי להציל ילדים מניתוק, חובה לקבוע בנוהל לוחות זמנים נוקשים לזמינות המומחים. אחרת, הנוהל החדש בבית הדין הרבני 'יישפך עם המים', כמו נוהל הנשיאה."
עו"ד, מגשר ובורר ארתור שני, בעלים ומנהל, ארתור שני חברת עורכי דין פנה אל משתתפי הדיון באמירות המסבירות את תחושתו לגבי ניהול סוגיות משפטיות הקשורות לנושא והדגיש את החשיבות בשמירה על ילדים במקרי גירושין, "אני אגיד לכם את האמת. אני מסתכל סביב החדר הזה. יושבים כאן המוחות המשפטיים החדים בישראל, האליטה של עורכי הדין בתחום דיני המשפחה, הגירושים והירושה. חליפות, תארים מפוצצים. ואני שואל את עצמי, האם אנחנו באמת צריכים שיו"ר ועדת האתיקה יוציא לנו הנחיה שמסבירה לנו שאסור להזמין ילד בן שמונה לחדר ישיבות, להושיב אותו מול עורך דין ולתשאל אותו כדי להוציא רפש על אמא שלו או אבא שלו?
עצם העובדה שהיינו צריכים את גילוי הדעת הזה מעידה על פשיטת רגל מוסרית אדירה של המקצוע שלנו. אין לי מילה אחרת. לא צריך להיות גאון משפטי, מספיק להיות בן אדם עם מצפון בסיסי כדי להבין שילדים הם מחוץ למשחק. ילדים אינם שחקנים בתיק, ילדים אינם עדים להשכרה, וילדים הם בטח לא כלי נשק.
חזקה שהורים הם טובים דיים, ואני רואה בתפקיד שלי חובה ששני ההורים, ביום שאחרי, ימשיכו להיות הורים במשותף לילדים שלהם. משרד עורכי דין הוא לא מקום לילדים שנקרעים בין אבא לאמא. אז לא, זה לא ישנה את אסטרטגיית העבודה שלי, כי הילדים לעולם היו במקום מרכזי בכך שהם מחוץ למשחק. אני מאוד מקווה שזה ישלח הביתה, או יעמיד לדין משמעתי, את אותם קולגות שלנו ששכחו שמולם עומדים ילדים של אחרים – קודש הקודשים – ושהמטרה צריכה להיות להוציא אותם מהסכסוך כמה שיותר מהר."
עו"ד רבקה שורץ, בעלים, משרד עורכי דין וגישור רבקה שורץ, התייחסה בחיוב לנוהל נשיא בית הדין הרבניים לשמירה על מוגנות קטינים ואמרה כי, "מדובר במהלך חשוב וראוי להערכה של נשיא בית הדין הרבני הגדול, מהלך שמכיר בכך שבהליכי משפחה הזמן הוא חלק בלתי נפרד מטובת הילד. ראוי לציין שהנוהל אינו נותר על הנייר, וכבר כיום ניתן לראות את יישומו בפועל בהחלטות של הרכבים שונים בבתי הדין, הן בלוחות זמנים קצרים והן באכיפה נחושה. מעבר לסנקציות שנקבעו בנוהל, כבר ניכרת נכונות של בתי הדין לעשות שימוש גם בכלים נוספים המגשימים את רוחו, ובהם החלטות לעכב את סידור הגט כל עוד נמשך ניכור הורי, מתוך הבנה שלא ניתן להשלים עם פגיעה מתמשכת בקשר שבין ילד להורה.
מרשים במיוחד לראות את המהירות שבה אומץ הנוהל בבתי הדין הרבניים ואת קצב יישומו בשטח. התקווה היא שהגישה הזו, שלפיה צדק חייב להינתן גם בזמן, תחלחל לתחומים נוספים בדיני המשפחה ותשפיע על כלל המערכת. בסופו של דבר, אין כאן תחרות בין ערכאות, אלא אחריות משותפת להגן על ילדים ולמנוע נזק בלתי הפיך בקשר עם הוריהם."
עו"ד דלית יניב מסר, בעלים, משרד עורכי דין דלית יניב מסר הזהירה מנקודות מסוימות בנוהל החדש, "מאחורי הנוהל החדש והחשוב של בית הדין הרבני במלחמה בניכור הורי, הכולל לוחות זמנים קשיחים וסנקציות דרמטיות, טמונה סכנה ממשית. הנוהל החדש מציב סטנדרט של פעולה נחושה ומהירה: דיון בתוך שבעה ימים או מתן החלטה שיפוטית בתוך 72 שעות בלבד, שתתקבל על סמך טענות הצדדים, לצד הטלת סנקציות כספיות ועד כדי העברת משמורת מיידית מידי ההורה המנכר.
אלא שהמציאות המשפטית והאנושית מורכבת בהרבה. לא כל סירוב של ילד לפגוש הורה נובע מהסתה או מניכור, ולעיתים הוא משקף חשש אמיתי של הילד מפני אלימות או פגיעה. לכן, החלטה גורלית בפרק זמן כה קצר עלולה להתקבל על בסיס תמונה חלקית, ולעיתים מגמתית, של אחד ההורים, ובוודאי תעודד את מרוץ הסמכויות גם בעניין זה, פנייה אל הערכאה המהירה והקשוחה יותר.
לכן, האתגר ביישומו של הנוהל החדש יהיה לוודא, בראש ובראשונה, שהוא לא יהפוך לכלי ניגוח בין ההורים במטרה לזכות ביתרון בהליך הגירושין, אלא ייושם על ידי הדיינים באופן מדויק וזהיר."
עו"ד יעל גיל, מקימת ובעלת משרד עורכות דין יעל גיל, הסבירה את חשיבות ההתערבות וגדיעת התופעה עם תחילתה, ואת ההשלכות החמורות של הימשכותה, "ניכור הורי מהווה התעללות חמורה בילדים. הילדים המנוכרים מנותקים מאחד מהוריהם בגין הסתה חוזרת ונשנית של ההורה השני, העולה כדי שטיפת מוח שמבצע ההורה בילד. ההורה המסית טוען באוזני הילד כי ההורה השני הוא אדם מסוכן, אלים, שלילי ושאר מילות שטנה. בסופו של הליך הניכור, הילד או הילדים אינם רוצים כל קשר עם ההורה השני.
