פסק דין תקדימי: גם פעיל בקהילה דתית יכול להיחשב עובד
ביה"ד הארצי לעבודה קבע כי פעיל לשעבר בקהילת עדי יהוה, שעסק בפרסום ובהוצאה לאור במשרה מלאה כ־16 שנה, ייחשב עובד ולא מתנדב. לפסיקה עשויות להיות השלכות על אלפי נזירים ופעילים חרדים. צפויה עתירה לבג"ץ
בית הדין הארצי לעבודה קבע בשבוע שעבר בפסק דין תקדימי כי חבר קהילת עדי יהוה שהועסק בהיקף מלא ללא שכר במשך 16 שנים היה עובד ולא מתנדב. המשמעות היא שהוא זכאי לשכר שבע שנים לאחור ולזכויות סוציאליות על כל תקופת עבודתו. מדובר בפסק דין שיכולות להיות לו השלכות על אלפים רבים של פעילים בקהילות דתיות בארץ, למשל נזירים נוצרים או פעילים בקהילות חרדיות ובשל התקדימיות אולי גם במשפט הבינלאומי. עם זאת, צפוי שהארגונים המייצגים את עדי יהוה יעתרו לבג"ץ נגד פסק הדין ויתבססו, בין היתר, על המצב החריג שבו הוא ניתן ברוב שמבוסס על נציגי הציבור בעוד רוב השופטים התנגדו להכרה.
"נדר צייתנות ועוני"
התובע ניסים נחום הצטרף לקהילת עדי יהוה בשנת 2001, בהיותו כבן 18, לאחר שהיה עם הקהילה בקשר ואף הוטבל על ידיה בהיותו קטין. בסוף 2005 הוא הצטרף למרכז "בית אל" בתל אביב - המרכז הרוחני־מינהלי של הקהילה בישראל, והתחייב להקדיש את כל זמנו ומרצו לכל משימה שתוטל עליו. בין ההתחייבויות שעליהן חתם: "אמסור לארגון המקומי של המסדר את כל הכנסותיי שאקבל מעבודה או ממאמצים אישיים שהם מעבר לצורכי מחייתי. אסתפק בתמיכה הצנועה שאקבל מהמסדר כל עוד אשרת במסדר מבלי לצפות לפיצוי נוסף". מאותו יום ועד שעזב את הקהילה, התייצב נחום מדי בוקר במשרדי המרכז וישב בעמדה קבועה שמונה שעות ביום חמישה ימים בשבוע. פעילותו כללה תרגומים, ניהול צוות הוצאה לאור, הפקות, קריינות ודיבוב. בתמורה קיבל מגורים, כלכלה, טיפולים רפואיים וקצבת "דמי כיס". ב־2021 הוא עזב את הקהילה והגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב להכיר בו כעובד ולשלם לו 764.2 אלף שקל, סכום הכולל שכר עבודה, שעות נוספות וזכויות סוציאליות לשבע שנים וכן פיצויים בשל כל תקופת פעילותו. התביעה הוגשה נגד עמותת המצפה לישראל שמרכזת את פעילות עדי יהוה בישראל ונגד הארגון הבינלאומי של העדה Watch Tower Bible and Tract Society.
עדי יהוה היא קהילה דתית שצמחה מתוך הנצרות, המאמינה בישו אך לא בשילוש הקדוש. היא פועלת ברחבי העולם ומונה כ־9 מיליון מאמינים. מטה הקהילה וההנהגה הרוחנית והמינהלית העולמית שוכנים במדינת ניו יורק שבארה"ב. העדה מטיפה לחיי אמונה פשוטים וצנועים, ללא תשלום וללא רווח כספי, כאשר המימון מגיע כולו מתרומות. ב־87 מדינות מפעילה העדה מסדרים של חברים הפעילים בשירות. חברי המסדרים חותמים על "נדר צייתנות ועוני" ומוותרים על תמורה כספית. בישראל כ־2,000 מאמינים, מתוכם כ־100 חברי מסדר שפסק הדין יכול להוות תקדים לגביהם.
הרכב בית הדין האזורי בראשות השופטת אירית הרמל דחה את התביעה וקבע שבין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד־מעסיק. על קביעה זו הוגש הערעור לבית הדין הארצי.
הכרעת הרוב שכללה את השופטת סיגל דוידוב־מוטולה ונציגי הציבור ורדה אדוארדס (עובדים) וברי בר־ציון (מעסיקים), קיבלה את הערעור. לגישתה יש להפריד בין פעילות רוחנית בהתנדבות לשמונה שעות העבודה המקצועית היומיות של נחום, שהתנהלו במתכונת המוכרת מכל מקום עבודה: מסגרת שעות קבועה, כפיפות לממונה, חובת דיווח מוקפדת על היעדרויות, ותוצר עבודה בעל ערך כלכלי ברור. מסמכי הוויתור שעליהם חתם נחום, קבע בית הדין, אינם מבטלים את הזכויות המוקנות לו מכוח חוקי העבודה.
2 צפייה בגלריה
מימין: השופטת סיגל דוידוב־מוטולה והשופט אילן איטח. עמדות הפוכות בסוגיה
(צילומים: אתר בתי המשפט)
מ"מ נשיא בית הדין הארצי, השופט אילן איטח, שאליו הצטרף השופט עמיצור איתם, סברו כי דין הערעור להידחות במלואו. לשיטתם, תכלית ההתקשרות היתה רוחנית־אמונית, וההפרדה שמבקש הרוב לערוך בין שעות "העבודה" לשעות "הדת" היא מלאכותית. השופט איטח הזהיר במפורש כי קבלת עמדת הרוב מובילה למסקנה שכל חברי המסדר הם למעשה עובדי הקהילה. לדבריו, המסקנה רלבנטית באותה מידה למוסדות דת אחרים (נוצריים, בודהיסטיים ועוד) המפעילים "כוהני דת" בדפוס דומה, ומחייבת אותם להתאים עצמם לדיני העבודה, שינוי שהוא מכנה בעל "השלכות רוחב" מרחיקות לכת. לדבריו, קיים חשש שאותו הוא משווה ל"החרב המתהפכת", מפני "מדרון חלקלק".
את נחום ייצגו בערעור עוה"ד יורם ברוק ונעמה אריעם ענתבי, ממשרד יאיר דוד. את הקהילה מייצגים עוה״ד עתי צמחוני ושני מרום ממשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.
"ניצול חולשה"
"לגופים דתיים ולארגונים מבוססי אמונה יש לעתים אלפי 'עובדים' במעמד מתנדבים", מסביר עו"ד יאיר דוד. "ביה"ד הארצי קבע שאם ניצלת חולשה ותלות של אדם - העובדה שהחתמת אותו על מסמכי ויתור לא פוטרת אותך מחובות מעביד". ממשרד AYR שייצג את ארגוני עדי יהוה נמסר ש"אנו לומדים את תוכנו והמשמעויות שלו. יש לשים לב כי היה רוב שיפוטי לדחיית הערעור. בהתאם לזאת, אנו שוקלים את המשך ניהול ההליך לרבות בדרך של הגשת עתירה לבג״ץ".
