מחקר: אנרגיה סולארית תחסוך מיליארדים למשק
לפי ממצאים של משרד האנרגיה, התועלת המשקית של מתקנים סולאריים סמוכים לאזור הביקוש נאמדת ב- 38 אגורות לקוט"ש. בעולם אנרגיה נקייה מניעה 40% מהחשמל, בישראל רק 14%
מדינות העולם עוברות לאנרגיה נקייה. מרבית מקורות החשמל שהוספו בשנה שעברה בעולם התבססו על אנרגיה נקייה, והיא הניעה כ-40% מהחשמל שנצרך בעולם. בעוד שחוות סולאריות הן מקור האנרגיה הצומח ביותר בעולם, בישראל המצב עגום: רק כ-14% מהחשמל במשק יוצר אשתקד באמצעות אנרגיה נקייה, בעוד שהיתר נשען על מקורות המובילים לזיהום אוויר ופליטת גזי חממה – פחם, גז וסולר.
אבל בעוד שהממשלה מדשדשת, החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה מפרסמת היום עבודה כלכלית שמצביעה על כדאיות המעבר לאנרגיה מתחדשת, והחיסכון הגדול האפשרי. לפי הממצאים, התועלת המשקית של מתקנים סולאריים הסמוכים לאזורי הביקוש נאמדת ב-38.3 אגורות לקוט"ש (קילו-וואט-שעה) מיוצר, בעוד שהתועלת במתקנים מרוחקים מאזורי ביקוש נאמדת ב ב-24.9 אגורות לקוט"ש.
החיסכון המחושב נשען על כמה פרמטרים מרכזיים: ייצור אנרגיות מתחדשות לא דורש שימוש בדלקים ולכן מביא להפחתה בצריכת גז טבעי במשק הישראלי, ולחיסכון של 8.5 אגורות לקוט"ש, הפחתת פליטות מזהמים וגזי חממה הנגרם מיצור חשמל מדלקים פוסיליים מביא לחסכון כלכלי של 15 אגורות לקוט"ש. הפחתת התלות בגז טבעי כמקור יצור יחיד וצמצום הסיכון להפרעות באספקת חשמל נאמדים בחיסכון של 4.6 אגורות לקוט״ש. לכך נוסף חיסכון גם בכושר הייצור ובהשקעות בפיתוח רשת החשמל, אשר יחסכו עם הקמת מתקנים קרובים לאזורי הביקוש.
על בסיס ניתוח התועלות בוצעה גם השוואה של העלות הכוללת של יצור חשמל באנרגיות מתחדשות במתקנים שונים לעומת ייצור בגז טבעי. תוצאות ההשוואה של העלות הכוללת של ייצור קוט"ש בגז טבעי כוללות עלויות חיצוניות ונלוות, ועומדת על 43.1 אג' לקוט"ש, בעוד שעלות החשמל הישירה בשוק הסיטונאי עומדת על 13.3 אג' לקוט"ש. לעומת זאת, עלות ייצור קוט"ש במתקן סולארי סמוך לצרכן עומדת על 35.4 אג', כאשר ועלות ייצור קוט"ש במתקן סולארי מרוחק עומדת על 26.7-30.9 אג'.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הממצאים מעידים על כך שאנרגיה מתחדשת היא השקעה כלכלית נבונה, ראויה ואחראית למען הדורות הבאים, וכי הניתוח משמעותי לשם האצת הצעדים להשגת היעד של 30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030 וקביעת יעדים לשנת 2035. נדגיש, כי למרות הממצאים, מרבית גורמי הממשלה סבורים כי ישראל תפספס את היעדים שהציבה בתחום בפער ניכר.
המעבר לאנרגיה נקייה לא רק מסייע במאבק במשבר האקלים ומפחית תמותה מזיהום אוויר אשר נגרם בעיקרו בשל שימוש בדלקי מאובנים (פחם, נפט וגז), אלא גם מניע את הכלכלה. לפי ניתוח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) אשר פורסם אשתקד, התעסוקה בסקטור האנרגיה הנקייה עלתה על זו בתעשיית דלקי המאובנים ב-2021 וממשיכה לגדול. בשנת 2023, אנרגיה נקייה הוסיפה כ-320 מיליארד דולר לכלכלת העולם. זה ייצג 10% מצמיחת התמ"ג העולמי - שווה ערך ליותר מהערך המוסף של תעשיית התעופה והחלל העולמית ב-2023, או להוספת כלכלה בסדר גודל של צ'כיה לתפוקה העולמית. הנה רק דוגמה אחת: בזמן שנשיא ארה״ב יצא למלחמה של ממש נגד סקטור האנרגיה הנקייה, צמיחת הסקטור ב-2023 היוותה כ-6% מצמיחת התמ״ג בכלכלה הגדולה בעולם. נתון זה דומה בהיקפו לתרומה לצמיחת התמ"ג בשנת 2023 מצד הכלכלה הדיגיטלית המשגשגת של ארצות הברית, המונעת על ידי בינה מלאכותית.
