סגור
מימין: יאיר סרוסי יו"ר בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, מנכ"ל הפועלים בשנים שבהן אירעה פרשת העלמות המס, גליה מאור מנכ"לית בנק לאומי לשעבר ואלדד פרשר מנכ"ל בנק מזרחי־טפחות לשעבר
מימין: יאיר סרוסי יו"ר בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן, מנכ"ל הפועלים בשנים שבהן אירעה פרשת העלמות המס, גליה מאור מנכ"לית בנק לאומי לשעבר ואלדד פרשר מנכ"ל בנק מזרחי־טפחות לשעבר (צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, אבשלום ששוני, אביגיל עוזי)

מעקב
המדינה מסרבת לפרסם את ההטבות לבנקים בפרשת העלמות המס בארה"ב

התנועה לחופש המידע ביקשה מרשות המסים לקבל מידע על הסכומים שקיזזה או תקזז לבנקים כהוצאה מוכרת, מתוך הקנסות ששילמו בארה"ב כדי לסיים את החקירה הפלילית נגדם. הרשות טוענת כי חשיפת המידע תוביל לכך שנישומים יפרו בעתיד את החוק, ולא ימסרו לה מידע נכון ואמין. זאת על אף שהסתרת מידע מהרשות מהווה עבירה פלילית שדינה שנתיים מאסר

רשות המסים מסרבת לחשוף את הטבות המס לבנקים הגדולים בפרשת העלמות המס בארה"ב – הסכומים שקיזזה, או הסכימה לקזז, מהקנסות שהבנקים שילמו לרשויות בארה"ב כדי לסיים את החקירה הפלילית נגדם. כך עולה מתשובה לבקשת חופש המידע שהגישה התנועה לחופש המידע.
הבקשה הוגשה בעקבות חשיפת "כלכליסט" על בקשת בנק הפועלים מהרשות להעמיס חלק מקנסות העתק ששילם בארה"ב, כ-900 מיליון דולר, על קופת המדינה באמצעות קיזוז הוצאות, וכן מכך שללאומי ומזרחי-טפחות היא כבר הסכימה בעבר לקזז הוצאות.
את המידע, שמהותי לדיון וביקורת ציבורית על הרשות בגין הנימוקים וההצדקה החוקית לאפשר לבנקים להפיל חלק מהקנסות על קופת המדינה, הרשות מסרבת לפרסם, כך תשובתה, בין היתר בטענה כי אם יימסר המידע "לא יהיה ניתן להבטיח שלהבא נישומים ימסרו לרשות המסים נתונים אמינים".
משמעות הסירוב היא שעל אף שפקודת מס הכנסה מחייבת כל אדם או חברה לדווח נתוני אמת לרשות, אחרת הוא יבצע עבירה פלילית, הרשות חוששת שפרסום המידע יביא ל"שיבוש התפקיד התקין של הרשות הציבורית ויכולתה לבצע את תפקידה". כך סעיף 217 לפקודת מס הכנסה קובע כי דינו של מי שמוסר דו"ח וידיעות לא נכונים הוא מאסר של שנתיים וקנס.
בבקשה שהגישה התנועה לחופש המידע באמצעות אורי סולד, רכז פרויקטים בתנועה, היא ביקשה לקבל את המידע הנוגע לקיזוז הוצאות הנוגעות לחקירות של רשויות לאכיפת חוק, רשויות המס והרשויות הרגולטוריות של ארצות הברית של בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות ובנק לאומי לשנים 2015-2022.
התנועה ביקשה בין היתר לקבל: "העתקי כל הסעיפים בהסדרי השומה סופיים שנערכו לבנקים (באשר לכל בנק בנפרד) הכוללים התייחסות לקיזוז הוצאות בקשר לחקירת הבנקים על ידי הרשויות האמריקאיות; העתקי הפרוטוקולים, התכתבויות ו/או כל מסמך אחר הקשור לדיונים בין רשות המיסים לבנקים הנוגעים לקיזוז הוצאות הקשורות לחקירות שנערכו על ידי הרשויות האמריקאיות; פירוט ההוצאות אשר נוכו מההכנסה החייבת של הבנק (לצרכי חישוב מס הכנסה ו/או מס רווח) הקשורות או נובעות מחקירות של הרשויות האמריקאיות, לרבות (אך לא בלעדית) תשלום ליועצים משפטיים ורואי חשבון בישראל ומחוץ לישראל ותשלומים לרשויות בארה"ב מכוח הסדר הפשרה, פסק דין או החלטה מנהלית של הרשויות האמריקאיות".
"מסירת המידע עלולה לשבש את עבודת השומה של רשות המסים", נכתב בתשובה שעליה חתומה שרית פרסי, הממונה על חופש המידע ברשות המסים. "מסירת המידע עלולה לפגוע קשות באמינותה הציבורית של רשות המסים, אשר נישומיה יודעים כי לא ימסר בעניינים מידע מכל סוג שהוא, ללא הצדקה או סמכות בדין. במידה ונמסור מידע כזה, לא ניתן להבטיח שלהבא נישומים ימסרו לרשות המסים נתונים אמינים".