סחורה יש, לקוחות יש – עובדים אין
אני כותב את השורות האלו אחרי עוד בוקר מתסכל, שבו חלק מסניפי הרשת נאלצו לפעול בכוח אדם חלקי. משרות נשארות לא מאוישות, עובדים נאלצים למלא כמה תפקידים במקביל, והכול כדי שנוכל להמשיך לתת שירות. פעם זה היה חריג. היום זו השגרה.
המשק הישראלי נמצא בעיצומה של מצוקת כוח אדם חסרת תקדים – לא כמטפורה, לא כהפחדה – אלא כמציאות יומיומית שמורגשת היטב בענפים הכי בסיסיים. בקמעונאות, לדוגמה, אין מי שיאפה לחם, אין מי שיסדר מדפים, אין מספיק קופאים, שומרים, קצבים או סבלים. כל תפקיד חיוני חסר. התוצאה? השירות נפגע, זמני ההמתנה מתארכים, והעובדים הקיימים נשחקים.
כל סיור שלי בסניפים כולל המון שיחות חיזוק ועידוד לצוותים ולמנהלים , מנהלים מתחננים בפני צעירים שלא יעזבו, מבטיחים שיהיה טוב יותר. אבל אם נהיה כנים – בינתיים אין שום סימן לכך שהעתיד באמת משתפר.
השאלה שאני שומע שוב ושוב ממנהלי האזורים ברשת היא פשוטה, ואי אפשר להתחמק ממנה: איפה הדור הבא של העובדים? איפה בני ה־20 וה־30 שאמורים לעמוד בלב העשייה, להזיז את הכלכלה קדימה? ואם הם לא כאן – למה המדינה לא עושה יותר כדי להחזיר אותם למעגל העבודה?
לא נוכל לבנות תשתית כלכלית יציבה כשאנחנו מתבססים רק על עובדים זרים, פלסטינים או על ייבוא זמני מתאילנד והודו. זה פתרון זמני, שבקושי מחזיק את הראש מעל המים. אם אנחנו לא מחברים את הצעירים הישראלים לעבודה יצרנית, שירותית, פיזית – פשוט לא יהיה למי להעביר את המפתחות.
הבעיה הזו לא תיפתר מעצמה. היא דורשת החלטות אמיצות מצד הממשלה. הגיע הזמן להפסיק לטפל רק בתוצאה – ולהתחיל לגעת בשורש.
המדינה צריכה להוביל שינוי עומק: להתחיל כבר בבתי הספר עם חינוך לתעסוקה, שמציב את עולם העבודה הפיזית כשווה ערך ולא כאופציה "שנכשלת". צריך לשלב מערך עידוד כלכלי שיחזיר צעירים לעבודה – מענקי התמדה, הכשרות מקצועיות אמיתיות, תמריצים למעסיקים שלא רק מגייסים אלא גם מפתחים עובדים צעירים. לצד זה, חיוני להוריד את החסמים הביורוקרטיים שמקשים על בני נוער וצעירים להשתלב בעבודה – כי היום, גם אם הם רוצים, לפעמים פשוט אי אפשר להתחיל לעבוד בלי להתייאש קודם מהטפסים.
ולא פחות חשוב – אנחנו כחברה צריכים לשנות את השיח.
לא כל אחד יצליח בהייטק או ככוכב רשת, ולא כל אחד צריך. אין שום סיבה שעבודה פיזית, שירותית או מסחרית תיחשב לנחותה. להפך – זו העבודה שמחזיקה את המשק. זו העבודה שבזכותה יש לכולנו שירות, מוצרים זמינים, ומדף מסודר.
אנחנו בקשת טעמים עושים הכול כדי להתמודד: אנחנו מציעים שכר תחרותי, מסלולי קידום, השקעה בהכשרת עובדים, השתתפות בלימודים והכשרות מקצועיות – אבל לבד, זה לא יספיק.
כי העבודה לא נגמרה – פשוט נגמרו הידיים העובדות.
קינן ממן הוא מנכ"ל רשת קשת טעמים
