הקרב נגד הגדלת שינוע הנפט דרך אילת: קצא"א כבר ניצחה באשקלון
בעוד המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט דרך אילת נמשך, קצא"א זכתה בניצחון באשקלון, לאחר שאושר לה להגדיל ב־80% את כמויות הנפט שהיא יכולה לאחסן בעיר. אדם טבע ודין: פליטת הבנזן באזור תהיה גבוהה יותר מבחיפה | שני אשכנזי
ביום שני בשבוע שעבר כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו שרים בממשלתו לישיבה דחופה. על הפרק: הפעלת לחץ קולקטיבי על השרה להגנת הסביבה עידית סילמן במטרה לאלץ את משרדה להרחיב (שוב) את היתר הרעלים של חברת הנפט קצא״א, ולאפשר לה לשנע כמויות גדולות של נפט דרך מפרץ אילת, למרות הסיכון הסביבתי הגדול הגלום בכך. כך חזר לשולחן הממשלה איום שהופיע בחודשים האחרונים, להפקיע סמכויות מקצועיות מהמשרד האמון על נושאים סביבתיים, לטובת חברה מסחרית. אלא שבזמן שכל העיניים נשואות לאילת, בחודשים האחרונים חמק מהעין הציבורית הליך שהסתיים עבור קצא״א בהצלחה: המשרד להגנת הסביבה, אשר מחזיק בעור שיניו את מדיניות ההגנה על מפרץ אילת (מדיניות של ״אפס תוספת סיכון״), דווקא אישר הגדלה משמעותית של היקף הנפט לאחסון ולשינוע בחוות הנפט של קצא״א בעיר אשקלון, שכבר מתאפיינת בעומס גדול של תשתיות מזהמות באזורה.
איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון הגיש עתירה לבית המשפט בנושא, שבה הוא מבקש לבטל את החלטת המשרד להגנת הסביבה. בעתירה נטען, בין היתר, כי מדובר בחוות מכלי אחסון נפט ותזקיקים שהיה בה לאורך השנים מספר גדול של אירועי חומרים מסוכנים ודליפות, שהשפיעו על בריאותם ואיכות חייהם של תושבי האזור. עוד נטען, כי הגדלת כמויות הנפט תגדיל את הסיכונים לשפך דלק וזיהום הים והקרקע, וכי התשתית העובדתית להחלטה היתה חסרה. למרות זאת, המשרד להגנת הסביבה התיר לחברה להגדיל את כמויות הנפט המאוחסנות במקום מ־10 מיליון טונות בשנה ל־18 מיליון טונות בשנה.
הסכנות של הבנזן: חוות דעת מקצועית מזהירה מפני הסיכונים של חשיפה לחומרים מסרטנים
בעוד העתירה מתנהלת, ארגון אדם טבע ודין הגיש לבית המשפט חוות דעת חדשה של ד״ר אריה ונגר, מדען הארגון, המתייחסת לסיכונים שיתווספו לאזור בשל אותה החלטה. ונגר מצביע על כך שהגדלת העיסוק של קצא״א בנפט באשקלון עלולה להוביל לגידול בזיהום האוויר באזור. אחד החומרים המצויים בנפט גולמי ובדלקים שונים הוא בנזן — מזהם הנחשב למסרטן ודאי בבני אדם, אשר אין סף בריאותי בטוח לחשיפה אליו, והוא נחשב למזיק בכל רמת ריכוז שהיא, בין שעומדת בתקן ובין שלא. מזהם נוסף שנפלט בעת עיסוק בנפט הוא תערובת של חומרים אורגניים נדיפים, גם הם מסוכנים לבריאות ולסביבה. לפי חישוב שערך ונגר, הפליטות הצפויות מקצא״א לאחר הגדלת היקף העיסוק בדלקים באשקלון יהיו מהגבוהות בישראל.