למעשים חמורים אלה חייבים לשים סוף כבר בראשית ההסתה, שכן כאשר היא קונה את מקומה בלב הילד, הסיכוי לבטל את הניכור נמוך עד אפסי. אנחנו הצלנו מספר ילדים והורים מניכור הורי באמצעות מלחמה עיקשת, דרך בתי משפט שהבינו את חשיבות הדברים וסייעו לנו לטפל בבעיה באופן מיידי. לצערנו, יש שופטים ושופטות שאינם מזהים את דחיפות הטיפול בניכור ההורי. המחוקק חייב לתת את דעתו על הבעיה ולחוקק חוק שימנע את מצבי הניכור ההורי בדחיפות. קיימים מצבים שבהם ההסתה והניכור גורמים להתאבדות של הורה שאיבד את ילדיו. מדובר במוות נפשי של ילדים ובמוות נפשי, ולעיתים אף פיזי, של ההורה המנוכר. אלו דיני נפשות דחופים וחשובים ביותר, המשוועים לחקיקה."
עו"ד ליאת זך, בעלים ומייסדת, ליאת זך חברת עורכי דין, הדגישה גם היא את ההכרח במענה משפטי מהיר ותקיף נגד התופעה, "השאלה בתיקי ניכור הורי אינה רק מי צודק, אלא כיצד מונעים מילד לאבד הורה. ככל שהמענה המשפטי שניתן מהיר יותר, כך גדל הסיכוי לשקם את הקשר ולצמצם את הנזק ארוך הטווח."
עו"ד מירית הילר, משרד עורכי דין שירה שואף דגן, דיברה על שעון החול המתקתק במערכת היחסים בין ילד להורה במקרה של ניכור הורי ועל הצורך בתגובה מהירה מצד המערכת, "ניכור הורי אינו סיסמה ואינו טקטיקה דיונית, הוא כשל מערכתי שפוגע בראש ובראשונה בילד. תפקידנו כמשפטנים הוא להבחין בין טענות סרק לבין מצבים שבהם ילד מאבד בהדרגה קשר עם אחד מהוריו בשל השפעות חיצוניות. כאשר קיימים סימנים לכך, תגובה איטית של המערכת אינה ניטרלית, היא עלולה להנציח את הנתק ולהפוך אותו לעובדה מוגמרת. לכן, ההכרעה חייבת להיות מהירה, מבוססת ראיות וממוקדת תמיד בטובת הקטין, ולא במאבק שבין הוריו."
עו"ד ישי מויאל, עורך דין ומגשר לענייני משפחה ומעמד אישי, משרד עורכי דין ישי מויאל, ציין כי נוהל בתי הדין מעניק בשורה למלחמה בניכור ההורי, "בניכור הורי, שנת 2026 היא נקודת מפנה. דווקא בית הדין הרבני, שמסומן תמיד כשמרן, מקדים הפעם את בית המשפט האזרחי ומעמיד כלים אגרסיביים לטיפול בתופעה: דיון בתוך שבעה ימים וסנקציות אמיתיות נגד הורה מנכר. המסר שעולה מכך ברור, המערכת כולה הבינה שאי אפשר עוד להשלים עם מציאות שבה ילדים יוצאים מהגירושים פצועים לכל החיים. עכשיו האחריות עוברת אלינו."
עו"ד מאיה הרצברג אלון, בעלים ומייסדת, מאיה הרצברג אלון, משרד עורכי דין, דיברה על אלמנט הזיהוי והתגובה המהירה לתופעת הניכור ההורי, "האתגר בתיקי ניכור הורי מתחיל באבחנה בין ניכור הורי לבין כשל בקשר, שנובע מבעיה בהורות, וחשוב גם לזכור שלא כל ההורים מתאימים לחלוקת זמני שהות שווה. במקרים שבהם קיימת הפרעת קשר, שעלולה להתדרדר לניכור הורי כתוצאה מהסתה, מהירות התגובה של הערכאות המשפטיות היא קריטית לסיכויי שיקום הקשר בעתיד.
מה שקרה בבתי המשפט לאחר שפורסם נוהל נשיאת בית המשפט העליון דאז, דורית ביניש, בשנת 2020, הוא הפחתה דרמטית בשימוש בנוהל, בשל זילות השימוש בו ובטענות לניכור הורי בכל מקרה של הפרת זמני שהות או כשל בקשר, עד כדי הפיכתו לאות מתה.
לאחרונה פורסם הנוהל של בתי הדין הרבניים, שלקח את הדברים צעד קדימה, הן בלוחות הזמנים הקצרים והן בסנקציות נגד ההורה המסית או המנכר. כעת חובת ההוכחה היא על בתי הדין ועל האופן שבו הנוהל ייושם. מה שבטוח הוא שבתיק הבא שיגיע אליי עם הפרעת קשר אפנה לבית הדין הרבני."
עו"ד מאיה רוטנברג, בעלים, מאיה רוטנברג, משרד עורכי דין, שיתפה כיצד השפיעה המלחמה על תחום דיני המשפחה בכלל, ועל ניכור הורי בפרט, "אחרי אירועי 7 באוקטובר, וביתר שאת בעקבות המלחמה עם איראן, אנו עדים לכך שמשפחות רבות מתמודדות עם עומס רגשי ונפשי משמעותי. במצבים כאלה, גם סכסוכי משפחה ותיקים, ובכלל זה מקרים של ניכור הורי, עלולים להחריף ומחייבים את כולנו, ובפרט את עורכי הדין העוסקים בתחום, לנהוג ברגישות, באחריות ובזהירות.
כמי שעוסקת בדיני משפחה, אני מאמינה שלא בכל מקרה התשובה היא עוד הליך משפטי. אני משתדלת לחשוב מחוץ לקופסה, לבחון פתרונות יצירתיים ולהוביל את לקוחותיי לניהול הליך יעיל ומהיר ככל שניתן – כזה שמעניק מענה אמיתי לצדדים, ובעיקר משרת את טובת הילדים.
בשנים האחרונות, ולנוכח המציאות המורכבת שנוצרה, אני סבורה כי בתי הדין הרבניים מגלים לא פעם נכונות להפעיל כלים יצירתיים ולגבש פתרונות מעשיים למשפחות, ולעיתים אף מקדימים בכך את בתי המשפט. בסופו של דבר, המבחן אינו הערכאה שבה מתנהל ההליך, אלא היכולת להגיע לפתרון יעיל, מאוזן ונכון עבור המשפחה והילדים."
