סגור
ד"ר גיל-עד נועם משנה ליועמ"שית
ד"ר גיל-עד נועם המשנה ליועמ"שית (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

המשנה ליועמ"שית: תוכנית לוין עלולה לפגוע באינטרסים הביטחוניים של המדינה

ד"ר גיל-עד נועם אמר בדיון בוועדת החוקה כי "שינוי תפיסת המערכת המשפטית כמערכת עצמאית, מקצועית וא-פוליטית, עלול להשליך על יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרי המערכה המשפטית הבינלאומית"

המשנה ליועמ"שית למשפט בין-לאומי ד"ר גיל-עד נועם מתריע בדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, המתקיים היום (א') על ההשפעה הדרמטית הצפויה לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט על המערכה המשפטית-מדינית של ישראל, מה שעלול לפגוע באינטרסים ביטחוניים-לאומיים של המדינה.
לדבריו, "ודאי שיש מקום לדון ולשקול שינויים במערך היחסים בין הרשויות אבל ההסדרים המוצעים מסירים בלמים ואיזונים מעל הכנסת והממשלה ומצמצמים את הביקורת על הרשות המבצעת והמחוקקת. לפיכך יש בהם בכדי לשנות את תפיסת המערכת המשפטית כמערכת עצמאית, מקצועית וא-פוליטית - והדבר עלול להשליך על יכולתה של ישראל להתמודד עם אתגרי המערכה המשפטית הבינלאומית. הערכה מדויקת יותר של ההשלכות תלויה ברכיבים ובהיקף השינויים שיאומצו בסופו של דבר, אבל יש צורך לתת את הדעת להיבט זה שהוא רכיב חשוב ביותר בביטחון הלאומי של מדינת ישראל".
נועם המשיך ואמר כי "לא מדובר רק בנושא של הגנה על בכירים ישראלים ועל חופש התנועה שלהם, נושא חשוב כשלעצמו, אלא מדובר בחשיבות אסטרטגית גדולה יותר. זה לא מצטמצם להליך מסוים או אדם מסוים, אלא מדובר על מיצובה של ישראל ברמה הבינלאומית, מיצוב שממנו נגזרים אינטרסים של בטחון לאומי מהמעלה הראשונה".


דבריו של נועם נאמרו בדיון סוער המתקיים החל משעות הבוקר בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן. זאת לקראת ההצבעה המתוכננת מחר בוועדה על שניים מההסדרים הראשונים במסגרת המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו. הראשון הוא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שמקנה בפועל לקואליציה אפשרות למנות שופטים לבדה (היות ו-5 מחברי הוועדה, לפי ההצעה, יהיו חברי קואליציה, כאשר הבחירה בשופטים תיעשה ברוב של 5 מ-9 חברי הוועדה). השני הוא ביטול האפשרות של בג"ץ לבטל חוקי יסוד ולמעשה לעקר את יכולת הביקורת השיפוטית עליהם.
ד"ר נועם דיבר במהלך הדיון על ההשפעה של שינויי החקיקה המוצעים על ההתמודדות המורכבת בזירה המשפטית-מדינית. הוא אמר כי "רבות מההצעות שנדונות היום, ובהן אלה הנוגעות להרכב הוועדה לבחירת שופטים, עלולות לפגוע בתפיסה של מערכת המשפט הישראלית בזירה הבינלאומית כמערכת עצמאית, מקצועית וא-פוליטית. במשפט הבינלאומי יש עקרונות יסוד שנקראים משלימות ושיוריות. המהות של העקרונות האלה היא שמערכות משפט זרות ובתי משפט בינלאומיים ימנעו מהתערבות כאשר מערכות האכיפה ומערכות המשפט המדינתיות יכולות לתת מענה לגבי טענות על אודות הפרות של הדין הבינלאומי. תנאי הכרחי לכך הוא שהמערכות האלה יתנו מענה מקצועי, עצמאי, נטול פניות ואפקטיבי. לכן מערכת משפט שנתפסת כעצמאית ומקצועית, בין השאר בכל הקשור ליכולת לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית ונטולת פניות על הרשות המבצעת והמחוקקת גם בנושאים ביטחוניים רגישים, מהווה חסם משמעותי ביותר בפני התערבות משפטית חיצונית".
לדבריו, בעשורים האחרונים, "מערכת המשפט הישראלית היוותה מעין כיפת ברזל משפטית שהגנה על ישראל מפני יוזמות בבתי משפט זרים ובינלאומיים - נגד המדינה ונגד מי שמילאו תפקידים רשמיים בשמה של המדינה". הוא ציין שבעשור האחרון הוא חבר בצוות המשפטי המלווה את ההתמודדות הזו בזירה הבינלאומית ואמר כי "בעשור האחרון ההתמודדות שלנו נסמכה במידה רבה על היכולת שלנו להציג את עצמאותה ומקצועיותה של מערכת המשפט ביחס לטענות על הפרות של הדין הבינלאומי, במיוחד בהקשר לפעולות של צה"ל וגופי הביטחון. זו נסמכה על 3 רבדים: מערכת המשפט הצבאית, מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והרובד השלישי ואולי החשוב מכל - הפיקוח השיפוטי של בג"ץ ובתי המשפט. בפרט בג"ץ נתפס בקרב גורמי מפתח בזירה המשפטית-הבינלאומית כמוסד שיפוטי מקצועי ועצמאי. מדובר על רכיב אסטרטגי ומכריע. היוקרה של בג"ץ ומערכת המשפט הישראלית בכללותה סייעה לנו רבות נגד יוזמות להביא הליכים נגד מדינת ישראל ובכיריה בבית הדין הפלילי והבינלאומי בהאג, בבתי משפט זרים ובמהלכים נוספים נגד ישראל בשורת פורומים זרים. לא על הכל ניתן לפרט בדיון פומבי".
ד"ר נועם אמר בהמשך כי "בהסדרים המוצעים יש בכדי לפגוע בעצמאות או בתפיסת העצמאות של הרשות השופטת אל מול הרשויות האחרות, גזירת המסקנות הספציפיות זה לא משהו שאני יכול וגם לא נכון שאעשה בפורום הפומבי. עיקרון המשלימות והשיוריות אלה דברים שהתפתחו בעשורים האחרונים במשפט הבינלאומי – ואת הדבר הזה צריך להבין על רקע האינטרסים של מדינת ישראל. באופן כללי אני חושב שהנושא הזה הוא בליבת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. שינויים בהיקף, בעוצמות ובחדשנות של הדברים, כפי שנעשים היום, צריכים לקחת נושאים כגון אלה בחשבון".
בעקבות זאת, בדיון ביקשו חברי הכנסת גלעד קריב (העבודה) ויואב סגלוביץ (יש עתיד) לקיים דיון בוועדה בפורום סגור. במכתב ששלח ח"כ סגלוביץ לרוטמן בעקבות האמירות החריפות של המשנה ליועמ"שית הוא דורש ממנו לקיים דיון דחוף בוועדה בפורום סגור בנושא "ההשלכות המשפטיות במובן הבין-לאומי של 'הרפורמה' וההשלכות על הביטחון הלאומי". הוא מבקש לזמן לדיון זה את נציגי כלל גופי הביטחון: צה"ל, שב"כ, מל"ל והמוסד - ולקיים את הדיון בהקדם עוד לפני ההצבעה המתוכננת מחר בוועדה על הצעת החוק.