1 צפייה בגלריה
ד״ר אריה ונגר, מדען אדם טבע ודין. תוצאות המודל של קצא"א "לא מתקבלות על הדעת"
(צילום: עומר פרדימן)
מדי שנה מדווחים כ־500 המפעלים המזהמים הגדולים בישראל על פליטותיהם למערכת המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה. חוות מכלים אינן מחויבות בדיווח, ולכן נתוני קצא״א לא מופיעים במרשם. אולם פעילות של ייצור ועיבוד דלקים או שריפתם מחויבת בדיווח. בחוות הדעת של בכיר במשרד להגנת הסביבה, שצורפה לתגובה לעתירה, הופיע תחשיב הפליטות המוערכות עבור שלושה מזהמי אוויר, כפי שהגישה קצא״א למשרד. בקצא״א שתפלוט 166 ק״ג בנזן בשנה, תצטרף לגורמים מזהמים נוספים באזור כמו תחנת הכוח דוראד שבעיר שפולטת 142 ק"ג, ובזן – 129 ק"ג. היקף פליטות החומרים האורגניים הנדיפים עומד על 51,367 ק״ג בשנה, לעומת 59,867 ק״ג בבזן, ו־24,640 ק״ג בתחנת הכוח דוראד השורפת דלקים, או למשל 19,151 ק”ג בתחנת הכוח או.פי.סי במישור רותם.
״פליטת הבנזן השנתית הצפויה בקצא״א היא השלישית בגובהה בין המפעלים המדווחים למשרד להגנת הסביבה", אומר ונגר. ״זו פליטה גבוהה יותר מזו של מקורות פליטה גדולים מוכרים, כמו תחנת הכוח אורות רבין, בזן, אסדת תמר וגדיב פטרוכימיה. גם פליטת החומרים האורגניים הנדיפים לאחר שינוי ההיתר תהפוך את קצא״א לפולטת השלישית בגובהה היום. ההערכה הזו מתבססת על סקר פליטות שביצעה קצא״א בעצמה, ומדובר בסקר חסוי, לכן לא יכולתי לבדוק אותו לעומק, מלבד להתבסס על תוצאותיו". על פי הערכת איגוד ערים אשקלון בעתירה, פליטות הענק שחושבו באותו סקר הן הערכת חסר מכיוון שככל הנראה לא הוכנסו לתחשיב כל מקורות הפליטה באתר קצא"א באשקלון.
חוות הדעת המדעית של ונגר אף גורסת כי מודל חיזוי זיהום האוויר שהוגש למשרד להגנת הסביבה לא הופעל בצורה תקינה, והניב ״תוצאות בלתי אמינות שאינן מתקבלות על הדעת מבחינה מקצועית. חרף זאת, התוצאות לא הדליקו נורות אדומות במשרד להגנת הסביבה ונתפסו כעונות על הדרישות״. בהליך זה, כמקובל, נדרשה קצא״א להעריך את הפליטות העתידיות שיתווספו בעקבת הגדלת פעילותה, ואת אופן פיזורן והשפעתן באזור. הרצת המודל לא היתה חשופה בפני ונגר בשל החיסיון שהטילה המדינה על קצא״א. אולם תכתובות בין קצא״א ובין המשרד להגנת הסביבה שצורפו לעתירה הובילו את ונגר למסקנה כי המודל היה צריך להדליק נורה אדומה בקרב אנשי המקצוע.
כך, למשל, המודל שהריצה קצא״א הראה ריכוזי בנזן כמעט אפסיים בקרבת מתקני קצא״א, שם ריכוזי הבנזן הנמדדים היום הם מן הגבוהים בארץ (ועומדים על 89% מהתקן השנתי, לפני הגדלת הכמות, כאשר הממוצע השנתי של תחנת הניטור שמשון, הסמוכה לקצא״א, הוא הרביעי בגובהו בארץ מתוך 37 תחנות ניטור — גם אם אין חריגה בערך היממתי), וחזה כי לאחר תוספת הפליטות הגדולה העתידית, הריכוזים החזויים יהיו עדיין כמעט אפסיים. תוצאות מוזרות אלה הספיקו למשרד להגנת הסביבה לאשר את הגדלת הפעילות וכמויות הנפט המגיעות לאשקלון שתביא להגדלת הפליטות במקום לדרוש הרצות מהימנות של המודל.
