עתירה נגד הרחבת חוק בתי הדין הרבניים: "יצור כלאיים משפטי שחותר תחת שלטון החוק"
החוק קבע שלבתי הדין הרבניים תהיה סמכות לדון כבוררים בכל סכסוך אזרחי. בעתירות לבג"ץ נטען שהחוק מסבסד מערכת שיפוט שמדירה נשים מכספי ציבור, ומטשטש את הגבול בין בוררות לפסיקת בית משפט
עמותות ישראל חופשית ומשמר הדמוקרטיה הישראלית עתרו לבג"ץ נגד חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. זאת בטענה שהחוק מפר שורה של הוראות חוקתיות. בין היתר הן טוענות שעצם קיומה של מערכת משפט שמפלה נשים אינה חוקתית ומתקיימת רק מכוח סעיף שמירת הדינים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ממילא אין יכולת להרחיב את האפליה. כן מבקשות משמר הדמוקרטיה צו ביניים שימנע את כניסת החוק לתוקף.
ב-24 במרץ אישרה הכנסת את חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים שמקנה להם סמכות לדון כבוררים בכל סכסוך אזרחי. החקיקה יוצרת שתי בעיות חוקתיות קשות. אחת היא יצירת מערכת שיפוט מקבילה למערכת המשפט שתדון בסכסוכים על פי חוקי ההלכה. השנייה היא מצב שבו בתי משפט של המדינה יושבים כבוררים. ברגע האחרון הוכנסה להצעת החוק הוראה לפיה בתי הדין יאשרו את פסק הבוררות של עצמם במקום שבית משפט מחוזי יעשה זאת. מתנגדי ההצעה רואים בה צעד בדרך לכינון מדינת הלכה. ההצעה קודמה בין היתר כפיצוי למפלגות החרדיות על אי העברת חוק ההשתמטות.
בעתירת משמר הדמוקרטיה הישראלית שהוגשה באמצעות עו"ד מורן סבוראי נאמר ש"החקיקה חותרת תחת אושיות שלטון החוק ומערכת המשפט הממלכתית של מדינת ישראל ויוצרת פגיעה קשה, בלתי מידתית ובלתי חוקתית בזכויות יסוד חוקתיות ובראשן הזכות לשוויון, זכות הגישה לערכאות וזכויות עובדים". בעתירה נטען ש"החוק החדש יוצר יצור כלאיים משפטי לא חוקתי אשר מטשטש במכוון את ההבחנה בין סמכות השיפוט הממלכתית של בתי הדין הדתיים לבין הכרעה על ידם כבוררים".
עוד נטען שבתי הדין הרבניים הם "מערכת אשר מפלה באופן עקרוני וכעניין מובנה, את כל מי שאינו גבר יהודי אורתודוקסי - נשים אינן רשאיות לכהן בה כשופטות, וסדרי הדין מעדיפים גבר על פני אישה ואת היהודי כעליון על פני מי שאינו יהודי". העתירה מסבירה שסמכות בתי הדין הרבניים נשמרה במשך שנים למרות היותם מסגרת שעצם קיומה מפר את עיקרון השוויון בשל סעיף שמירת הדינים בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. אבל החוק החדש מרחיב את גבולות האפליה.
"מדובר בשינוי מן היסוד של אופי מערכת המשפט הישראלית ועקרונות היסוד שלה המחייבים כי כל ערכאה שיפוטית תהיה מוגבלת לסמכותה שבחוק ולא תחרוג ממנה", נטען. הבעייתיות החוקתית באה לידי ביטוי בין היתר בשני סעיפים. האחד הוא זה שמאפשר לבתי הדין הרבניים לשלוח הזמנה בשם התובע, מה שיוצר הטעיה כאילו בית משפט מחייב את הצדדים לבוררות. ההוראה השנייה קובעת שפסק הבוררות כמוהו כפסק בית משפט ואינו מחייב אישור נוסף.
ישראל חופשית טוענת בעתירה, שהוגשה באמצעות ד"ר חגי קלעי, כי החוק פוגע בצורה קשה בזכויות יסוד חוקתיות במספר מישורים. ראשית, החוק יוצר למעשה מנגנון של סבסוד ציבורי להליכי בוררות לציבור הדתי בלבד. זאת, כאשר הליך בוררות בשוק הפרטי עולה מאות עד אלפי שקלים לשעה. שנית, החוק מרחיב סמכויות של מוסד שמדיר באופן גורף נשים. "העובדה שישנן רשויות ציבוריות בישראל שחלק מהציבור לא יכול להשתתף בהן היא בפני עצמה לא חוקתית, ואין להרחיב את היקף הסמכויות שניתן לגוף זה".
עוד טוענת ישראל חופשית על כך שכוונת בתי הדין להקצות דיינים אשר ישמשו כבוררים אינה חוקית. זאת, שכן סעיף 18 לחוק הדיינים קובע שדיינים לא יוכלו לעסוק בכל תפקיד למעט משרתם השיפוטית. מנכ"ל ישראל חופשית אורי קידר אמר ש"את סמכויות בתי הדין הרבניים צריך לצמצם, לא להרחיב, ובוודאי לא לייצר עוד מערכת משפט מקבילה".