צוואות, ירושות והעברה בין־דורית: תכנון מוקדם, משפחות מורכבות והאתגרים של העולם הגלובלי
גם תחום הצוואות והעברה הבין דורית הועלה על ידי מספר נכבד של עורכי דין לאורך קיום הפורום, "בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בהתנגדויות לצוואות, בעיקר על רקע משפחות מורכבות, פרק ב' והיקף רכוש גדל", אמרה עו"ד מגי הלפרין, בעלים, מגי הלפרין משרד עורכי דין, "לא כל תחושת קיפוח מצד יורש מצדיקה פסילת צוואה. תפקידו של בית המשפט הוא להגן בראש ובראשונה על רצון המצווה, כל עוד הצוואה נערכה מתוך כשירות וללא השפעה בלתי הוגנת. לנו, עורכי הדין, תפקיד חשוב בייצוג בתיקי התנגדות לצוואה, והוא להוכיח לבית המשפט את רצונו של המנוח, אותו שחקן ראשי שכבר אינו איתנו."
גם עו"ד יעל גיל, מקימת ובעלת משרד עורכות דין יעל גיל, קראה לבני משפחות לשמור על ערנות מפני גורמים זדוניים המנסים להשתלט על צוואות של קרוביהם המבוגרים, "בני משפחה - ילדים ובני זוג - נדרשים לגלות ערנות ביחס לגורמים זרים הנמצאים בקרבת יקיריהם לעת זקנה. לא צריך לחכות למצב שבו אדם אינו כשיר לחלוטין כדי לוודא שלא משפיעים עליו השפעה בלתי הוגנת. לפעמים 'טורפים' אורבים לאנשים שחשים עצמם כשירים לחלוטין. אדם אינו צריך להיות חולה נפש כדי לעשות טעויות בשיקול הדעת ולהיות מושפע מגורמים הרודפים את רכושו. בתיק שבו אנו מטפלים, גורמים השתלטו על רכושו של אדם והוא הוריש את כל רכושו לעמותה שלא הכיר, תוך ניצול מצבו הנפשי. משפחתו, שטיפלה בו במסירות אין קץ, כלל לא העלתה זאת על דעתה, וכך עורך דין ממולח ועמותה שמו את ידם על נכסי המשפחה. די בכך שאדם חשוף מנטלית לחרדות קשות או לתחלואי נפש למיניהם, כדי שגורמים מסוכנים יוכלו לנצל אותו כלכלית."
עו"ד עמרי דליהו, שותף, משרד דליהו רונן ושות' הסביר את חשיבותו המכרעת של עו"ד אשר עורכים את הצוואות ומבצעים תכנון להעברה בין-דורית, "תחום הצוואות והירושות הפך את עורך הדין לענייני משפחה לאדריכל של יציבות וחוסן, הפועל הרבה מעבר לכותלי בית המשפט ומעבר לניסוח המשפטי היבש. תפקידנו בהובלת תכנון בין־דורי הוא להעניק למשפחה ודאות עתידית, למנוע מאבקים ארוכים ומפלגי משפחות ולהשיב תחושת שליטה וביטחון לטווח הארוך. המקצוע שלנו חייב לעבור ממודל תגובתי של ניהול סכסוכי ירושה ופירוק עיזבונות למודל יזום של תכנון אסטרטגי מוקדם, השומר על שלמות המשפחה ועל לכידותה בדורות הבאים."
עו"ד מרב רייכמן־שקד, שותפה מנהלת, משרד עורכי דין אירית רייכמן ושות', פירטה לגבי החשיבות הכללית של הצוואה, "צוואה אינה רק מסמך משפטי שמחלק נכסים; מדובר בכלי שמגן על המשפחה, על ההון ועל רצונו של המצווה. מניסיוני, מרבית סכסוכי הירושה אינם מתחילים לאחר הפטירה, אלא שנים קודם לכן, כאשר תכנון משפטי נדחה מתוך מחשבה ש'יהיה בסדר'. דווקא משפחות מלוכדות ובעלות נכסים משמעותיים זקוקות לתכנון מוקדם, מקצועי ומותאם אישית, כדי למנוע מחלוקות עתידיות, לשמור על היחסים בין בני המשפחה ולהבטיח שרצונו של המצווה יכובד."
עו"ד נוי יוספזון בוסני, בעלים, נוי יוספזון בוסני, חברת עורכי דין ומגשרים, דיברה על הצורך לעיתים בפרשנות תכליתית בתחום, "האם פרוצדורה טכנית של הודעת הסתלקות בכתב יכולה להשתיק כליל את רצונה האחרון והמפורש של מצווה, במיוחד כאשר הוכח שהייתה צלולה לחלוטין? האם סעיף 8א לחוק הירושה מהווה סנקציית בטלות אוטומטית, או שמא מדובר במנגנון איזון המותנה בהסתמכות ממשית ובתום לב?
יש להוביל פרשנות תכליתית שאינה מקדשת פורמליזם דווקני. כאשר אדם חותם על צוואה הדדית מבלי שהוסברו לו מגבלות הביטול, הגנה עיוורת על 'הסתמכות' תיאורטית רומסת את זכות היסוד לחופש הציווי."
עו"ד שירי מלכה, ראש מחלקת ניהול הון ומעמד אישי, שבלת, הדגישה את חשיבות הביצוע הנכון של ההעברה הבין-דורית, "בעולם גלובלי, תהליכים של העברה בין־דורית הם מחויבי המציאות ולא רק 'Nice to Have'. ההתרחבות הגלובלית המבורכת הזו מביאה עמה אתגרים משפטיים ופיננסיים מורכבים מאין כמותם. כאשר משפחה מחזיקה נכסים במספר מדינות, היא כפופה למעשה למספר מערכות דינים מקבילות, שלעיתים קרובות סותרות זו את זו. מה שנחשב לגיטימי, חוקי ופטור ממס בישראל, עשוי להיחשב כעבירה, כאירוע מס דרמטי או כמבנה החזקה בעייתי במדינה זרה".