בקצא״א הסבירו, בין היתר, כי הפערים בין הפליטות האפסיות במודל לבין הנתונים בתחנות הניטור כיום נובעים מפליטות המגיעות מכיוון עזה, מפעילות האסדות ומתנועת האוניות. לדברי ונגר, אסדת תמר נמצאת כ־20 ק״מ משם והשפעתה על החוף מינימלית, וכן אשקלון אינה העיר היחידה בעולם אשר מול חופה עוברות אוניות והדבר אינו מונע הרצה תקינה של המודל. יתרה מזו, אם אוניות אלו אינן אוניות מזדמנות אלא אוניות המובילות נפט לקצא״א, היה צורך להכניס גם את פליטותיהן למודל. בנוסף לכך, המשרד להגנת הסביבה ויתר לקצא״א על הדרישה לדיגום סביבתי של הריכוזים באוויר שמשלים את תמונת המצב שנותנות תחנות הניטור (אף שזו הוצבה תחילה כתנאי לאישור), לאחר שבדיגום ראשוני שביצעה קצא״א התגלו כשלים בשמירת הדוגמאות בקירור ובהעברתן בזמן למעבדה, דבר שגרם לקבלת תוצאות נמוכות יותר מהתוצאות האמיתיות.
השלכות מעבר לאשקלון: הגדלת הפעילות בעיר הדרומית תשפיע לאורך כל תוואי הצנרת של קצא"א
הגדלת הפעילות עלולה להשפיע לא רק על אשקלון, אלא גם על אילת והתוואי ביניהן. חברת קצא״א פועלת להובלה, אחסון ושינוע מוצרי נפט גולמי, המהווים גורם מרכזי לשינויי האקלים, וגם לזיהום אוויר בעת שריפתם. גם אחסונם ושינועם כרוכים בהשפעה סביבתית. הם מאוחסנים באשקלון ובאילת, ומשונעים באמצעות מערכת צינורות דו־כיוונית בין שתי הערים. הגדלת הפעילות והכמויות המאושרות באשקלון — כפי שגורסת העתירה — תגדיל את הסיכון הסביבתי בעיר ותוביל לתוספת פעילות באתרים האחרים, ולתוספת סיכון גם בהם. אולם כאשר אישר המשרד להגנת הסביבה את הבקשה, הוא לא בדק את קשרי הגומלין בין מערכות החברה ואת הסיכונים האפשריים מחוץ לאשקלון.
כך, למשל, האפשרות כי נפט רב יותר יעבור בצינור המחבר בין אילת ואשקלון, שעה שסקרים ובדיקות שבוצעו בצנרת קצא״א בעבר הראו קורוזיה מתקדמת בעשרות נקודות לאורך הצינור. במקומות אחדים חלה שחיקה של 70% בעובי הצינור והם עשויים להיות נקודות כשל פוטנציאליות. בשנים 2022-2011 לבדן, כך לפי המשרד להגנת הסביבה, התרחשו 18 אירועי דליפה וקצא״א לא הצליחה למנוע את הישנותם.
בקצא"א לא הגיבו לטענות לגבי הפעילות באשקלון ומסרו שמדובר ב"קמפיין פופוליסטי מתוזמן". עוד הסבירו כי "סגירת נמל קצא״א האסטרטגי באילת תפגע קשות בביטחון האנרגטי של ישראל ובהמשך הפעילות מול לקוחות בינלאומיים. מדובר בחוות דעת מופרכת, שכל מטרתה לפגוע בפעילותשל קצא״א. ועדה מקצועית בראשות אמיר ברקן, סמנכ״ל במשרד רה״מ, שמעה את הגורמים הרלבנטיים והמקצועיים וקבעה כי הצרכים של ישראל מחייבים את המשך פעילות קצא״א".
