דו"ח המבקר
הממשלה לא בדקה את ההשלכות הכלכליות של משבר האקלים על המשק
בדו"ח המבקר בחריפות את התנהלות הממשלה בנושא, נכתב כי ישראל נסוגה מהמחויבות האסטרטגית לאקלים, 98% ממשרדים לא נערכו, ומתוך 8.8 מיליארד שקל שהוקצו לתחום אין מנגנון מעקב ובקרה. ״דו״ח האקלים מרים שוב דגל אדום בפני הממשלה והעומד בראשה, תפקודה לקוי"
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מזהיר שוב מפני החידלון הממשלתי בתחום שינויי האקלים, וקובע: שההתנהלות הממשלתית בישראל בנוגע למשבר האקלים - לרבות תהליכי קבלת ההחלטות, קביעת סדרי העדיפויות וניהול הסיכונים - אינה עולה בקנה אחד עם הסיכונים הנשקפים משינויי האקלים למדינה, לחברה ולפרט. המבקר אף מזהיר בעוד שהממשלה מדשדשת, שני המבצעים האחרונים, עם כלביא ושאגת הארי - מחדדים את ההשפעות שיש למצבי חירום מלחמתיים על שוק האנרגיה ואת החשיבות שבקידום תהליכי העבודה למיצוי מקורות חלופיים לאנרגיה מתחדשת.
זהו הדוח השלישי שמפרסם מבקר המדינה בנושא מאז 2021. הליקויים שנמצאו בדוחות קודמים לא תוקנו, והמבקר מזהיר כי יעדים שהציבר הממשלה בתחום – לא יושגו. כך למשל, הממשלה הצהירה כי תפחית 27% מפליטות גזי החממה המובילים להתחממות גלובלית עד 2030, אולם לפי הצפי, רק 19% יופחתו בפועל. למרות שבשנים 1991-2023 נרשם נזק כספי של 3.26 טריליון דולר בעולם בשל אובדן תוצרת חקלאית לאחר אסונות אקלים והנזקים באירופה בשל אירועי קיצון אקלימיים בשנים 2020-2024 נאמדים ב-208 מיליון יורו, עד היום לא בוצעה בישראל הערכה לאומית בנוגע להשפעות המקרו-כלכליות של שינויי האקלים על ישראל לטווח הארוך.
לאורך השנים 18 השנים האחרונות התגאו ממשלות שוב ושוב ב-74 החלטות ממשלה הנוגעות לשינויי האקלים. בדוחות קודמים מצא המבקר כי מרבית ההחלטות הללו לא מבוצעות בפועל, וכעת כי עד היום לא הוקם מנגנון מעקב, פיקוח ובקרה ממשלתי בנוגע לתקציבים בסך מצטבר של כ-8.8 מיליארד שקל שהקצו ממשלות ישראל לתחום. עוד נמצא כי לישראל עדיין אין תוכנית העירכות לאומית לשינויי אקלים, ומשרדי הממשלה גוררים רגליים בנושא. 98% (25 מתוך 28) ממשרדי הממשלה לא הכינו תוכנית היערכות לשינויי האקלים, וכי ועדת השרים לענייני האקלים אשר השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, התגאתה לפני כשנתיים בהקמתה, לא קיימה אף לא דיון אחד.
לפי המבקר, הממשלה נסוגה מהמחויבות הלאומית האסטרטגית להתמודדות עם שינויי האקלים. הממשלה הנוכחית התעלמה ממחויבותה להגיש עד סוף אפריל 2025 לאו״ם כיתר המדינות את התחייבויותיה ליעדים קונקרטיים להפחתת פליטות עד 2035. בנוסף, הממשלה הקפיאה את תהליך החקיקה של חוק האקלים מאז דצמבר 2024.
לכך מצטרפת מסגרת רגולטורית בעייתית: הטיפול באקלים עדיין מנוהל על ידי המשרד להג"ס בלי שהוקנו לו סמכויות נוספות או הוקצו לו משאבים משמעותיים. למינהלת האקלים הפועלת תחתיו אין כל סמכויות ממשיות מול משרדי הממשלה האחרים, למינהלת הוקצו בשנת 2025 רק כחצי מיליון שקל ובשנת 2026 הוקצו לה 700,000 שקל בלבד, לא נוספו לה תקנים ותקן אחד שאושר לה הוקפא. ״בחלוף שמונה שנים מאז החלטת הממשלה שקבעה כי לישראל תהיה "מוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה באמצעות יישום תוכניות פעולה וצעדי מדיניות", ניתן להצביע על מגמה ברורה של נסיגה בכל הנוגע ליכולתה של מינהלת ההיערכות למלא בעצמה את תפקידיה״, מסכם המבקר.
גם משרד האנרגיה לא ממהר לעמוד במחויבויותיו: בשנת 2021 הורתה הממשלה לשרת האנרגיה דאז לקבוע יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2050 בתוך 12 חודשים. עד היום, בעיכוב של כשלוש שנים מהמועד שהממשלה קבעה - היעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לשנת 2050 טרם נקבע, ותהליך העבודה בעניין קביעתו טרם הסתיים.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אומר כי ״דו״ח האקלים מרים שוב דגל אדום בפני הממשלה והעומד בראשה ומציין בפניהם באופן שאינו משתמע לשני פנים - הכתובת על הקיר. גם בעת מלחמה, נושא האקלים חשוב לעתידנו. בחינה עקבית של השנים האחרונות מעלה שפעילות הממשלה בנושא עדיין מדשדשת ושתפקודה לקוי: הממשלה גוררת רגליה, ובכל הנוגע לקידום מערכתי ולהגברת הקשב הממשלתי בנושא זה - הפעולות שהיא נוקטת הן לכל היותר פעולות של "טלאי על טלאי", בדמותן של עשרות רבות של החלטות שהיא מקבלת שאין בהן כדי להביא לשינוי של ממש בנושא״.
