אתגרי השלטון הבא
נדל"ן: לשחרר את השוכרים מהתלות בבעל דירה בודד
חובת דיווח על הכנסות משכירות ותמריצים לחברות ביטוח: כך ניתן לשחרר את השוכרים מהתלות בבעלי דירות פרטיים ולייצר יציבות כלכלית
הבעיה הכי דחופה שמונחת על שולחנו של שר הבינוי והשיכון של הממשלה הבאה היא שוק השכירות הפרוץ.
בישראל של 2026 חיים כ־2.5 מיליון בני אדם בשכירות. עבורם, השוק הוא ג'ונגל של חוסר ודאות. הנתונים האחרונים מצביעים על המשך עליית מחירי השכירות, עם שכר דירה ממוצע ארצי שחצה את רף ה־5,000 שקל בחודש ועלייה שנתית של כ־3.2%. במחוז תל אביב שכר הדירה הממוצע הוא כבר מעל ל־6,400 שקל, ובעיר תל אביב הממוצע הוא מעל ל־7,400 שקל. השוק הזה נשען כמעט לחלוטין על משקיעים פרטיים, ועל הגחמות שלהם.
המצב הזה דוחף רבים לרכישת דירה, ושכירות נתפסת כפתרון לצעירים. התוכנית הממשלתית שמציעה דירות בהנחה של מאות אלפי שקלים רק מחזקת את המגמה הזו. אולם הבעלות כרוכה בשעבוד למשכנתא יקרה, ושריפה של חסכונות.
לכן המשימה הראשונה של הממשלה החדשה צריכה להיות פיתוח מואץ של שוק דיור מוסדי. מדינת ישראל חייבת לעבור למודל שבו חברות ענק מנהלות מתחמי מגורים שלמים להשכרה לטווח ארוך, כפי שמקובל בעולם המערבי. בניית מאסה קריטית של דירות כאלה תוציא את השוכרים מהתלות הקפריזית בבעל דירה בודד, ותספק להם את היציבות הנדרשת לשלוח ילדים למערכת החינוך מבלי לחשוש מפינוי בקיץ הבא.
התשתית כבר קיימת, חברה ממשלתית עוסקת בכך כבר עשור. אולם בריבית הנוכחית המודל אינו כלכלי. הממשלה יכולה וצריכה לייצר תמריצים שיהפכו את התחום הזה לאטרקטיבי ויכניסו אליו את חברות הביטוח.
במקביל, הגיע הזמן שתהיה רגולציה אפקטיבית על השכרה פרטית. החלת חובת דיווח על השכרת דירות, גם עבור הכנסות שמתחת לתקרת הפטור ממס (שעומדת על 5,654 שקל בחודש), היא צעד ראשון והכרחי להוצאת השוק מהצללים אל האור. אבל חובת דיווח בלבד אינה מספיקה. הממשלה יכולה לקדם מנגנון חכם של פיקוח על שכר הדירה, ובעיקר לייצר חבילת תמריצים כלכליים לבעלי דירות שיסכימו לחתום עם שוכרים על חוזים ארוכי טווח.
