ה-OECD מותח ביקורת על ישראל: סיוע זהה לכל הילדים המאובחנים באוטיזם
דו"ח ה-OECD על הסיוע לילדים אוטיסטים מגלה שישראל היא המדינה היחידה שמעניקה סיוע אוטומטי על סמך אבחנה כאוטיסט בלי קשר לרמת התפקוד והצרכים. כן נמצא כי ישנה עלייה של פי 8 במספר המאובחנים משנת 2011 - כאשר ישנו סיוע גבוה ביחס למדינות הארגון לילדים בתפקוד גבוה וסיוע נמוך לילדים בתפקוד נמוך. הדו"ח ממליץ על מהפכה בשיטת הזכאות
דו"ח ה-OECD המתפרסם היום (ה') על מדיניות הסיוע והתמיכה לילדים אוטיסטיים של חברות הארגון מותח ביקורת חריפה על ישראל. מתברר שישראל היא המדינה היחידה שמעניקה קצבה אוטומטית לכל ילד מאובחן ללא קשר לצרכים, לתפקוד ולפגיעה ביכולת ההשתכרות של ההורים. התוצאה היא עליה של פי 8 בכמות האבחונים תוך 13 שנה; סיוע גבוה לילדים בתפקוד גבוה וסיוע נמוך יחסית לילדים עם אוטיזם קשה. הדבר גורם לעליה עצומה בהוצאה הממשלתית לטיפול בילדים אוטיסטים ופוגע באיכות הטיפול לילדים עם אוטיזם קשה. הדו"ח ממליץ על מהפכה בשיטות הזכאות לקצבאות ולשירותים לילדים אוטיסטים.
בישראל כמו במדינות מערביות אחרות נרשמה עליה דרמטית באבחוני אוטיזם ב-15 השנים האחרונות. כל ילד אוטיסט בישראל זכאי לקצבת ילד נכה של הביטוח הלאומי. התוצאה היא שמספר הילדים מתחת לגיל 18 שזכאים לקצבת ילד נכה בשל אוטיזם גדל פי 8 מ-7,292 ב-2011 ל-60,195 ב-2024. גם במדינות אחרות ב-OECD גדל מספר הילדים שאובחנו כאוטיסטים ב-6%-10% לשנה, כשהמשמעות היא הכפלת המספר הכולל פי 2.5 עד פי 4 ב-15 שנה. עם זאת הדו"ח מדגיש שלא מדובר בעליה בשכיחות האוטיזם אלא בשכיחות האבחונים. הנובעת מעלית המודעות והפחתת הסטיגמה.
הדו"ח גם מניח שהעלייה האקספוננציאלית במספר הילדים המאובחנים כאוטיסטים בישראל תימשך בשנים הקרובות. סיבה אחת היא שבמדינות OECD אחרות שיעור המאובחנים כבר גבוה בהרבה. בישראל 1.44% מהילדים מאובחנים כאוטיסטים אבל באוסטרליה למשל 2.41%. בנוסף בישראל יש תת אבחון בקרב החרדים והערבים.
אבחון כילד אוטיסטי מקנה זכאות אוטומטית ל־100% מקצבת הילד הנכה ששווייה בשנת 2025 היה 3,694 שקל, כ־27% מהשכר הממוצע. זאת, ללא צורך בהערכה נוספת של צרכים או תפקוד. ילדים שנקבע כי הם זקוקים לתמיכה אינטנסיבית בפעולות יומיומיות יכולים לקבל קצבה בשיעור גבוה יותר, עד 235%. בין השנים 2012 ל־2024, מספר הילדים המקבלים קצבת ילד נכה גדל כמעט פי חמישה: מכ־30 אלף ליותר מ־150 אלף ושיעור האוטיסטים מתוכם עלה מ־25% ל־39%.
בפברואר חשף כלכליסט תחזית של האוצר לפיה התקציב הממשלתי לטיפול בילדים אוטיסטים צפוי לגדול בחמש השנים הקרובות ב־63%, מ־11.2 מיליארד שקל ב־2025 לרמה של 18.2 מיליארד שקל ב־2030, אם לא יחול שינוי במערך הקצבאות והזכויות. התקציב מורכב בעיקר מהוצאות על חינוך מיוחד וקצבאות נכות, אבל גם מתן שירותי בריאות ושירותי רווחה.
הביקורת של ה-OECD מתמקדת בכך ש"בעוד שבכל שאר המדינות שנבדקו הגישה לתמיכה נקבעת בעיקר לפי צרכיו של הילד, ישראל בולטת כמדינה היחידה שבה עצם האבחנה מבטיחה גישה לשירותים וקצבאות. המאבחנים, ציבוריים או פרטיים, הם שומרי הסף הבלעדיים לתמיכה הציבורית". הדוח קובע כי "המצב בו האבחנה מעניקה זכאות ישירה להטבות תורם לעלייה חדה באבחונים פרטיים. שיעור האבחונים הפרטיים גבוה במיוחד בישראל".
בכל המדינות האחרות שנבדקו ב-OECD גובה הקצבה נקבע בין היתר לפי הערכת צרכים ותפקוד בתחומים כמו טיפול עצמי, תקשורת ואינטראקציה חברתית. ברוב מדינות ה-OECD, רמת התמיכה הכספית נקבעת גם בהתאם לפגיעה שגורם הטיפול בילד ביכולת התעסוקתית של ההורים וכפיצוי על אובדן הכנסה.
הדבר יוצר עיוות בחלוקת המשאבים. "משפחה עם ילד על הספקטרום האוטיסטי בעל צרכים נמוכים תקבל בישראל יותר תמיכה מאשר בכל אחת מהמדינות האחרות שנבדקו. לעומת זאת, משפחה עם ילד בעל צרכים גבוהים תקבל תמיכה טובה יותר – ולעיתים אף הרבה יותר – במדינות אחרות, כמו דנמרק או שוודיה". התוצאה היא "מתן יתר של שירותים לילדים עם צרכים נמוכים יחסית ומתן חסר לילדים עם צרכים גבוהים". כיוון ש"היצע השירותים ואיכותם אינם מצליחים להדביק את קצב העלייה בביקוש. מצב זה עלול לפגוע במיוחד בילדים עם צרכים גבוהים, שמתחרים על אותם משאבים עם ילדים בעלי צרכים קלים יותר".
אלה ההמלצות המרכזיות של ה-OECD לשינוי המדיניות בישראל: הפסקת הזכאות האוטומטית לקצבה בשל אבחנה רפואית והסתמכות על בדיקת תפקוד; מעבר מסל שירותים אחד לתמיכה מותאמת לצרכי הילד; והגברת הפיקוח על האבחונים.