בינה מלאכותית: מהפכה באופן העבודה, באחריות המקצועית ובמערכת הראיות
גם נושא הבינה המלאכותית, על השלכותיו השונות, עלה במהלך הפורום, "כניסתה של הבינה המלאכותית אינה איום מרוחק, היא כבר כאן, והיא טורפת את הקלפים. המהפכה הזו משנה לחלוטין את מודל תמחור הריטיינר ושכר הטרחה", אמרה עו"ד דין מורן סמון, מייסדת ובעלים, מורן סמון, חברת עורכי דין ומגשרים, "העידן שבו תמחרנו 'שעות עבודה' נעלם. בעידן ה־AI הלקוח משלם על הערך האסטרטגי של פתרון המשבר, על הניסיון ועל מניעת האש עוד לפני שהיא מתלקחת. ה־AI לא תחליף את עורכי הדין; היא תחליף את עורכי הדין שלא חושבים, שלא שואלים שאלות ושלא מפקחים. היא תחליף את מי שפועל באופן אוטומטי, מבלי לחדור לעומק. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו לייעל את המשרדים שלנו מקצה לקצה – החל מבריפים יומיים חכמים שמנהלים את היומן ואת המיילים, דרך כלי ניתוח פיננסי ומזונות ועד לכתיבת כתבי טענות. אך חובתנו המקצועית נותרת עליונה, והיא מבוססת על שלושה עקרונות ברזל: שקיפות מלאה מול הלקוח, פיקוח צמוד ובלתי מתפשר על המקורות, ואתגור מתמיד של המכונה.
אנו לא פוחדים מהעתיד, אנו מעצבים אותו. לכן הקמנו את קהילת עורכי הדין לענייני משפחה ובינה מלאכותית, ואני מזמינה את כולכם להצטרף אלינו. כאשר אנו מובילים את המהפכה הזו, מתוך ענף שמציג כיום שוויון מגדרי מוחלט בשותפות ובגרות מקצועית יוצאת דופן, אנו מביאים לשולחן את המבט האמיץ והחדשני ביותר שנדרש כדי להוביל את עולם המשפט והחברה הישראלית קדימה."
עו"ד רחל פוקס מור, מייסדת ובעלים, רחל פוקס מור, משרד עורכי דין ונוטריון דיברה על התלות המתפתחת בבינה מלאכותית, ועל אלמנט שלילי מרכזי המגיע איתה, "הבינה המלאכותית מעניקה לצדדים ביטחון מופרז במידע חלקי או שגוי. האתגר שלי כיום, כעורכת דין וכמגשרת, הוא להחזיר את הצדדים מהאשליה האלגוריתמית אל הניואנסים ואל הדין הממשי של דיני המשפחה בישראל."
עו"ד רעות שדה, בעלת המשרד ומייסדת, רעות שדה ושות' משרד עורכי דין ציינה את האתגרים שנוצרים בעקבות הקדמה הטכנולוגית שהבינה המלאכותית מביאה עמה, "הבינה המלאכותית אינה רק אתגר טכנולוגי, אלא מבחן ליכולתה של מערכת המשפט להגן על חקר האמת. ככל שהיכולת לייצר מסמכים, הקלטות וסרטונים אמינים לכאורה הופכת נגישה יותר, כך גוברת האחריות להבטיח שהכרעות שיפוטיות יתבססו על ראיות אותנטיות ולא על מציאות מלאכותית. האתגר של השנים הקרובות אינו אם להשתמש בבינה מלאכותית, אלא כיצד לשמר את אמון הציבור באמת המשפטית."
עו"ד נאוה פרס, בעלים, נאוה פרס משרד עורכי דין, הוסיפה ופירטה כיצד הבינה המלאכותית מאתגרת את עקרונות דיני הראיות, "בהתייחס להשלכות על ניהול הליכים משפטיים, במיוחד בדיני משפחה, בשים לב לכך שבתחום זה ראיות דיגיטליות הן שכיחות – התכתבויות, הקלטות, תמונות, סרטונים ותיעוד מרשתות חברתיות – הבינה המלאכותית מאתגרת את עקרונות דיני הראיות: אותנטיות, מהימנות, משקל, שרשרת שמירה והעדפת הראיה הטובה ביותר. בית המשפט נדרש לפתח כלים להבחין בין מידע אותנטי לבין תוכן שנוצר או שונה באמצעות בינה מלאכותית תוך התמודדות עם חוות דעת מומחים, התייקרות ההליכים והתמשכותם."
מזונות, גישור וסמכויות: השינויים שמעצבים מחדש את דיני המשפחה
לצד הדיון בסוגיות הנוגעות לטובת הילדים, עסקו משתתפי הפורום גם במקומם של הגישור והליכי יישוב הסכסוכים, בשינויים בפסיקה ובחקיקה, בסמכויות בתי הדין הרבניים ובאחריות המוטלת על עורכי הדין ללוות את לקוחותיהם גם ביום שאחרי ההליך המשפטי ועוד.
עו"ד דנה דרזנין, מייסדת ובעלים, דנה דרזנין משרד עורכי דין, סבורה כי הצלחתו של עורך דין בתחום המשפחה אינה נמדדת רק בהישגים משפטיים, אלא גם ביכולתו למנוע הסלמה ולהוביל להסכמות, "בעיניי, הצלחתו של עורך דין לענייני משפחה אינה יכולה להימדד רק במספר פסקי הדין או התקדימים שיצר, אלא, ואולי בעיקר, במספר הסכסוכים שהצליח לפתור נכון. עורך דין למשפחה עוסק בדיני נפשות, במשפחות ובילדים. לכן עליו להבין ולהרחיב את ידיעותיו גם בהליכי יישוב סכסוכים מחוץ לבית המשפט, כגון משא ומתן, גישור או גירושין בשיתוף פעולה. כמו כן, כשהוא מלווה הליך גישור, כדאי שידע כיצד לייצג ולהיות תומך גישור. מניסיוני כליטיגטורית לשעבר, עורך דין טוב יודע להילחם כשצריך, אבל עורך דין מצוין יודע גם מתי נכון לבנות גשר. המטרה לא צריכה להיות רק 'לסיים תיק', אלא לאפשר למשפחה להמשיך את החיים שאחרי התיק – מתוך אחריות מקצועית ואנושית כלפי הלקוחות וילדיהם."
עו"ד חוסין עלי זייר, בעלים, משרד עורכי דין חוסין עלי זגייר, הדגיש כי טובת המשפחה והילדים צריכה לעמוד תמיד לנגד עיניהם של העוסקים בתחום, "כאנשי משפט, מחובתנו להציב לנגד עינינו את טובתם של לקוחותינו ובני משפחתם, ובראשם הילדים. מתוך כך, עלינו לפעול תמיד לאור צו המצפון ובשאיפה לעשיית הטוב והישר למענם."
