הבחירות שיקבעו אם ישראל תהפוך למדינת ה-AI הראשונה בעולם
ב-27 באוקטובר יבחרו אזרחי ישראל את הממשלה הבאה. הקמפיינים יעסקו בביטחון, ביוקר המחיה, בחינוך ובבריאות, ובצדק. אבל בזמן שהפוליטיקה מתווכחת על ההווה, העולם בונה את כלכלת העתיד. AI אינו עוד ענף טכנולוגי. הוא תשתית שמשנה את הדרך שבה אנשים עובדים, ילדים לומדים ומדינות משרתות את אזרחיהן. לישראל אין את ההון, כוח המחשוב או השוק כדי לבנות מודלי ענק, אבל זה לא המרוץ שלנו. ארצות הברית יכולה לבנות את ה-AI של העולם. ישראל יכולה לבנות סביבו מדינה.
דווקא קנה המידה הישראלי הוא היתרון. בישראל חיים 10.2 מיליון איש, ובכל שנתון יש כ-180 אלף צעירים: מספיק כדי לשנות כלכלה, ומעט מספיק כדי להכשיר דור שלם. בתוך חמש שנים יעברו פחות ממיליון צעירים בבתי הספר, בצבא, באוניברסיטאות ובהכשרות המקצועיות. בארצות הברית, לשם השוואה, יש ארבעה מיליון צעירים בכל שנתון, במערכת חינוך מפוצלת בין 50 מדינות ואלפי מחוזות. וכבר הוכחנו שזה אפשרי: ב-2021 ישראל הייתה הראשונה שחיסנה את אזרחיה בהיקף רחב. לא משום שפיתחה את החיסון, אלא משום שידעה להטמיע אותו מהר.
בהייטק עובדים כ-400 אלף איש, 11.5% בלבד מכוח העבודה, שמייצרים כ-18% מהתוצר ו-57% מהיצוא. מנגד, לפי ה-OECD, כשני שלישים מהישראלים עובדים בענפים שבהם הפריון נמוך מהממוצע. בפער הזה נמצאת ההזדמנות. במקום להכניס עוד ישראלים להייטק, צריך להעביר את יכולות ההייטק לכל המשק: לרואי חשבון, מורים, אדריכלים, עובדי תעשייה, חקלאים ובעלי עסקים קטנים, גם אם מעולם לא כתבו שורת קוד.
לשם כך נדרשת החלטה לאומית. כל תלמיד צריך לסיים תיכון עם יכולת AI מעשית, וצה"ל והשירות הלאומי צריכים להעניק לעשרות אלפי צעירים ניסיון בהפעלת מערכות חכמות. לא "שיעור AI", אלא בית ספר AI-native: בלימודי שפה לומדים לכתוב, לחקור ולזהות מתי המודל טועה; במדעים פותרים בעיות עם הכלים החדשים; באמנות יוצרים תמונה, מוזיקה ווידאו; בכלכלה מקימים עסק עם מוצר, מותג ואתר. לצד זה, מגמות חדשות כמו AI Design ו-AI Sales. כך, בתוך שניים-שלושה שנתונים, כוח העבודה הטכנולוגי יכול להגיע למיליון איש, עוד לפני הקפיצה בפריון שה-AI עצמו מביא.
שרי ברונפלד
(צילום: אוראל כהן)
הממשלה חייבת להיות הלקוחה הראשונה. מדינה לא יכולה לבקש מאזרחיה לעבוד עם AI כשהיא עצמה שולחת אותם לחפש טפסים ולהמתין למוקד. זו לא תוכנית של משרד החדשנות, אלא תוכנית העבודה של ראש הממשלה הבא.
והחלון נסגר. סעודיה (35 מיליון) הכניסה תוכנית לימודים ב-AI לשישה מיליון תלמידים וחייבה קורס AI בכל תואר ראשון. אסטוניה (1.4 מיליון) מעמידה כלי AI לרשות רוב תלמידי התיכון, סינגפור (6 מיליון) משלבת AI במקצועות ומחייבת את מוריה בהכשרה, וקולומביה חוקקה חוק שמחייב לימודי AI. שוודיה (10.6 מיליון) ופורטוגל (11.4 מיליון), בגודל דומה לישראל, עוד לא הציגו תוכנית. אבל אף מדינה לא מחזיקה את שלושת הרכיבים יחד: גודל שמזיז כלכלה, תעשיית טק חזקה, ומערכת לאומית כמו הצבא שכמעט כל הצעירים עוברים בה. סעודיה מלמדת AI כמקצוע, אסטוניה קטנה מדי, וסינגפור מתקדמת בזהירות.
ישראל לא תבנה את ה-AI של העולם, אבל היא יכולה להיות המדינה הראשונה שבנויה סביבו. יש לנו את הגודל הנכון, את הניסיון בהטמעה לאומית מהירה, ואת חלון ההזדמנויות, שייסגר ברגע שמדינות אחרות יקדימו אותנו. ב-27 באוקטובר לא בוחרים רק ממשלה, בוחרים אם ישראל תהיה AI Nation.
שרי ברונפלד היא שותפה בקרן הון הסיכון NFX
