בלוקצ'יין יכול לעקוף את הבנק. הוא לא יכול לעקוף את העולם
דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על האפשרות להיעזר בבלוקצ'יין במקרה של סנקציות כלכליות מחייבים דיון רחב יותר מהשימוש במטבעות דיגיטליים: האם ישראל תלויה במידה רבה מדי בתשתיות הפיננסיות הבינלאומיות, והאם ניתן לצמצם את התלות הזאת? הפחתת הסיוע האמריקאי וסנקציות פיננסיות הן סוגיות שונות, אך שתיהן מדגישות את חשיבות ההיערכות לסיכונים חיצוניים.
סנקציות רחבות וממושכות עלולות לגרום נזק עצום לכלכלה של מדינה, לשבש את פעילות המערכת הבנקאית, לפגוע בסחר ובהשקעות ולהקשות על יבוא מוצרים חיוניים. בתרחישים קיצוניים, בידוד כלכלי ממושך עלול להביא לקריסה של ענפים שלמים במשק, לאבטלה נרחבת, לירידה חדה ברמת החיים ואף לערער את היציבות הכלכלית והחברתית של המדינה.
סנקציות עשויות להגביל קשרים בין בנקים, להקשות על תשלומים בינלאומיים ובמקרים מסוימים לפגוע בגישה לשירותי SWIFT, רשת התקשורת הפיננסית המרכזית להעברת הוראות תשלום בין בנקים בעולם.
תעשיית ההייטק, הנשענת על השקעות זרות ועל מכירות לשווקים בינלאומיים, עלולה להתקשות בגיוס הון, במכירות לחו"ל, בקבלת תשלומים מלקוחות בחו"ל ובפעילות בשווקים בינלאומיים, ובכך לפגוע באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. פגיעה ממושכת עלולה להביא לצמצום פעילות חברות בינלאומיות בישראל (כמו אינטל ואנבידיה) ואף להעברת חלק ממנה למדינות אחרות.
גם החיסכון הפנסיוני חשוף לסיכון. השקעות הגופים המוסדיים בחו"ל מחייבות יכולת להעביר כספים, לנהל נכסים ולקבל תקבולים חזרה ממכירת נכסים. ניתוק פיננסי רחב עלול להקשות על פעילויות אלה, לצמצם את אפשרויות פיזור הסיכונים ולהשפיע על הפנסיה של כל אחד מאיתנו.
בתעופה ואנרגיה, הגבלות על תשלומים בינלאומיים, במיוחד בדולרים, עלולות להקשות על הפעלת טיסות, לשבש שירותי תדלוק ותחזוקה ואת יבוא הנפט שעליו נשען המשק. יבואני תרופות, ציוד רפואי ומזון עלולים להתקשות לשלם לספקים בחו"ל, לקבל אשראי ולממן משלוחים. גם אם יימצאו ערוצי תשלום חלופיים, ספקים וחברות שילוח עלולים להימנע מעסקאות מחשש להפרת סנקציות. התוצאה האפשרית היא מחסור ועליית מחירים.
אלה אינם רק קשיים תפעוליים במערכת הבנקאית, אלא סיכונים שעלולים לפגוע בצמיחה, בתעסוקה, בהשקעות וברמת החיים של אזרחי ישראל.
בלוקצ'יין הוא תשתית דיגיטלית המאפשרת לתעד ולהעביר נכסים בין משתתפים ברשת, ובחלק מהרשתות ללא גורם מרכזי שמנהל את ההעברה. אולם היכולת להעביר מטבע בין ארנקים אינה מבטיחה שיהיה מי שיסכים לקבל אותו, להמירו או לספק תמורתו סחורות ושירותים.
אם יוטלו על ישראל סנקציות רחבות, בנקים וספקים בחו"ל עלולים להימנע מעסקאות עם גורמים ישראליים גם כשהתשלום אפשרי מבחינה טכנולוגית. החסם במקרה כזה אינו רק הדרך שבה הכסף עובר, אלא הנכונות והאפשרות החוקית לקיים את העסקה.
אילן שטרק
(צילום: סם יצחקוב)
בלוקצ'יין גם אינו חסין מפני פיקוח ואכיפה. ברשתות ציבוריות ניתן לעקוב אחר העברות, וכלי ניתוח עשויים לקשר בין כתובות לגורמים מזוהים. מטבעות דולריים כמו USDC ו-USDT תלויים במנפיקים וברזרבות הקשורות למערכת הפיננסית המסורתית, ומנפיקיהם יכולים בתנאים מסוימים להקפיא נכסים. לכן גם תשלום ברשת מבוזרת עשוי להישען על גורמים ריכוזיים. עצמאות טכנולוגית אינה בהכרח עצמאות פיננסית.
המענה הראשון לאיום של סנקציות הוא מדיני וכלכלי. ישראל חייבת לשמר ולחזק את קשריה עם ארצות הברית, אירופה ושותפות הסחר המרכזיות שלה, ולהבטיח את המשך השתלבותה במערכת הפיננסית העולמית. קשרים אלה הם הבסיס לפעילותן של חברות ישראליות בחו"ל, לכניסת השקעות זרות וליכולת של המשק לייבא ולייצא סחורות ושירותים.
לצד זאת, נכון לבחון כיצד בלוקצ'יין ומטבעות יציבים יכולים לייעל תשלומים בינלאומיים, להפחית תלות בערוצי תשלום בודדים ולספק גמישות נוספת במקרים של שיבושים נקודתיים. אולם אין לטעות: גם תשתית בלוקצ'יין מתקדמת לא תוכל להחליף שותפי סחר, בנקים בינלאומיים או מדינות שאינן מוכנות לקיים קשרים כלכליים עם ישראל.
הלקח מדברי ראש הממשלה אינו שבלוקצ'יין יאפשר לישראל להתנהל תחת סנקציות, אלא שהמחיר של בידוד פיננסי עלול להיות כבד מכדי להסתמך על פתרון טכנולוגי כלשהו. הדרך להגן על כלכלת ישראל מתחילה במניעת הבידוד ובחיזוק הקשרים עם העולם. הטכנולוגיה יכולה לתמוך בחוסן הכלכלי שלנו, אך היא אינה יכולה להחליף את היחסים שמאפשרים לכלכלה הישראלית לשגשג.
אילן שטרק הוא מנכ"ל חברת הוריזון מבית אלטשולר שחם