עו"ד מור זיידן, בעלים, מור זיידן משרד עורכי דין, הזכירה כי האחריות של עורכי הדין אינה מסתיימת בפסק הדין, אלא ממשיכה גם אל המציאות שתלווה את המשפחה לאחר סיום ההליך, "דיני משפחה אינם עוסקים רק בזכויות ובחובות, אלא באנשים ובמערכות יחסים שימשיכו להתקיים גם לאחר שההליך המשפטי יסתיים. תפקידנו כעורכי דין הוא להילחם בנחישות על זכויות לקוחותינו, אך גם לזכור שבמרבית המקרים פסק הדין אינו סוף הדרך. האחריות המקצועית שלנו היא לא רק לנהל את ההליך המשפטי, אלא גם לראות את המציאות שתמתין ללקוחותינו ביום שלאחריו." עו"ד זיידן התייחסה גם לאחד הנושאים הרגישים ביותר בתחום: צווי ההגנה והצורך במעטפת מערכתית רחבה יותר להגנה על נפגעי אלימות, "ישראל חייבת לעבור מתפיסה של צו הגנה לתפיסה של מעטפת הגנה. צו הגנה הוא כלי משפטי חיוני, אך יעילותו תלויה במערכת שלמה שפועלת סביבו. הגנה אמיתית מחייבת שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה, שירותי הרווחה, מערכת המשפט וכלל גורמי המקצוע, לצד הערכת מסוכנות, אכיפה אפקטיבית ושימוש בכלים מתקדמים המותאמים לרמת הסיכון. האתגר אינו רק להוציא צו הגנה, אלא לוודא שהוא באמת מגן. רק מעטפת הגנה מתואמת, שפועלת בזמן אמת, יכולה להציל חיים ולמנוע את האסון הבא".
סוגיית סמכויות בתי הדין הרבניים והשלכות השינויים האחרונים בפסיקה ובחקיקה על תחום המזונות העסיקה גם היא את משתתפי הפורום.
עו"ד מיכאל גבור, שותף, משרד עורכי הדין שרין, גבור, גרוס, וסר ושות', התייחס להשלכות הפסיקה העדכנית על שאלת הסמכות העניינית, "בעקבות דנג"צים שניתנו לאחרונה בתיקים דנג"ץ 15839-03-25 ודנג"ץ 16302-03-25, שוב הקווים מיטשטשים וסוגיית הסמכות העניינית עולה ביתר שאת. לאחר שנוכחנו לדעת כי לא ניתן לכרוך מזונות, בתי הדין ינסו לעקוף החלטה זו במסגרת פרוצדורה של הגדרת התביעה כתביעה להשבת הוצאות, דבר שעשוי להותיר את הסמכות בבית הדין חרף ההחלטה של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. איתנותה של הלכת שרגאי מוטלת עתה בספק, לאור רצון בתי הדין לשמר את הסמכות אצלם, וכבר קיימת לפחות סנונית אחת שעלולה לבשר על בוא האביב בהחלטת בית דין אזורי ששימרה סמכות עניינית, חרף פסק הדין וההלכה האחרונה של בג"ץ."
עו"ד אילן יעקובוביץ, מייסד ובעלים, אילן יעקובוביץ משרד עורכי דין, סבור כי הרחבת סמכות בתי הדין מחייבת קביעת כללים אחידים במזוהות קטינים שיחולו על כלל הערכאות, "הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות קטינים, לאור התיקון שבוצע לאחרונה בחוק שיפוט בתי דין רבניים, מחריפה את מירוץ הסמכויות בין הערכאות. זאת בשל ההבדלים בפסיקת המזונות בין בתי הדין לבין בתי המשפט לענייני משפחה. מתבקשת, לפיכך, חקיקה שתקבע קריטריונים אחידים לפסיקת המזונות, שיחייבו את שתי הערכאות. הוראה דומה קיימת לגבי איזון רכושי בין הצדדים בחוק יחסי ממון. הנורמה האחידה שצריכה לחול תתבסס על עקרונות של שוויון וצדק, אך גם על מציאות החיים כיום בחברה, תוך התאמה לנסיבותיו של כל מקרה."
עו"ד מיכאל וייס, שותף, משרד עורכי הדין ייס, שוחט, קושניר ושות' התייחס אף הוא לשינויי החקיקה ולהשפעתם השלילית על מאזן הכוחות בין בתי המשפט לבין בתי הדין הרבניים, "אני מזכיר שבכנסים קודמים דובר על המגמה בנוגע לסמכות בתי הדין. דיברנו על החלטות של בתי הדין בענייני מזונות קטינים, שבניגוד להלכה ותיקה של בית המשפט העליון קבעו שיש להם סמכות לדון בתביעות למזונות גם ללא הסכמה של שני ההורים. זו כבר לא מגמה אלא שיטפון. הממשלה הנוכחית, ביוזמתה, תיקנה את החוק בחודש נובמבר 2025 ונתנה לבתי הדין את הסמכות שהם ביקשו. מקריאת דברי ההסבר להצעת החוק ברור לחלוטין שמדובר בכיפוף ידיים ברוטלי של הממשלה מול בית המשפט העליון. עכשיו כבר אי אפשר לתקוף החלטות כאלה בבג"ץ. זו השתלטות טוטלית של בתי הדין על תחום דיני המזונות. עצוב לחשוב שלקח לבית המשפט העליון עשרות שנים להניח הלכה ליברלית בעניין, המבוססת על שוויון בין המינים, והממשלה באבחת חרב החזירה את תחום דיני המזונות שנים אחורה."
במהלך הדיון עלתה גם סוגיית ההמשכיות הגנטית והפריון, המציבה את מערכת המשפט בפני שאלות חדשות ומורכבות. עו"ד נילי שץ, מייסדת ובעלים נילי שץ, עו"ד, התייחסה לאתגרים המשפטיים והמוסריים בתחום המתפתח, "תחום ההמשכיות הגנטית והפריון מותח את גבולות ההגדרה המסורתית של מוסד המשפחה ומציב אתגרים משפטיים ומוסריים חסרי תקדים. במציאות שבה המדע מאפשר המשכיות גם לאחר מוות, תפקידנו כמשפטנים אינו רק להילחם בזירה המשפטית, אלא לייצר פתרונות יצירתיים המאזנים בין זכויות הנפטר, רצון ההורים השכולים והאינטרס הציבורי. התחום דורש מאיתנו מומחיות משפטית יוצאת דופן לצד רגישות אנושית עמוקה, כדי להוביל פסיקה פורצת דרך בוואקום החקיקתי הקיים."
