היועמ"שית לבג"ץ: לבטל את הצו שמקפיא 1.09 מיליארד שקל לחינוך החרדי
בהרב מיארה מסבירה שהכספים חיוניים לתשלום שכר והוצאות חיוניות וטוענת שאם יתברר שמוסדות אינם עומדים בחובות לימודי הליבה, ניתן יהיה לקזז להם תקציבים. חדו"ש: "תגובה לא הגיונית. ניסיון להתחמק מעוד עימות עם הממשלה"
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרה מיארה מבקשת מבג"ץ לבטל את הצו הארעי שמקפיא את העברתו הכספים לחינוך החרדי בהיקף של 1.09 מיליארד שקל. הדיון בעתירת יש עתיד ובעתירות חדו"ש וח"כ נעמה לזימי ייערך מחר (חמישי בבוקר). היועצת המשפטית מסבירה את עמדתה בכך שמדובר בכספים החיוניים לתשלום שכר ומימון פעולות שוטפות וחיוניות. היא קובעת שאם יתברר שחלק מהמוסדות אינם עומדים בדרישות לימודי הליבה - ניתן היה לקזז תקציבים בדיעבד.
ב-25 בדצמבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת העברת תוספות תקציב של 1.09 מילארד שקל לחינוך החרדי מתוכם כ-800 מיליון לרשתות החינוך המפלגתיות החינוך העצמאי של אגודת ישראל ובני יוסף של ש"ס. בתגובה עתרה יש עתיד בטענה כי "כי ההחלטה אינה חוקית בשל העברת תקציבי עתק למוסדות שאינם עומדים בחובת לימודי הליבה, או למצער אין פיקוח או ראיה כי מקיימים חובות אלה". עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון וח"כ נעמה לזימי מהדמוקרטים מתמקדות בעתירה בטענה שההעברה הוגשה בהליך שהפגמים בו יורדים לשורשו של הליך. בעתירה שהגישה סמנכ"לית חדו"ש עו"ד יפעת סולל נטען ש"בפני חברי הכנסת הונחה תשתית עובדתית חסרה, מוטעית ומטעה". בג"ץ הוציא צו ארעי שהקפיא את העברת הכספים עד לדיון על צו ביניים.
עורכי הדין נטע אורן ויונתן סיטון טוענים בתשובה בשם היועמ"שית שמדובר בכספים שמיועדים ברובם לתשלום שכר שוטף. הם מאשרים שרוב הכסף הוצא לפני ההעברה ומסבירים זאת בהליך שמאפשר להכניס תקנות שכר לגירעון. כך קרה שהצו הקפיא בפועל רק 98 מיליון שקל. בתשובת המדינה מוסבר ש"כספים אלה דרושים למימון הוצאות שוטפות של הרשתות שאינן הוצאות שכר, ובכלל זה הוצאות תפעוליות כגון תשלומי שכירות, ארנונה, מים, חשמל והוצאות אחזקה שוטפות. עמדת גורמי משרד האוצר היא שהמשך הקפאת כספים אלה תפגע באופן משמעותי בהתנהלות הכספית השוטפת של הרשתות וביכולתן לפעול בצורה תקינה".
המדינה דוחה את הטענות להליך פגום. הדיון נמשך כשש שעות ובמהלכו נציגי משרד האוצר ומשרד החינוך השיבו לשאלות חברי הכנסת והיועצת המשפטית לוועדה. נציגי משרד החינוך הסבירו שמידע לגבי היקף לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים הועבר לוועדה לביקורת המדינה; וכי מתקיימים דיונים בלשכת מנכ"ל משרד החינוך לגבי ביצוע קיזוז ממוסדות שלא עמדו בחובות המוטלות עליהם. עמדת היועצת המשפטית כי גם לאחר העברת הכספים "ניתן יהיה לקזז כספים אשר הועברו למוסדות חינוך חרדיים ביתר, ככל שימצא שאי עמידתם בהוראות הדין מצדיקה שלילת תקצוב שהועבר. כן ניתן יהיה להורות על ביטול הרישיון שניתן להם והוצאת מוסדות כאמור מהרשתות".
עם זאת, היועצת המשפטית לממשלה מסכימה עם עמדת העותרות העקרונית לגבי הצורך לפקח על קיום לימודי הליבה בחינוך החרדי. "יש לפעול ללא דיחוי לגיבוש מתווה פיקוח ואכיפה עדכני, שייתן מענה למכלול ההיבטים שהועלו בפני שר החינוך ושיבטיח כי המוסדות עומדים בחובות הבסיס שלהם כתנאי לתקצובן. על תכנית פיקוח כאמור, לקחת בחשבון, בין היתר: את החובה של המוסדות ללמד את מלוא תכנית הליבה, את הצורך בקביעת תכנית יסוד אחודה, את כלי המדידה שבהן חבים המוסדות (מבחני מיצ"ב), את הכשרת המורים ללמד ליבה, ואת הדיווח הנדרש מהמוסדות". היא מציינת ששר החינוך יואב קיש חולק על חלק מהדרישות.
