10 שנים אחרי פרסום המלצות ועדת שטרום להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים, נראה כי הניסיון לעורר את שוק הפיננסים הישראלי מתרדמתו סוף־סוף הצליח, עם התלקחותם של קרבות חברות כרטיסי האשראי על הכיסים של הלקוחות.
רכישת השליטה בישראכרט על ידי יצחק תשובה ומינויו של איתמר פורמן למנכ"ל עוררו מרבצה את החברה הוותיקה והגדולה בשוק, שלא מצאה את דרכה אחרי הפרידה המאולצת מבנק הפועלים. המחטף שהוביל פורמן להשתלטות על כרטיס פלייקארד היוקרתי של אל על מהמתחרה כאל הצליח לזעזע את הסטטוס קוו בענף ולייצר תחרות יצרית אמיתית על הלקוחות.
כאל, שנמצאת בתהליך היפרדות מהבעלים דיסקונט והבינלאומי, נתפסה בחולשתה. רגע אחרי עזיבת המנכ"ל לוי הלוי לאל על, ומינויה במקומו של יפית גריאני, המשנה למנכ"ל ישראכרט לפני כן, איבדה החברה את אחד משני העוגנים שלה לצד מועדון הלקוחות של שופרסל. החברה, שניצלה לפני כמה שנים את העובדה שמתחרותיה אולצו להיפרד מהבנקים, מצאה את עצמה פתאום בצד המנוצל, רגע לפני חילופי שליטה.
התגובה היתה השקת מועדון לקוחות עם מיתוג דומה בשם FlyAll בקמפיין תקשורתי שבפרק זמן קצר הצליח לייצר יותר מ־100 אלף משתמשים שאותם הצליחה לשמר. גם המתחרה השלישית, max, בניהולה של שגית דותן, שהפכה לחברה עם הרווחים היציבים בענף, לא קפאה על השמרים וכבר הכריזה כי כרטיס התעופה שלה - Skymax - חצה את רף 100 אלף הלקוחות.
הקרבות הללו, שמזכירים את מאבקי השיווק ההיסטוריים של המערכת הבנקאית, יגבו מחיר בזמן הקצר, כשכל חברה מנסה לייצר הצלחות מהירות, עד לחזרה לשיווי משקל חדש. הדבר המצער בכל זה הוא שכוונת המחוקק בוועדת שטרום לא היתה לעורר את התחרות בין חברות כרטיסי האשראי עצמן, אלא לייצר אלטרנטיבה אמיתית לבנקים שהחזיקו בהן. שם, לפחות בטווח הנראה לעין, הבשורה לצרכן עדיין רחוקה.