עו"ד שרון ענבר, בעלים, שרון ענבר – משרד עורכי דין וגשור, ביקשה להדגיש את חשיבותו של הגישור ואת תרומתם של עורכי הדין המלווים להצלחת ההליך, "גישור במשפחה הוא תחום עדין מאין כמותו. בסיס הגישור וההסכמות הוא החוק, לצד סביבה משפחתית שבמרכזה הילדים. לעיתים קרובות, עורך דין מלווה תורם להליך הגישור. כמגשרת, אני פועלת תוך שילוב של שמירה על האינטרסים של כל אחד מהצדדים והגעה להסכמות בצורה מיטבית ומקצועית. שיתוף עורכי הדין בגישור מאפשר לי, לא פעם, לקדם את הדברים בצורה מהירה יותר, ככל שמדובר בליווי שרואה את טובת הלקוח בהגעה להסכמות. כמגשרת, אני שמחה להזמין את עורך הדין להיות חלק מתהליך הגישור ולא להישאר חיצוני לו".
ההון המשפחתי החדש: כשהעסק, האופציות וההשקעות הופכים לחלק מסכסוכי המשפחה
לצד הסוגיות המשפטיות המסורתיות, עסקו משתתפי הפורום גם בשינויים שחלו במבנה ההון המשפחתי. אם בעבר עיקר המחלוקות נסבו סביב דירת המגורים וחשבונות הבנק, הרי שכיום נדרשים עורכי הדין להתמודד עם חברות פרטיות, אופציות לעובדים, נכסים דיגיטליים, נאמנויות והשקעות בינלאומיות, מציאות המחייבת שילוב של ידע משפטי, עסקי ופיננסי.
עו"ד שירי לינד, שותפה במחלקה המסחרית ומובילת תחום ניהול הון אישי במשרד פירון, התייחסה למחלוקת סביב אופן חישוב תשלומי האיזון בין בני זוג כאשר אחד מהם הוא בעל מניות בחברה ונדרש לשלם את השווי לבן הזוג האחר, ואמרה, "כאשר אחד מבני הזוג נותר עם המניות, התשלום צריך להיקבע לפי שווי נטו ולא לפי שווי ברוטו. מניה אינה כסף נזיל, ובעליה אינו יכול ליהנות ממלוא שווייה הכלכלי בלי לממש אותה, כאשר כל מימוש כזה כרוך בתשלום מס. חיוב לפי שווי ברוטו מחייב את בן הזוג שבבעלותו המניות לממן מכיסו תשלום מיידי על בסיס ערך שאינו נזיל, והוא סופג באופן בלעדי את מלוא חבות המס, בין אם כדיבידנד שוטף, בין אם במשיכת רווחים אחרת, ובין אם במכירת החברה כאשר הצד המקבל לא נושא במס כלל. גם מנגנונים כמו עיקול או נאמנות אינם פותרים את העיוות, משום שהם אינם מבטלים את חבות המס אלא רק דוחים את ההתחשבנות בין הצדדים. רק חישוב לפי שווי נטו משקף את ערכו הכלכלי האמיתי של הנכס ומוביל לחלוקה הוגנת ומעשית בין בני הזוג".
עו"ד עדי חן, יו"ר פורום משפחה בלשכת עורכי הדין, התייחסה לפסק הדין שקובע שידועים בציבור לא צריכים לאשר שוב הסכם ממון אם הם מתחתנים, "פסק הדין אמנם מבקש להגן על בני זוג שערכו הסכם ממון בתקופת החיים המשותפים בטרם נישאו ואישרו אותו בבית המשפט, אך הוא גם מציף בעיה עמוקה מאוד במצב המשפטי בישראל. בעידן שבו יותר ויותר בני זוג מסדירים את היחסים ביניהם באמצעות הסכמי ממון, הדין מעניק יציבות כמעט מוחלטת להסכם ממון שאושר כדין באופן שלא ניתן לערער עליו גם כאשר חלפו עשרות שנים, וגם כאשר נסיבות החיים השתנו מן הקצה אל הקצה ואף נוצרו פערי כוחות שלא ניתן היה לצפות מראש. דווקא משום כך, הצד החלש מבחינה כלכלית או רגשית, ולרוב מדובר בנשים, חייב להבין שהחתימה על הסכם ממון אינה שלב טכני אלא מבטאת את אחת ההחלטות המשפטיות הגורליות ביותר בחיי. לכן, החתימה על ההסכם לא צריכה שתיעשה כ"מחווה רומנטית" או מתוך רצון לרצות את בן הזוג או מתוך ציפייה שבזמן אמת הכל יבוא על פתרונו. אמנם הסכמי ממון הם חשובים מאוד ובצדם יתרונות רבים, אך החתימה עליהם צריכה שתיעשה רק לאחר בחינה מדוקדקת והתייחסות לשלבים השונים בהתפתחות הקשר ולשינויים שהחיים עצמם מביאים. לכך נדרשת ראייה מפוכחת של תרחישי החיים העתידיים, ולא רק של המציאות ביום החתימה על ההסכם. אחרת, הצד החלש יעמוד בפני שוקת שבורה. כך לדוגמה, יש להתייחס לאורך הקשר, למקרים של פגיעה בכושר ההשתכרות, לתלות כלכלית או למקרים בהם אחד מבני הזוג הקריב מעצמו כדי לאפשר לבן הזוג האחר והחזק יותר להמשיך ולפתח את עצמו ולהקים עסקים רווחיים נוספים. שכן, בעקבות ההלכה החדשה בבית המשפט העליון, הסכם ממון שאושר הוא כמעט בלתי ניתן לשינוי והוא עלול להפוך לכלי המנציח את פערי הכוחות ואף לאפשר לצד החזק להפעיל לחץ משמעותי על הצד החלש כבר במעמד החתימה, בידיעה שהאפשרות לשנות את ההסכם בעתיד היא מצומצמת ביותר. אמנם הוודאות המשפטית היא ערך חשוב, אך כאשר היא הופכת לקיפאון משפטי שאינו מאפשר להתאים את הסכם הממון למציאות החיים המשתנה, היא עלולה להפוך מכלי הגנה על בני הזוג לכלי שמנציח פערי כוחות ואף במקרים מסוימים לכלי שמעצים את כוח המיקוח של הצד החזק ואת יכולת הסחטנות שלו, וזהו האתגר האמיתי שהדין הישראלי יצטרך להתמודד עמו".
