סגור
ערימת פסולת
ערימת פסולת (צילום: shutterstock)

דו"ח המבקר
חיים בזבל: אין תחרות – ופינוי הפסולת מתייקר

דו"ח מבקר המדינה מצביע כי הישראלים מייצרים 36% יותר פסולת בשנה מהממוצע במדינות ה-OECD. בנוסף, לא פחות מ-83% מהפסולת מופנית להטמנה בקרקע ולא למחזור, ולכן בעוד כ-4 שנים לא יהיה לאן לפנות פסולת

נתונים מדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות המתפרסם היום (ב') מצביעים כי ישראלי ממוצע מייצר מדי שנה יותר מ-630 קילו פסולת, מספר שגבוה ב-36% מהממוצע במדינות ה-OECD.
חרף זאת, ולמרות שייצור הפסולת בישראל גדל במהלך העשור האחרון בקצב של 2.6% בכל שנה, לא פחות מ-83% מהפסולת בארץ מופנית בכל שנה להטמנה בקרקע ולא למחזור. לטובת השוואה, במדינות ה–OECD רק 42% מכלל האשפה נשלחת להטמנה ובארה"ב מדובר ב-53%.
לפי המבקר, שטחי הקרקע הזמינים להטמנת פסולת בישראל הולכים ומצטמצמים כך שבעוד כ-4 שנים לא יהיה לאן לפנות פסולת והרשויות המקומיות יתקשו למלא את חובתן לפנות את האשפה שנערמת בתחומן. לפי הדו"ח, עד סוף 2022 ייסגרו כ-5 מטמנות אשפה ברחבי הארץ.
המבקר הגדיר את המחסור בשטחי הטמנת הפסולת כמשבר חירום לאומי, והוא יאלץ רשויות רבות לפנות את הפסולת שנאספת בתחומן למטמנות מרוחקות – באופן שייקר משמעותית את עלויות פינוי האשפה.
עיקר פינוי הפסולת בישראל נעשה על ידי הרשויות המקומיות, ובשנת 2019 הן עסקו בפינוי של כמעט 6 מיליון טון פסולת ביתית, מסחרית וגזם ועלויות פינוי אלה לרשויות נעות בטווח שבין 3.5% ל-6.9% מתקציבן השנתי.
מהדו"ח עולה כי בשנים האחרונות קבעו משרדי הפנים והמשפטים אמות מידה לקביעת אגרה שתשולם לרשויות המקומיות על פינוי של פסולת עודפת שמקורה בבתי עסק ומסחר ומפעלים תעשייתיים וזאת באמצעות מערכת של חוקי עזר. בדו"ח נמצא כי מתוך 257 רשויות מקומיות, רק 15 רשויות השלימו עד כה את ההליכים לאישור חוקי העזר הרלוונטיים.
הביקורת העלתה עוד כי החלטות ממשלה שהתקבלו במהלך השנים האחרונות להקמת מערכי פסולת בתחום שיפוטן של רשויות מקומיות לא – יהודיות, לא בוצעו במלואן ורק כ-50% מתקציב כולל של כ-900 מיליון שקל שהוקצו למטרות אלה – נוצלו.
בדיקה שעשה מבקר המדינה בעיריות רהט, יבנה, בית שמש, הוד השרון ובמועצה המקומית זמר מצאה כי כמעט לא מתקיימת תחרות בין קבלני פינוי של פסולת וההתקשרויות בינן לבין הקבלנים הן ארוכות שנים: משך זמן ההתקשרות של עיריית בית שמש עם קבלן הפסולת שלה הוא כ-14 שנה, יבנה כ-15 שנה והוד השרון כ-8 שנים.
עוד העלתה הביקורת כי עם יציאתה של כל רשות מקומית למכרז חדש להתקשרות עם קבלן לפינוי אשפה זינקו מחירי הפינוי בשיעורים שבין 12% ל-30%. המבקר הסביר את הסיבות להתייקרות פינוי הפסולת בהיעדר תחרות מספקת בין קבלני פינוי ובעלות של קבלנים על מטמנות ועל תחנות מעבר של אשפה.
המבקר מצא כי ב-2020 כמעט 70% מהפסולת המיוצרת בארץ פונתה להטמנה באתרים שנמצאים בדרום וזאת, תוך תשלום מחיר גבוה – בין השאר גם תוך הכבדת העומס בדרכים ובפליטות מזהמים. המבקר מצא עוד כי קיימת שונות בתעריפים שמשלמת כל רשות על הטמנת הפסולת , ומדובר בפערים של עד כ-300%.