ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה: דחיית ביטול התכנון בענף הלול עד 2042
הצעת החוק של ח"כ ששון גואטה עוררה עימותים בנוגע להשפעתה על חקלאות הצפון, מחירי המזון והמדיניות הכלכלית של המדינה. התומכים טוענים כי היא הכרחית לשמירה על הענף, בעוד המתנגדים מזהירים מפני פגיעה בתחרות
ועדת הכלכלה אישרה היום (א') לקריאה ראשונה את ההצעה של ח"כ ששון גואטה לתקן את חוק המועצה לענף הלול ולדחות את ביטול התכנון בענף הלול.
גואטה הוא בן למשפחת חקלאים מהצפון, ולמרות זאת ועדת האתיקה של הכנסת החליטה באחרונה כי הוא יוכל להגיש את הצעת החוק, אך לא להצביע עליה בוועדת הכלכלה.
היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק ציינה במכתב ששלחה באחרונה לתנועה לאיכות השלטון כי גואטה התייעץ עימה לפני הגשתה של הצעת החוק. לדבריה, אף שמדובר בניגוד עניינים הדבר מוחרג מאחר שמדובר בנושא של ענף משק'י שגואטה משתייך אליו. אומנם בן דודו עשוי להינות כלכלית מההצעה (בהיותו חקלאי) אבל הגדרת "קרוב לעניין אישי" (הגורר חשש לניגוד עניינים) אינו חל על בן דוד. גואטה לא נכח ולא השתתף היום בדיון.
יצוין כי בשנים האחרונות התגברה תופעת השכרת המיכסות על ידי חקלאים קטנים לבעלי לולים. יוצא איפוא שהצעת החוק נועדה להיטיב עם בעלי ההון שמשלמים כסף לבעלי הלולים הקטנים כדי לקבל את המכסות שלהם. ביטול התכנון עד שנת 2042 יסייע לבעלי ההון.
בתחילה הציע ח"כ גואטה לדחות את ביטול התכנון ב-17 שנים, עד לשנת 2050, אולם לאחר הדיון הקודם אישרה היום הוועדה לצמצם את תקופת הדחייה ל-9 שנים בלבד, וביטול התכנון נדחה לסוף שנת 2042.
יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) אמר במהלך הדיון כי אף אחד מהצדדים לא עמד בהסכם, ובעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ידון בכך ובהתאם לתוצאות הדיון תקבע הוועדה את מועד הדחייה באופן סופי.
סמנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, ד"ר אסף לוי, ציין כי המשרד תומך בהצעת החוק והוסיף כי התכנון חשוב לחקלאות ולחיזוק הצפון. נציג אגף התקציבים באוצר, אוראל פיין, אמר כי המשרד מחוייב להחלטת הממשלה, אך הוסיף כי להצעת החוק צפויים להיות השפעות על המחיר, על רציפות האספקה וגם השלכות וטרינריות. לדבריו, הצעת החוק מבטלת את ההסכם הקיים בענף, ולכן צריך לבחון הכל מחדש.
ראש המועצה האזורית מרום הגליל, עמית סופר, אמר כי חשב שאחרי ה-7 באוקטובר תהייה גישה אחרת, ויהיה ברור שצריך להגן על המגנים של הצפון. "הדיון בסוף הוא לא על עוד שנה או פחות שנה, אלא על השכפ"ץ של המדינה. גם ראש הממשלה מבין שמול התאוריות הכלכליות יש התיישבות שצריך לחזק. זה מטה לחמו של קו העימות ואם ניקח מהם את זה הם לא יישארו שם", אמר. פיין הגיב: "אזרחי ישראל לא מצליחים לקנות מוצרי חקלאות".
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן התייחס לדברים ואמר כי הוא בעד שינוי הסכמים בחקיקה, מחשש שמחר תהיה ממשלה אחרת שתתקן גם היא את החוק ותעשה נזק לענף. הוא הוסיף כי אם תושבי הצפון יעזבו יעלה למדינה פי מאה להחזיר אותם לשם, אך מצד שני אמר כי צריך לעמוד בהסכמים כדי שממשלה אחרת לא תבוא ותעשה הפוך. "מהניסיון שלי אף צד לא עמד בהסכם, לכן אני רוצה לדון בכך בהרחבה בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ולפי תוצאות הדיון נקבע את מועד הדחייה באופן סופי", אמר.
ח"כ אלון שוסטר אמר כי אחרי ה-7 באוקטובר השאלה היא מה נכון לטובת המתיישבים שחוששים מהעתיד שלהם, והוסיף כי בשלב ראשון צריך להגיע להבנות ולא לחסל אפשרות להתפרנס מענף ההטלה . ח"כ מטי צרפתי הרכבי ציינה כי זה לא רק כסף, זה ערך לאומי. ח"כ יצחק קרויזר אמר כי הוא לא רואה הרבה אנשים שרצים להיות חקלאים שרוצים מכסת ביצים, והזכיר כי מי שהחזיק את הצפון והדרום הם החקלאים שלא עזבו את הקרקע.
ח"כ עודד פורר אמר מנגד כי הוא אמנם מסכים שחקלאות היא לא רק כסף וצריך לתמוך בה, השאלה היא האם התמיכה היא בסגירת השוק שפוגעת בחקלאות, או באמצעות תמיכה ישירה והשקעות הון. "החקיקה הזו לא רק שפוגעת באזרחי ישראל וביכולת לצרוך תוצרת טרייה, היא גם פוגעת בחקלאים עצמם ומשאירה את הענף מאחור. לכן הצעת החוק לא נכונה, וטוב שצוצמצה לשנת 2042. אפשר היה להסתפק בדחייה של שנה וחצי בשל תקופת המלחמה", אמר. ח"כ ולדימיר בליאק אמר כי הוא מסכים גם עם ח"כ צרפתי הרכבי מסיעתו וגם עם עודד פורר. לדבריו, אין ספק שהענף במשבר גם על רקע המלחמה המתמשכת וגם בגלל מבנה השוק "והחוק מנציח את מבנה השוק וזה לא נכון".
ח"כ דן אילוז ביקש לדעת אם אפשר להגיע לאותו יעד באמצעות תמיכה ישירה ושאל מה הקשר בין ההצעה לבין ביטחון המזון. סמנכ"ל משרד החקלאות לוי השיב, כי המלחמה השפיעה מהותית על החקלאות, ויומיים אחרי שהחלה התקבלה החלטה לפנות את היישובים עד 5 ק"מ מגבול הצפון, ומי שהחזיק את הגבול ואת כיתות הכוננות הם החקלאים – וזה הקשר בין הביטחון לביטחון המזון. באשר לתמיכה הישירה אמר לוי, כי הוחלט על 100 מיליון שקל לשיקום תשתיות במשך עשור ואחרי שנה הפסיקו עם זה.
כאמור, בתום הדיון אושרה ההצעה ברוב קולות, כאשר בעדה הצביעו היו"ר ביטן, ח"כ צרפתי הרכבי, ח"כ שוסטר וח"כ אליהו ברוכי. ח"כ יצחק קרויזר תמך בהצעה אך לא השתתף בהצבעה מאחר ולסיעתו אין חברים בוועדה. לעומתם, ח"כ עודד פורר הצביע נגד ההצעה.