עו"ד לימור חלימי, מייסדת ומנהלת המשרד לימור חלימי - משרד עו"ד וגישור, הצביעה על כך שהמחלוקות סביב נכסים המגיעים לפתחם של בתי המשפט השתנו באופן משמעותי בשנים האחרונות, "חוקי המשפחה והירושה בישראל נולדו בעולם הישן, אבל בשנת 2026 המשברים האמיתיים כבר לא סובבים סביב דירה ואוטו. היום אנחנו מחלקים אופציות, מניות חסומות, קניין רוחני ונכסים דיגיטליים המצויים בעננים. הערכות שווי מיושנות או מלחמות התשה בערכאות עלולות להפוך להשמדת ערך מוחלטת למשפחה ולעסק. בעידן של כלכלה מורכבת ותוחלת חיים מוארכת, הפתרון אינו מאבק משפטי מסורתי אלא מעבר למנגנוני חלוקה יצירתיים ופתרונות מסחריים שניתן לתפור בשולחן הגישור".
עו"ד אליהו מזרחי, מייסד ובעלים, אליהו מזרחי עו"ד, דיבר על הברחת נכסים בעת הנוכחית, "בעידן הגלובלי, זוגות ישראלים רבים מנהלים חיים כלכליים חוצי גבולות, מה שהופך את הליכי איזון המשאבים לזירת מאבק כלכלי מורכבת יותר מאי פעם. כיום, אנו עדים לניסיונות גוברים של הסתרת הון באמצעות חשבונות בנק זרים, רכישת מטבעות דיגיטליים, או הברחת רכוש משותף כמו בתים בחו"ל. כדי למנוע קיפוח של אחד הצדדים, כבר לא די בבקיאות בדין המקומי. האתגר האמיתי כיום הוא לפעול בצורה אסטרטגית ומודיעינית, כדי לאתר ולשים יד על הנכסים הללו בזמן אמת, רגע לפני שייעלמו".
עו"ד ערן עזרא, מייסד ובעלים, ערן עזרא משרד עורכי דין ונוטריון, התייחס להשפעת עולם ההייטק על תחום דיני המשפחה, "בתי המשפט לענייני משפחה מתמודדים בשנים האחרונות עם אתגרים כלכליים מורכבים ההולכים וגוברים במסגרת גירושי הייטק. אחת המשימות המרכזיות היא זיהוי והערכת כלל רכיבי התגמול של עובד ההייטק וקביעת היקף הזכויות של בן או בת הזוג. תלושי השכר מספקים בדרך כלל תמונה חלקית בלבד, ואינם משקפים את מלוא הזכויות הכלכליות הנובעות מתוכניות אופציות, RSU, מניות, ESPP, בונוסים, מניות חסומות ותוכניות תגמול הוניות נוספות. מציאות זו מחייבת בחינה מעמיקה של מסמכי ההעסקה, תוכניות התגמול והיבטי המיסוי, ולעיתים אף הסתייעות במומחים פיננסיים. האתגרים הכלכליים החדשים מעלים מחדש את השאלה האם הגיעה העת להקים בית משפט כלכלי ייעודי, אשר ירכז מומחיות בסכסוכים המערבים סוגיות פיננסיות ותאגידיות מורכבות, ובהן גם גירושי הייטק".
עו"ד זיו בייטל, מנהל ומייסד, זיו בייטל ושות' - חברת עורכי דין, דיבר על דרך אפשרית של הצד החלש ונעדר המשאבים להתחקות אחרי נכסים מוברחים, "רבים הם הפעמים שלצד חלש פיננסית אין את היכולת הכלכלית להתחקות אחרי נכסים וזכויות מעבר לים, מה שמצריך לפעמים תשלום לחוקרים פרטיים ולמשרדי עו"ד מקומיים שעולים ממון רב. אציין שכמחזיק בשלוחה בניו יורק, הדרך המקובלת שם הינה להשית על "הצד החזק" כלכלית את ההוצאות המשפטיות הללו, לרבות הייצוג, וזאת כחלק מההליכים המקדמיים. אני מציע אפוא כי נכון שנוהג זה יושם גם בישראל".
עו"ד ליאת שקלרז הורוביץ, מייסדת ובעלים, ליאת שקלרז הורוביץ משרד עורכי דין וגישור, ציינה כי, "ככל שיש רצון להרחיב את דוקטרינת השיתוף הספציפי, הדבר צריך להיעשות בידי המחוקק, תוך שמירה על הוודאות המשפטית".
עו"ד קטי טל, מייסדת ובעלים, קטי טל משרד עורכי דין וגישור, סבורה כי המציאות העסקית החדשה מחייבת התאמה גם מצד מערכת המשפט, ודיברה על חלוקת נכסים מורכבים בגירושין, "הלכה למעשה, קיימת מורכבות מאוד גדולה בחלוקה של כל נכס כלכלי משפחתי בין בני זוג בעת פירוד. כמה דוגמאות על קצה המזלג:
בחברות הזנק - כאשר בן זוג הוא מייסד, קיים קושי בהפרדה בין כישרון אישי של בן הזוג מקים הסטארטאפ לתרומת בן הזוג השני להקמה והצלחת החברה. יש גם קושי לבודד את החלק היחסי של העלאת שווי המניות בתקופה שלאחר מועד הקרע ועד לאקזיט.
בנדל"ן - יש מורכבות בהערכת שווי. קיימים פערים לא סבירים בהערכות שמאי כדי לקבוע שווי לרכישת הזכויות בנכס מבן זוג אחד לשני, ולבית משפט אין יכולת לבחון מקצועית את השמאויות. יש קושי גם בהתעלמות מהמס הצפוי במכירה בעתיד.
סוגיה נוספת היא גרירת משכנתאות שניתנו בעבר כאשר בני זוג נפרדים. משכנתא בריבית נמוכה היא נכס פיננסי. לא ניתן לאזן אותה, משום שהבנקים לא מסכימים לחלק את המשכנתא לשני הצדדים בחלקים שווים ולאפשר להם לגרור מחצית ממנה.
