סגור
מרכז ה פיתוח של חברת אינטל ה חדש ש נפתח ב פתח תקווה ו עלותו 650 מליון שקל
מרכז הפיתוח של אינטל בפתח תקווה. השינויים יצמחו משינויי שכר במגזר הציבורי (דוברות אינטל)

פרשנות
קיצוץ בשכר עובדי אינטל: לא מההייטק תגיע הישועה לאינפלציה

עם כל הכבוד לאינטל ולאלפי העובדים שם, כדי להשפיע על הביקושים ועל האינפלציה, קיצוצי השכר צריכים להיות רחבים בהרבה ולהגיע לכלל ההייטק

1. כוונתה של ענקית הטכנולוגיה אינטל לקצץ בשכרם של עובדיה מעלה כמה שאלות. אחת מהן היא האם מהלך שכזה עשוי לרסן את האינפלציה במשק. התשובה הראשונית נוטה להיות חיובית שכן לפי ההיגיון הכלכלי, קיצוץ שכר מקטין את ההכנסה הפנויה של משקי הבית וכתוצאה מכך צפויה ירידה גם בצריכה הפרטית שאמורה לגרום להורדת המחירים - כמו כל ירידה בביקושים.
אלא שכאשר צוללים אל הנתונים ואל המחקר הכלכלי, ניתן לומר כי לא משם תבוא הישועה בכל הקשור לריסון האינפלציה. ראשית, הקיצוצים המשמעותיים ייעשו בדרגים הגבוהים ביותר כאשר בקרב עובדי דרגי ביניים וזוטרים הקיצוצים יהיו מזעריים. התיאוריה הכלכלית הוכיחה כי הנטייה השולית לצריכה - שיעור ההכנסה המיועדת לצריכה ולא לחיסכון בהינתן עלייה מזערית בהכנסה - בקרב עשירים היא נמוכה יותר לעומת השכבות החלשות יותר שנאלצות לבזבז את כל הכנסתן על מוצרי צריכה.
לכן, הסבירות אינה גבוהה כי מנהל בכיר שמרוויח 60 אלף שקל וספג ירידה בשכר לרמה של 54 אלף שקל, יחליט על הורדה משמעותית בביקושים לצריכה פרטית. כך גם לגבי עובד ביניים שמכניס 27.5 אלף שקל - השכר הממוצע בהייטק - ועכשיו יכניס 26.1 אלף (קיצוץ של 5%) .
2. ובכל זאת, האירועים האחרונים בהייטק מסוגלים ליצור אפקט פסיכולוגי של צמצום. כלומר, התחושה שהמצב בתעשייה החשובה במשק "לא משהו" ולצדה הקיצוצים שעלולים להגיע גם לפיטורים (והם כבר כאן) - צפויים להשפיע ולגרום לתחושה של סוף החגיגה שתפגע בצריכה. זה לא יבוא לידי ביטוי בנתוני הצריכה הכללית אלא בצריכת מוצרים כמו מכוניות, תכשיטים, טלוויזיות, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה שהם יותר רגישים לשינויים בהכנסה. הרי לא בכירי ההייטק וגם לא זוטריו יפחיתו בצריכת מזון, שתייה, תרופות, ביגוד או שכר דירה ושאר מוצרים חיוניים שפחות רגישים לשינויים בהכנסה או במחיר.
3. עם כל הכבוד לאינטל ולאלפי העובדים שם, כדי להשפיע על הביקושים ועל האינפלציה, קיצוצי השכר צריכים להיות רחבים בהרבה ולהגיע לכלל ההייטק. גם אז, נזכור כי מספר המועסקים בהייטק עומד על כ־390 אלף כאשר מספר המועסקים במשק (שכירים) נאמד בכ־4 מיליון. כלומר, מדובר על כעשירית מכוח העבודה, אף שהשפעתם על המשק וגם על הביקושים הוא הרבה מעבר לכך.
אם מחפשים אילו שינויים בשכר בטווח המיידי אכן יכולים להשפיע על האינפלציה - אפשר למצוא אותם בהסכמי שכר רוחביים כמו הסכם המסגרת שצפוי להיחתם בחודשים הקרובים בין האוצר וההסתדרות. מדובר על בין רבע ל־19% מהעובדים במשק - כמיליון עובדים מוגדרים לפי הלמ"ס כעובדי המגזר הציבורי. שכן תוספות שכר מופרזות עלולות דווקא להאיץ את האינפלציה.