הקיצוצים של טראמפ הגיעו לערבה: עשרות תוכניות פיתוח אזוריות בסכנת ביטול
תוכניות בעשרות מיליונים מבוטלות, מחקר של שנים ירד לטמיון, קשרים אזוריים יתפוגגו: הקפאת כספי USAID על ידי הנשיא טראמפ ואיש הביצוע מאסק זורעת הרס גם בארץ ופוגעת בשיתופי פעולה עם הפלסטינים ומדינות האזור
ביל גייטס שיגר בשבוע שעבר חיצים לכיוונו של אלון מאסק, איש אמונו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, וטען: "האדם העשיר בעולם הורג את הילדים העניים ביותר". הסיבה לכך היא החלטתם של טראמפ ומאסק לחסל את סיוע החוץ של ארה"ב, ובראשו פרויקטים בינלאומיים המתבצעים על ידי USAID, הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי. גובה הקיצוץ, כ־40 מיליארד דולר, כבר מוביל להפסקתם של פרויקטים ברחבי העולם כמו פרויקטים למניעת רעב, חיסונים למחלות כמו מלריה ופוליו ופרויקטים הנוגעים לשינויי האקלים.
גם בישראל יש מי שכבר מרגיש את עוצמת המכה. "רבע מהתקציב שלנו הלך", מספר ד״ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה. "מאוד אהבו בסוכנות את העבודה של המכון. הם היו שותף משמעותי שלנו, וזה נפסק ברגע אחד. פרויקטים עם ירדן, מרוקו, עם שותפים ברשות הפלסטינית, מלגות לסטודנטים, תקציבי מחקר. ההשפעה התקציבית של הצעד הזה משמעותית מאוד".
מכון הערבה הוא מוסד מחקרי שמקדם שיתופי פעולה סביבתיים חוצי גבולות במטרה לבנות חוסן אזורי לשינויי האקלים ולייצר גשר משותף של התמודדות עם בעיות בזירה שבה אסונות אקלים וזיהומים סביבתיים אינם מזהים גבולות. המכון עוסק, בין היתר, באקולוגיה מדברית, משאבי מים, אנרגיה מתחדשת, חקלאות בת־קיימא ועוד, ואף מכשיר מנהיגים סביבתיים לשיתוף פעולה סביבתי במזרח התיכון.
הברז נסגר בפתאומיות
התוכניות שנחתכו בישראל משרתות גם את האינטרסים של ארצות הברית
תקציב מכון הערבה הוא כ־5 מיליון דולר בשנה. רבע מסכום זה, 1.3 מיליון דולר, מגיע מ־USAID. החיתוך היה מיידי. האמריקאים הותירו את השותפים שלהם ברחבי העולם ובישראל המומים, ללא זמן להיערכות וללא חלופות. ״אנחנו תומכים בארגוני חברה אזרחית שזה 80% מהתקציב שלהם. זה אומר שהארגונים האלה נסגרים. אנחנו יודעים מה המשמעות של חברה אזרחית במקומות כמו ירדן, הרשות או עזה. כשסוגרים להם את הברז הם בלי עבודה״, מספר אבו חאמד.
למרבה האירוניה, התוכניות שנגדעו נמצאות בליבת האג׳נדה של טראמפ עצמו, כמי שחתום על הסכמי אברהם, השואפים ליצור נורמליזציה וקשרים עסקיים ואזוריים עם איחוד האמירויות ומרוקו. למכון הערבה פרויקטים משותפים עם מרוקו, אשר ייעצרו כעת לחלוטין. בין הדוגמאות שמונה אבו חאמד: פרויקט אנרגיה מתחדשת במרוקו שעל הקרקע תחתיו יגודל מזון; פרויקטים עם ירדן העוסקים בשימוש באנרגיה מתחדשת ובמים; ופרויקטים עם הרשות הפלסטינית. ״כמעט 70% מהכפרים בגדה המערבית לא מחוברים לרשת ביוב ומשתמשים בבורות ספיגה שאינם אטומים ויוצרים זיהום שמחלחל למי תהום״, מספר אבו חאמד. ״עם האתגר הסביבתי והבריאותי הזה, גם ישראל צריכה להתמודד. המטרה היא לחבר שכונות למתקנים חדשניים שממחזרים ביוב ולהפוך אותם למים לחקלאות באזור״.
כל אלו לא הרשימו במיוחד את ממשל טראמפ שהקפיא תקציבי ענק לשותפיו בעולם. "התוכניות שחתכו לנו משרתות את ארה"ב", אומר אבו חאמד. "נפגעו תשתיות חיוניות שהוקמו כדי לבסס אתהיחסים עם מרוקו, איחוד האמירויות וירדן. בעסק של שיתוף פעולה אזורי, המשכיות ומומנטום הכרחיים. אם יש לי שותף פלסטיני שפשט עכשיו רגל בגלל המצב, יהיה קשה להחיות שוב את שיתוף הפעולה או לייצר חדשים בעתיד".
הקיצוץ של מאסק וטראמפ יפגע לא רק במכון הערבה, אלא בגופים נוספים, ובאופן משמעותי במחקר המתבצע בישראל. זאת, בשל קיצוץ מסיבי בתוכנית שיתוף הפעולה האזורי במזרח התיכון MERC. לפי נתונים שפורסמו על ידי חברי סנאט דמוקרטים, הממשל ביטל מענקים בגובה 32 מיליון דולר לתוכנית, הכוללת 40 פרויקטים פעילים בתחומים כמו בריאות הציבור, ניהול מים, אקלים וחקלאות.
