"שריד היסטורי בבנקים": השרים אישרו הצעת חוק לביטול עמלות השורה ודמי המשמרת
הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון שאושרה בוועדת השרים מבקשת לבטל את עמלות השורה ודמי המשמרת, בנימוק שנותרו מהתקופה שקדמה למהפכה האלקטרונית. בנק ישראל צפוי להתנגד
ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לביטול עמלות שורה ודמי משמרת במערכת הבנקאות. הצעת החוק צפויה לעלות ביום רביעי להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת. עם זאת, בנק ישראל צפוי להתנגד להצעה, כשתעלה לדיון בוועדת הכלכלה, כך שאישורה רחוק מוודאי.
לפי הצעת החוק, יבוטלו לחלוטין שתי עמלות שונות, שמתוארות בהצעה כ"שריד היסטורי מהתקופה שקדמה למהפכה האלקטרונית בת ימינו": הראשונה היא עמלת שורה - כינוי מקובל לעמלה שהבנק גובה על כל פעולה שמתועדת בדף החשבון. כלומר - פעולה שמופיעה כשורה בתדפיס של העו"ש, כגון העברה בנקאית, משיכת מזומן וכו'. לכן, רוב עמלות השורה הן חלק מעמלות העו"ש שהבנק גובה.
בעבר עמלת שורה הייתה עמלה מרכזית, זאת אף שבמשך השנים הבנקים החלו לרשום יותר ויותר פעולות באופן דיגיטלי, כך שעלות הביצוע עבור הבנק ירדה משמעותית. ב-2014 חלה רפורמת המסלולים בעמלות עו"ש, שמאפשרת ללקוחות הבנקים לשלם סכום קבוע מדי חודש על מכסת פעולות, מה שאפשר ללקוחות הבנקים להפחית את עמלות העו"ש, ובכלל זה את עמלות השורה. בנוסף, יותר ויותר בנקים מאפשרים ללקוחות שמעבירים משכורת לחשבונם פטור מוחלט מעמלות עו"ש.
נכון למחצית הראשונה של 2024, כ-16% בלבד מלקוחות הבנקים שמשלמים יותר מ-10 שקלים בחודש על עמלות עו"ש, לא הצטרפו למסלולי העו"ש, זאת לעומת 35% ב-2014. עלות המסלול הזולה ביותר היא 10 שקלים בחודש, ולכן ללקוחות שמשלמים סכום נמוך יותר (כ-68% מהלקוחות) לא משתלם להצטרף למסלולים. מדובר בלקוחות שנהנים ככל הנראה מפטור מוחלט מעמלות עו"ש, או מלקוחות שמבצעים מעט פעולות.
סביר שבנק ישראל יראה את ביטול העמלה כהתערבות חריגה במנגנון התמחור של הבנקים, ואת רפורמת המסלולים ככזו שמספקת מענה טוב דיו, ולכן יתנגד לביטולה.
העמלה השנייה היא דמי משמרת: עמלה שגובה הבנק עבור אחזקת ניירות ערך (כמו מניות, אג"ח וקרנות) בתיק ההשקעות של הלקוח. היא מחושבת כאחוז משווי התיק ונגבית לרוב אחת לרבעון. זו לא עמלה על קנייה או מכירה, אלא על עצם ההחזקה והשמירה הפיזית של הניירות. גם כאן, בעבר הפעולה הייתה כרוכה בהיבטים פיזיים שונים, אך כיום היא ממוחשבת לחלוטין.
בפועל, הבנקים משתמשים בה כעמלת דמי ניהול, וכן טוענים כי גם עלות ייעוץ המשכנתאות נכללת תחת עמלה זו, על אף שרק לקוחות עם תיקים גדולים זכאים לייעוץ. דמי המשמרת בחשבונות מסחר בישראל בבנקים נעים בין 0.15-0.25% לרבעון. הכנסות הבנק ממסחר בעמלות נירות ערך (כולל פעולות קניה ומכירה) עומדות על כ-3 מיליארד שקל בשנה.
בנק ישראל מתכנן כבר למעלה משנה לשנות את מבנה העמלות, ולהפוך את עמלת דמי הניהול לעמלה במחיר קבוע בשקלים לפי מדרגות של גודל התיק, ובמקביל להוסיף עמלה שאותה ישלמו רק לקוחות שמקבלים שירות של ייעוץ השקעות. אך חשש של רשות ניירות ערך מפגיעה בענף קרנות הנאמנות, הביאה להחלטה לבחון יחד את מבנה העמלות בענף המסחר. עבודה זו טרם נשאה פרי ולא ברור מתי תתקבל החלטה.
לכן, סביר שבנק ישראל יתנגד נחרצות להחלטה של בוארון, שמבקשת לבטל כליל עמלה זו, וכמשתמע - להותיר רק עמלות קנייה ומכירה. מנגד, ייתכן שסעיף זה בהצעת החוק נועד להפעיל לחץ על בנק ישראל כדי לזרז את עבודתו בנושא.
