שועטים קדימה: הקואליציה תקיים בימים הקרובים 17 ישיבות לקידום ההפיכה המשטרית
11 שבועות בלבד נותרו עד המועד הקובע לאישור תקציב 2026. מחשש לפיזור הכנסת - בקואליציה מאיצים חוקים נגד מערכת המשפט, במקביל לקידום חוקי ההשתמטות והתקציב המאיימים על יציבות הממשלה
11 שבועות בלבד נותרו עד ל־31 במרץ 2026, שבו תתפזר הכנסת אוטומטית אם לא יחוקק, בקריאה השנייה והשלישית, חוק התקציב ל־2026. לפיכך, בקואליציה ממשיכים בהילוך גבוה בחקיקתם של חוקי ההפיכה המשטרית, הפוגעים בבית המשפט העליון, במערכת אכיפת החוק, בשומרי הסף ובתקשורת החופשית. זאת מחשש שאולי הכנסת תתפזר עוד קודם לכן, על רקע אי־חקיקת חוקי ההשתמטות והתקציב ל־2026.
ב־8 הימים הקרובים תקדם הקואליציה 17 ישיבות לקידום ההפיכה המשטרית. כך, למשל, הקואליציה מקדמת הצעת חוק לשינוי הרכב הוועדה למינוי והדחה של היועצת המשפטית לממשלה, והגברת סמכויותיו של נציב תלונות הציבור על השופטים כך שיכלול גם את מייצגי המדינה בערכאות, קרי הייעוץ המשפטי לממשלה.
חיזוק השפעה פוליטית במקום מקצועית
ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום ראשון בהצעת חוק פרטית שהגישה ח״כ לימור סון הרמלך (עוצמה יהודית), שלפיה לוועדה יצורפו שני ח״כים במקומם של נציג לשכת עורכי הדין וחבר סגל מוסד אקדמי. סון הרמלך הסבירה כי ״השינוי המוצע בהרכב הוועדה הציבורית נועד לחזק את ההשפעה של חברי הכנסת ונציגי הציבור לעומת הגורמים האחרים החברים בוועדה״. כיום כוללת הוועדה: שופט בדימוס בבית המשפט העליון, שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, חבר כנסת שייבחר על ידי ועדת החוקה, נציג לשכת עורכי הדין וחבר סגל אקדמי. בראש הוועדה שהמליצה על מינויה של גלי בהרב־מיארה בשנת 2022 עומד נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, פרופ' אשר גרוניס. שר המשפטים יריב לוין התקשה לאתר שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר התומך בהצעתו להדיח את בהרב־מיארה, וכתוצאה מכך הממשלה היא שהחליטה על פיטוריה ואף הקימה לצורך כך ועדת שרים. בג״ץ ביטל את ההחלטה. כעת מציעה, כאמור, סון הרמלך לשנות את הרכב הוועדה.
בנוסף, תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שלפיה הפרקליט הצבאי הראשי יהיה כפוף רק לרמטכ״ל. כיום כפוף הפצ״ר מבחינה מקצועית לייעוץ המשפטי לממשלה. הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח״כ אושר שקלים (הליכוד), באה לאחר חקירת הפצ״רית ודרישתו של שר המשפטים יריב לוין למנות חוקר מלווה לחקירה שאינו היועצת המשפטית לממשלה.
ועדת השרים לחקיקה תדון היום גם בהצעת חוק אחרת שלפיה יחוזקו סמכויותיו של נציב תלונות הציבור על השופטים. בין היתר מוצע שהוא יוכל לבחון את התביעה הצבאית, וכן לבטל את מעורבות היועצת המשפטית לממשלה בבחירה או בהדחה של נציב תלונות הציבור. כמו כן, מוצע לבטל את הצורך של נציב התלונות לקבל את אישורה של היועצת המשפטית לממשלה לבירור תלונה על מייצג המדינה בערכאות (הייעוץ המשפטי לממשלה). עוד נוסח כי הנציב יוכל למנות שופט חוקר בשל ניגוד עניינים או מכל סיבה אחרת שבה העברת התלונה לבירור אצל היועצת המשפטית לממשלה תפגע בבירור המקרה. הצעת חוק זו הוגשה במקור על ידי מאי גולן (הליכוד), אך מקודמת על ידי ח״כ עמית הלוי (הליכוד).
קודם השתמטות, אחר כך תקציב
כמו כן בשבוע שעבר הודיע שר המשפטים יריב לוין כי בשבוע הקרוב תצביע ועדת החוקה על הצעת חוק מח״ש לקראת הצבעה בקריאה ראשונה במליאה. הצעת החוק, שהוגשה על ידי ח״כ משה סעדה (הליכוד), מציעה להכפיף את מח״ש למנכ״ל משרד המשפטים ולשר המשפטים, במקום לפרקליט המדינה.
בסוף החודש צפויה הממשלה להניח על שולחן הכנסת את חוק התקציב לשנת 2026 ואת חוק ההסדרים במשק, ובקואליציה מקווים שלמרות האיום של יהדות התורה וש״ס שלא לתמוך בחוק אם קודם לכן לא יקודם חוק ההשתמטות, הח״כים שלהן לא ימנעו בהתנגדותם את אישור התקציב בקריאה הראשונה.