בחלוקת הפנסיות - חלוקת פנסיות מעל סכום כולל מסוים גוררת תשלום מס לשני הצדדים, שלא תמיד באה לידי ביטוי בהליך המשפטי. בנוסף, חלוקה על פי החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני לעיתים מעבירה את הפנסיה ממסלול טוב יותר שניתן בעבר לאחד מבני הזוג, למסלול טוב פחות לבן הזוג השני. אין לכך פתרון במשפט.
נכסים וירטואליים - אין אפשרות לאתר. מי שמחזיק מטבע וירטואלי ללא ידיעת הצד השני - ולא מציג את הארנק - יישאר עם המטבעות הווירטואליות בבעלותו".
עו"ד יהודית מייזלס, בעלים ומייסדת, יהודית מייזלס - משרד עורכי דין ציינה כי, "בתיקי גירושין שבהם קיימים חברות, נאמנויות, אופציות, נכסים בחו"ל או מבני אחזקה מורכבים, השאלה הראשונה אינה רק מה שוויו, אלא היכן נמצא ומי מחזיק במידע עליו. במקרים רבים אחד מבני הזוג ניהל במשך שנים את העניינים הכלכליים, בעוד האחר הסתמך עליו ולא היה שותף אמיתי למידע. הפער הופך למשמעותי מאוד עם פתיחת ההליך, כאשר מסמכים, סיסמאות וגישה לחשבונות עלולים להיעלם. לכן יש חשיבות עצומה לאיסוף מוקדם וחוקי של מידע, לעבודה עם מומחים כלכליים ולבחינה של המהות הכלכלית ולא רק של הרישום הפורמלי. לטעמי, כאשר צד אחד מחזיק ברכוש, במידע לגביו ואולי אף מסתירו, יש להעביר את נטל ההוכחה אל אותו צד. היפוך נטל זה מאפשר לצד החלש, חסר המידע והשליטה על הכספים, להוכיח את תביעותיו בצדק. מבעד למעטפת המשפטית יש לבדוק מי שולט בנכס ומסתיר אותו, וכפועל יוצא - על מי מוטל להוכיח את טענותיו כלפיו. תחכום פיננסי ומבנים בינלאומיים אינם צריכים להפוך לכלי שמאפשר לצד החזק במידע לרוקן את השיתוף מתוכן".
עו"ד מאיה אלון, בעלים ומייסדת, מאיה הרצברג אלון - משרד עורכי דין, העלתה לדיון את אשליית השווי, "האם אנחנו מעריכים את החברה או את האדם? כאשר בני זוג מתגרשים ובבעלות אחד מהם חברה, נשאלת אותה שאלה: מה שוויה של החברה לצורך איזון המשאבים? בשנים האחרונות הפכה הערכת שווי חברות לחלק בלתי נפרד מהליכי איזון המשאבים. מומחים הממונים על ידי בתי המשפט מכינים חוות דעת מפורטות, מפעילים מודלים כלכליים מתקדמים ובראשם מודל היוון תזרימי המזומנים (DCF), ובסופו של התהליך מתקבל מספר מדויק לכאורה. אלא שמאחורי הדיוק המתמטי עלולה להסתתר אשליה.
השאלה האמיתית איננה מהו שוויה של החברה, אלא מהו הנכס שנצבר במהלך החיים המשותפים.
לא כל חברה היא נכס עסקי במובן הקלאסי. יש חברות שערכן נשען על מפעל, ציוד, מערכות, עובדים, מותג או קניין רוחני. לעומתן קיימות חברות שכל ערכן נובע כמעט כולו מן האדם העומד מאחוריהן. משרד עורכי דין, משרד רואי חשבון, קליניקה רפואית, משרד אדריכלים, חברת ייעוץ או עסק משפחתי הנשען על קשריו האישיים של בעליו אינם בהכרח נכסים שניתן לנתק מן האדם שיצר אותם. מודל DCF שואל שאלה עסקית אחת: מהו שוויו של העסק על בסיס התזרימים שהוא צפוי לייצר בעתיד? אבל בית המשפט לענייני משפחה אינו עוסק ברכישת חברות ואינו מנהל עסקאות מיזוג ורכישה. תפקידו שונה לחלוטין. עליו לקבוע מהו הנכס המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים, ומהו אותו חלק הראוי לאיזון בין בני הזוג.
אלה אינן אותן שאלות.
כאשר עיקר שוויה של החברה נשען על כישוריו, ניסיונו, המוניטין האישי, מערכות היחסים והעבודה היומיומית של בן הזוג הפעיל, קיים חשש ממשי שהערכת השווי אינה מעריכה את החברה אלא את האדם. התוצאה עלולה להיות עיוות. בן הזוג הפעיל נדרש לשלם מחצית משווי עתידי המבוסס על עבודה שטרם בוצעה, על לקוחות שטרם הגיעו, על סיכונים עסקיים שטרם התממשו ועל שנות פעילות שעוד לפניהן. לעיתים, אותו פוטנציאל עתידי אף בא לידי ביטוי בהקשרים נוספים, כגון שאלת כושר ההשתכרות או סוגיות כלכליות אחרות, באופן היוצר חשש לכפל התחשבות.
לכך מצטרפים גורמים שלעתים אינם מקבלים את המשקל הראוי: גילו של בעל החברה, מצבו הבריאותי, מידת תלות העסק בו אישית, האפשרות שהלקוחות יעזבו אם יפרוש, קיומו של דור המשך ניהולי, היכולת למכור את החברה לצד שלישי, וההבחנה בין מוניטין עסקי לבין מוניטין אישי. הגיעה העת להוסיף לשיח מבחן מקדמי אחד. לפני שמעריכים את שווי החברה, יש לשאול האם לחברה קיים שווי כלכלי עצמאי גם ללא בן הזוג הפעיל. אם התשובה חיובית, ניתן לעבור להערכת השווי המקובלת. אם התשובה שלילית, או חלקית בלבד, יש לפרק את השווי למרכיביו: נכסים מוחשיים, נכסים בלתי מוחשיים, מוניטין עסקי, מוניטין אישי, כושר השתכרות עתידי ורכיבים שאינם בני איזון. רק לאחר ההבחנה הזאת ניתן להגיע לתוצאה המשקפת צדק אמיתי.
בתי המשפט הכירו זה מכבר בכך שאין נוסחה אחת לאיזון נכסי קריירה וכי כל מקרה מחייב בחינה פרטנית. דווקא משום כך, נדמה כי הגיעה העת להרחיב גם את האופן שבו אנו בוחנים חברות פרטיות במסגרת איזון המשאבים על מנת לייצר צדק".