אחד המחקרים שנעצרו הוא של פרופ' מיה נגב, חוקרת באוניברסיטת חיפה ויו"ר הוועד המנהל של מכון הערבה. תקציב מחקר של 700 אלף דולר בנושא היערכות חוצת גבולות לשינויי האקלים בהקשר של בריאות הציבור, נבלם.
״קצב ההתחממות במזרח התיכון מהיר מבשאר העולם", מסבירה נגב. "כשיש משבר במדינה או באזור מסוים, הוא משליך על המדינות השכנות. ראינו, למשל, דוגמאות לכך שכשיש אירועי חירום כמו הצפות או שריפות, שיתוף פעולה של שירותי החירום יכול להיות משמעותי מאוד בהצלת חיים ובהגנה על תשתיות. המחקר כבר החל, אבל בסוף פברואר קיבלנו הודעה שהתקציב נעצר מיידית. זה אומר שכל המלגות לסטודנטים ודוקטורנטים נעצרו מהיום למחר, וכל העבודה שלנונעצרה באופן מוחלט״.
60 מיליארד דולר קוצצו
צמצום בהשקעות במחקר משמעותו החמרה באסונות אקלים
הפירוק הפתאומי של USAID שלח גלי הלם ל־177 מדינות ברחבי העולם, שבהן היו לאמריקאים שיתופי פעולה שונים. אספקה חיונית של תרופות הופסקה בפתאומיות, ילדים נותרו ללא מזון, ועובדי בריאות פוטרו כאשר תוכניות ומרכזי טיפול נסגרו, כולל אלה שהוקמו לטיפול באיידס ב־50 מדינות. ניסוי חיסון נגד איידס בדרום אפריקה בוטל. גם המאמצים למגר פוליו, מלריה ושחפת נפגעו. ביום אחד מצאו עצמם עשרת אלפים עובדי הסוכנות בחופשה כפויה, בהם כשני שלישים עובדים ששהו באותה עת מעבר לים.
במחי קולמוס, הנשיא טראמפ מחק 60 מיליארד דולר (מתוך 68 מיליארד דולר) של סיוע אמריקאי ברחבי העולם. 40 מיליארד דולר מתוכם הם מתוך תקציב USAID.תחזיות פנימיות שלUSAID, שפורסמו על ידי “הניו יורק טיימס” בתחילת מרץ, צופות השלכות חמורות, כולל עלייה מסיבית במחלות כמו מלריה ופוליו, וכן עלייה במקרי תת־תזונה של עד מיליון ילדים.
1 צפייה בגלריה
אלון מאסק. חשש שממשלות נוספות ילכו בעקבותיו ויקצצו תקציבי סיוע
(צילום: REUTERS/Benoit Tessie)
עד לקדנציה הנוכחית של טראמפ, פעילות הסוכנות נחשבה למרכיב קריטי של "כוח רך" דיפלומטי של ארה"ב, כזו שאף פועלת בסמיכות לאינטרסים הביטחוניים הלאומיים של המדינה. לצד החשש הממשי לחיי אדם, הקיצוץ הרחב מלבה דאגה בקהילות אפריקאיות לגבי האופן שבו הן יתמודדו עם ההשפעות המחמירות של שינויי האקלים, כשגם פרויקטים רבים בתחום זה מקוצצים. כך, למשל, תקציב ששימש להגנה על יערות במלאווי וסיפק לאנשים העניים ביותר דרך להרוויח כסף, וגם להתמודד טוב יותר עם בצורות באזור שהולך ומתחמם.מומחי אקלים מזהירים כי צמצום בהשקעות משמעותו החמרה באסונות אקלים, ירידה בזמינות משאבים טבעיים ואובדן מקורות מחיה עקב אי־הסתגלות לשינויי אקלים — מה שיכול להוביל לעקירה כפויה של עשרות אלפים רבים מדי שנה בשל שינויי האקלים. זאת, שעה שכל דולר שמושקע בהסתגלות ובחוסן לאסונות, חוסך עד 15 דולר בתגובה לאסון ובהתאוששות ממנו. בסך הכל, כך לפי ניתוח המסמכים שהוצגו בקונגרס, עד מרץ יותר מ־98% ממענקי USAID שכללו אלמנטים אקלימיים בוטלו. בסך הכל, מדובר ב־2.1 מיליארד דולר שירדו לטמיון, ב־174 מענקים.
הקיצוצים עלולים להוביל לאפקט שרשרת. USAID לא מימנה את הפרויקטים הללו לבדה; השקעות הסוכנות שימשו כזרז למיליארדי דולרים בהשקעות מהמגזר הפרטי וגם הציבורי. כעת, כך חוששים ארגונים רבים, הוואקום שנוצר מבריחשותפות פוטנציאליות אחרות, או לפחות מצמצם מאוד את היכולת של ארגונים רבים להיאבק על תקציבים מעטים. לאחר הצעד של טראמפ, בריטניה הודיעה גם היא על תוכניות לקצץ את תקציב הסיוע שלה מ־0.5% מהתמ"ג ל־0.3%. גם בגרמניה, צרפת, הולנד וכמה מדינות אירופיות אחרות שוקלים קיצוצי סיוע.
