3 שנים ל-7.10
המדינה כבר שילמה 38.6 מיליארד שקל על נזקי המלחמה
1.2 מיליון תביעות הוגשו מאז 7 באוקטובר בשל נזקים לעסקים ולרכוש. הפיצויים ששולמו גבוהים ביותר מפי עשרה מאלה ששולמו במלחמת לבנון השנייה. יתרת קרן הפיצויים הצטמקה מ־17.7 מיליארד שקל ערב המלחמה ל־3.1 מיליארד שקל כיום
מיליארדי השקלים שהמדינה שילמה כפיצויים על נזקים מאז 7 באוקטובר מספרים חלק מהסיפור של שלוש השנים האחרונות: הם משקפים מבנים שנהרסו, רכבים שנשרפו, עסקים שהושבתו או איבדו הכנסות וכלכלה שלמדה לפעול תחת אש. הנתונים המעודכנים של רשות המסים, המסכמים שלוש שנות לחימה על פני "חרבות ברזל", "עם כלביא" ו"שאגת הארי", חושפים תג מחיר חסר תקדים: 38.6 מיליארד שקל שולמו עד כה בשל כ־1.18 מיליון תביעות לנזק ישיר ועקיף – מספר השווה לכ־39% ממספר משקי הבית בישראל. תביעה יכולה להיות מוגשת גם בידי עסק וייתכנו כמה תביעות לאותו אדם, אך היחס ממחיש עד כמה רחבה היתה החשיפה הכלכלית לנזקי המלחמה.
כדי להבין את הפרופורציות של היקף הפיצויים, די להביט לאחור. במלחמת לבנון השנייה שולמו פיצויי נזק בהיקף של כ־3.67 מיליארד שקל, ובמבצע צוק איתן כ־1.66 מיליארד שקל. כלומר, במונחים נומינליים, הפיצויים ששולמו מאז 7 באוקטובר גבוהים ביותר מפי עשרה מאלה ששולמו במלחמת לבנון השנייה. במקביל, יתרת קרן הפיצויים (מס רכוש) הצטמצמה מ־17.7 מיליארד שקל ערב המלחמה ל־3.1 מיליארד שקל כיום — ירידה של יותר מ־80%, זאת על אף מיליארדי השקלים שהוזרמו אליה במהלך תקופה זו.
פילוח תשלומי הפיצויים לאורך ציר הזמן ממחיש כיצד השתנה אופי הפגיעה. "חרבות ברזל" התאפיינה בשיבוש נרחב של הפעילות העסקית, בין היתר בעקבות פינוי יישובים, גיוס מילואים נרחב ומגבלות הפעילות. בהתאם, שולמו 22.4 מיליארד שקל בשל נזק עקיף — אובדן הכנסות והפסדים — לעומת 3.3 מיליארד שקל על נזק ישיר, שחלק משמעותי מתוכו נגרם ב־7 באוקטובר עצמו ובימים שאחריו.
ב"עם כלביא" התמונה התהפכה: מבין שלוש המערכות, זו היחידה שבה עלות הנזק הישיר עקפה את העקיף — כ-4 מיליארד שקל לעומת 2.9 מיליארד שקל. ב"שאגת הארי" שוב היה הנזק הכלכלי דומיננטי, עם כ־5 מיליארד שקל בנזק עקיף. גם מפת הנזק העקיף חושפת פערים גדולים. בעוטף עזה הוגשו כ־12.4 אלף תביעות בלבד, אך הפיצוי הממוצע לתביעה הגיע לכ־186 אלף שקל. הנתון משקף את עומק ומשך הפגיעה באזור, לצד מנגנון המסלול האדום המאפשר לעסקים ביישובי ספר לקבל פיצוי רחב יותר על הנזק הכלכלי שנגרם להם. בגבול הצפון הוגשו יותר מ־63.6 אלף תביעות, בפיצוי ממוצע של כ־64.3 אלף שקל לתביעה — ביטוי לפגיעה ממושכת בפעילות העסקית לאורך המלחמה. בשאר הארץ הוגשו יותר מ־930 אלף תביעות, אך הפיצוי הממוצע היה נמוך משמעותית והסתכם בכ־25.7 אלף שקל לתביעה. בנזק הישיר, כ־6.37 מיליארד שקל — 77% מכלל הפיצויים — שולמו בשל נזק למבנים, במסגרת כ־114 אלף תביעות. עוד כ־613 מיליון שקל שולמו על 37 אלף תביעות נזק לרכבים.
גם מפת הפגיעה השתנתה. מוקד אשקלון, המרכז חלק ניכר מתביעות הנזק בדרום, היה מוקד התביעות הגדול בתחילת המלחמה, אך במצטבר עקף אותו מוקד תל אביב, שבו נרשמו כ־62.8 אלף תביעות נזק ישיר, לעומת כ־61.1 אלף באשקלון. 77% מתביעות מוקד תל אביב נרשמו בשתי המערכות מול איראן. מוקדי עכו, טבריה וקריית שמונה ריכזו יחד כ־42.7 אלף תביעות נוספות.
והחשבון עדיין אינו סופי. יותר מ־40.6 אלף תביעות נזק עקיף נמצאות כיום בטיפול, וכ־35.5 אלף מהן — כ־87% — נוגעות ל"שאגת הארי". לצד יתרה של 3.1 מיליארד שקל בלבד בקרן הפיצויים, הנתון הזה ממחיש כי גם שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר, החשבון הכלכלי של המלחמה עוד ממשיך להצטבר.
