11 מיליון שקל יוזרמו למועמדים בליכוד ובדמוקרטים
המתמודדים בפריימריז בליכוד יקבלו כ־350 אלף שקל כל אחד, ובמפלגת הדמוקרטים 276 אלף שקל. ח"כים מכהנים שלא ייבחרו לכנסת הבאה לא יידרשו להחזיר את הכסף
הפריימריז שיתקיימו בקרוב בליכוד ובמפלגת הדמוקרטים (לשעבר העבודה) יעלו לקופת המדינה כ־11 מיליון שקל. הסיבה לכך היא חוק שהתקבל בשנת 2018 ביוזמת ח"כ דודי אמסלם (ליכוד), ולפיו המדינה תממן את הוצאות הפריימריז של מועמדים במפלגות שבהן מתקיימות בחירות מקדימות. החוק נועד לצמצם את תלותם של חברי הכנסת והמועמדים לכנסת בתרומות מבעלי הון, ולמנוע מצב שבו לאחר בחירתם ירגישו מחויבות כלפי התורמים שסייעו להם במימון הקמפיין.
כל מועמד בליכוד שייכנס לכנסת ה־26 יהיה זכאי למימון פריימריז בכ־350 אלף שקל, ואילו בדמוקרטים יעמוד הסכום על כ־276 אלף שקל. מספר המתפקדים בליכוד מוערך בכ־150 אלף איש. בדמוקרטים מדווחים על כ־81 אלף מתפקדים. היקף המימון הציבורי למועמדים גדל ככל שמספר המתפקדים במפלגה גבוה יותר.
בהתבסס על הסקרים הנוכחיים, מדובר בהוצאה של כ־8.8 מיליון שקל עבור מועמדי הליכוד וכ־2.2 מיליון שקל עבור מועמדי הדמוקרטים.
חברי הכנסת בשתי המפלגות, המתמודדים לקדנציה נוספת, כבר קיבלו הודעה כי הם רשאים להגיש לחשב הכנסת בקשה לקבלת כספי המימון. מי שיקבל את מאות אלפי השקלים למימון הפריימריז לא יידרש להשיב את הכסף, גם אם לא ייבחר לכנסת הבאה. לעומתם, מתמודדים בפריימריז בליכוד ובדמוקרטים שאינם חברי כנסת אינם זכאים לקבל את המימון מראש. רק לאחר הבחירות, ובתנאי שיושבעו כחברי הכנסת ה־26, יוכלו לקבל החזר על הוצאותיהם עד לגובה הסכום שנקבע למפלגתם. מי שלא יצליח להיכנס לכנסת ייאלץ לממן את התמודדותו מכיסו או באמצעות תרומות שגייס כחוק.
על פי הדין, כל מועמד שאינו חבר כנסת רשאי לגייס תרומות עד לסכום מרבי של כ־2,300 שקל מכל בית אב. משמעות הדבר היא שכדי להגיע לתקרת ההוצאה המותרת — כ־350 אלף שקל בליכוד — יידרש מועמד לגייס כ־152 תרומות נפרדות. בדמוקרטים יידרש מועמד לגייס כ־120 תרומות בגובה המרבי המותר.
בשתי המפלגות מדובר במשימה מורכבת. מועמדים חדשים, שאינם חברי כנסת ואינם נהנים מחשיפה ציבורית רחבה, נדרשים לגייס סכומי כסף משמעותיים מבלי לדעת אם יצליחו להשיג מקום ריאלי ברשימה ולהיכנס בסופו של דבר לכנסת.
כתוצאה מכך, החוק מעניק יתרון מובנה לחברי הכנסת ולשרים המכהנים, הנהנים ממימון ציבורי מובטח מראש, בעוד שמתמודדים חדשים נאלצים להתמודד עם מגבלות מימון משמעותיות יותר. הפער הזה מעורר שאלות באשר לשוויון ההזדמנויות בין המועמדים המתחרים באותן בחירות מקדימות.
למעשה, ניתן לטעון כי מימון הפריימריז היה יכול להתבצע באמצעות המפלגות עצמן. המפלגות נהנות ממימון מפלגות נדיב, הכולל מימון בחירות ומימון שוטף לאורך כל תקופת הכהונה. למרות זאת, עלות הבחירות המקדימות ממומנת כיום מתקציב המדינה.
בפועל, כספי המימון משמשים את המועמדים למימון קמפיינים הכוללים שילוט, פרסום דיגיטלי, חומרי הסברה, חולצות, כנסים ואסיפות בחירות — והעלות כולה נופלת על כתפי הציבור.
הפריימריז בדמוקרטים יתקיים ב־20 ביולי 2026. בליכוד, לעומת זאת, עדיין מתנהל עימות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ח"כ דוד ביטן סביב עצם קיום הפריימריז, היקף השריונים שיינתנו למועמדים שייבחרו בידי נתניהו, וכן אופן הקצאת המקומות לנציגי המחוזות, הצעירים, הנשים והעולים.
