בלעדי
עלות הטיפול באוטיסטים תגדל ב־1.4 מיליארד שקל בשנה
אבחון ילדים אוטיסטים מזנק, והממשלה אינה מתמודדת עם המשמעויות התקציביות. ההוצאה הממשלתית על טיפול בהם צפויה לגדול ב־63%, מ־11.2 מיליארד שקל ב־2025 ל־18.2 מיליארד שקל ב־2030 - כ־2.9% מהתקציב, במונחי תקציב 2025
התקציב הממשלתי לטיפול בילדים אוטיסטים צפוי לגדול בחמש השנים הקרובות ב־63%, מ־11.2 מיליארד שקל ב־2025 לרמה של 18.2 מיליארד שקל ב־2030, אם לא יחול שינוי במערך הקצבאות והזכויות. התקציב מורכב בעיקר מהוצאות על חינוך מיוחד וקצבאות נכות, אבל גם מתן שירותי בריאות ושירותי רווחה. במונחי תקציב 2025 מדובר בעלייה מ־1.8% מתקציב המדינה ל־2.9% ממנו. כך עולה מתחזית שהכין האוצר והגיעה לידי כלכליסט.
ישראל, כמו מדינות רבות בעולם נמצאת בעיצומו של זינוק חסר תקדים במספר המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. אחד מכל 55 ילדים בישראל מאובחן כיום על הספקטרום. מספר הילדים המקבלים קצבת נכות מהביטוח הלאומי בשל אבחון זה גדל פי 5.5 בעשור האחרון – מ־10,900 ב־2014 ל־60,200 ב־2024. וזאת ביחס לגידול של 20% בלבד בכמות הילדים בתקופה זו.
ההוצאה הציבורית על קצבאות ושירותים לילדים על הספקטרום האוטיסטי גדלה לפי נתוני האוצר פי 8.5 בעשור האחרון מ־1.3 מיליארד שקלים ב־2015 ל־11.2 מיליארד שקלים ב־2025. תחזית האוצר קדימה משקפת בעיה אסטרטגית כלכלית שאינה זוכה לטיפול ראוי.
חלק גדול מהעלייה במספר האבחונים נובע מהרחבת הגדרת האוטיזם הבינלאומית שהוחלה בישראל ב־2013 וכן מעלייה במודעות בציבור לתופעה ולאפשרות קבלת הסיוע ומירידה בסטיגמה הכרוכה באבחון. השוני בישראל הוא בזכויות שהאבחון מקנה אוטומטית.
טיוטת דו"ח השוואתי על הטיפול בילדים אוטיסטים שטרם פורסם של ה־OECD מגלה שישראל היא המדינה היחידה מ־11 מדינות שנבדקו שמעניקה קצבה למשפחות עם ילדים אוטיסטיים ברמת תפקוד גבוהה בנוסף לשירותי טיפול. אוסטרליה ואונטריו בקנדה מעניקות קצבה אבל היא מיועדת למימון הטיפולים שבישראל ניתנים בנוסף לקצבה. "קצבת הנכים לילדים אוטיסטים בישראל עם צרכים מיוחדים נמוכים בולטת בנדיבותה", קובע מסמך ה־OECD.
הקצבה הזאת מהווה פיתוי גדול במיוחד משום שמרגע שניתן אבחון (כולל בשוק הפרטי) ההורים מקבלים קצבת ילד נכה של 4,000 שקל לחודש, כלומר גם בהנחה של תשלום גבוה של 8,000 שקל לאבחון, הוא מכוסה בחודשיים. השווי השנתי של קצבאות ל־60 אלף ילדים מאובחנים כאוטיסטים מוערך בכ־3 מיליארד שקלים לשנה.
המרכיב הגדול ביותר בהוצאות הממשלה על אוטיסטים הוא החינוך המיוחד. באוגוסט חשף "כלכליסט" שתקציב החינוך המיוחד גדל בארבע השנים האחרונות ב־60% מ־15 מיליארד שקל ב־2021 ל־24 מיליארד ב־2025. מדובר על יותר מכפול מהעלייה בתקציב משרד החינוך באותה תקופה, שעמדה על 27% בלבד. התוצאה היא שחלקו של תקציב החינוך המיוחד מתקציב משרד החינוך זינק מ־21% ב־2021 ל־26.3% ב־2025, כלומר גדל מחמישית ליותר מרבע מתקציב המשרד.
חישובי כלכליסט מגלים שבקצב העלייה הנוכחי, ואם לא ייעשה מהלך דרסטי לבלימת הזינוק בחינוך המיוחד, יגיע התקציב שלו ב־2030 ל־35.3 מיליארד שקל ויעבור את ה־30% מתקציב משרד החינוך. בפועל זו תחזית זהירה מאוד מכיוון שאם לא יינקטו צעדים דרסטיים, סביר להניח שהקצב רק יגבר. ועדת שפירא המליצה על מהלך כולל של קיצור שבוע הלימודים במערכת החינוך, הפחתת שעות הלימוד, הקטנת הכיתות ושילוב ילדי החינוך המיוחד בכיתות הקטנות. אלא שבאוצר סבורים שהדו"ח לא מעשי וסיכויי היישום שלו נראים בשלב זה נמוכים.
הבעיה מורכבת יותר מאשר הקצאת המשאבים העצומה. ריבוי המאובחנים ברמות התפקוד הגבוהות מייצר עומס גדול, שפוגע ביכולת לתת שירות בגילאים הקריטיים (בגיל הרך) ומשפחות רבות נאלצות לרכוש שירותים באופן פרטי כי המערכת מוצפת. התוצאה היא שמשפחות רבות מפספסות את חלון ההזדמנויות של טיפול בגיל הרך.
מחסור בכוח אדם
תוצאה נוספת: רמת השירות יורדת מאחר שהמערכת הציבורית לא יכולה לעמוד בקצב הגידול המהיר במספר המטופלים. מספר המאובחנים גדל בקצב הרבה יתר מהיר מאשר כוח האדם המטפל. הדבר משפיע גם על איכות השירות לילדים על הספקטרום ברמות תפקוד נמוכות, וגם על שאר מקבלי השירות במערכת, כלומר מי שנזקק לטיפולים מסיבות אחרות. הבעיה קשה מאוד לפתרון בשל המחסור הגדול בכוח אדם במקצועות של חינוך, טיפול ובריאות.
שתי ועדות של משרד הבריאות דנות היום בנושא, בניסיון למצוא לו פתרון. ועדת מומחים מנסה לצמצם את זרם האבחונים. היא אמורה לקבוע כללים מי יכול לאבחן אוטיזם, כללים לאבחון עצמו וכן לדרגות התפקוד. הוועדה השנייה שהיא ועדה ציבורית, שאמורה לקבוע מה הזכויות מהן ייהנו ילדים בדרגות השונות. בפועל צפוי שיישום המסקנות, כלומר הפחתה בזכויות מאובחנים חדשים ברמת תפקוד גבוהה, תיתקל במאבק ציבורי ובקושי לא מבוטל.
