משפט שדה
ארגז השקרים של נתניהו
נתניהו ממשיך להתחמק מהקמת ועדה ממלכתית לחקירת טבח 7 באוקטובר, ועכשיו הוא מציע להקים גוף של “הסכמה לאומית רחבה”. במקום לצאת נגד הדרישה לחקירה יסודית של האירועים הוא עושה את מה שהוא הכי טוב בו – למשוך עוד זמן
1. שקר הסכמה רחבה
את הנוסחה הפייסנית לכאורה הזו מגייס נתניהו לטרפוד הוועדה
בארגז השקרים של בנימין נתניהו יש מקום של כבוד להסברים מהסוג למה לא יקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי ה־7 באוקטובר - כי יש לו משהו הרבה יותר טוב: ועדה של הסכמה לאומית רחבה. ולמה זה שקר? כי במדינת ישראל לא ניתן למצוא אפילו אדם אחד (בוודאי שלא על חמישה שנחוצים לוועדה כזו) שעונה על תנאי הכשירות הנדרשים – רקע עמוק וניסיון עשיר במשפט, ביטחון, ניהול, מדיניות – שיהיה גם מוסכם ומקובל על הכל. ראינו כבר את ההסכמות הרחבות ששר המשפטים יריב לוין ויו״ר ועדת חוקה שמחה רוטמן חותרים אליהן. כולן מסתיימות בריב ומדון, הסתה ושטנה. אבל, זה נשמע טוב, מי לא רוצה הסכמה רחבה. את הנוסחה הפייסנית הזו שהיתכנותה אפסית מגייס נתניהו לטרפוד המובן מאליו, שדווקא עליו יש הסכמה רחבה יחסית – ועדת חקירה ממלכתית.
2. מי יקים את הוועדה
כל ועדה שתוקם בידי פוליטיקאים תישלט בידי נתניהו
עזבו לרגע את התואר, ועדה ממלכתית, ממשלתית, פרלמנטרית. השאלה היא מי יקים את הוועדה? כל ועדה שתוקם בידי פוליטיקאים – ממשלה או כנסת – תישלט בידי נתניהו, ואז לא רק שלא תהיה הסכמה רחבה, אלא אף אדם הגון לא יסכים להופיע בפני ועדה כזו. עדיף כבר לחסוך את הטרחה והזמן היקרים - שנתניהו יכתוב את המסקנות. הערך של ועדת חקירה ממלכתית הוא בכך שנשיא בית המשפט העליון כגורם עצמאי ובלתי תלוי ממנה את חבריה. כדי שהנחקרים לא ימנו את החוקרים.
מאז שהחל קמפיין השטנה ואי ההכרה של הממשלה בנשיא העליון יצחק עמית, ברור היה שאחד מיעדי הקמפיין הוא דה־לגיטימציה לוועדה ממלכתית שתמונה בידי עמית. אפילו הצעות שהממנה יהיה המשנה לנשיא נעם סולברג נדחו בידי הממשלה. סולברג הוא הדבר הכי קרוב לשופט שמקובל על הממשלה. קרוב, אבל לא מספיק כדי שיסמכו עליו במשימה הזו. ואחרי זה הם מדברים על הסכמה רחבה.
1 צפייה בגלריה
יצחק עמית. קמפיין השטנה נועד ליצור דה־לגיטימציה לוועדה ממלכתית שנשיא העליון ימנה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
3. מהו מנדט הבדיקה
האם הבדיקה תכלול גם שאלות נפיצות כמו אחריות ההפיכה
את המנדט של הוועדה מנסחת הממשלה שמכתיבה את היקף החקירה. המנדט משתרע על שני צירים עיקריים. האחד קובע את היעדים האפשריים - את מי ומה חוקרים; השני תוחם את תקופת החקירה. הציר הראשון אמור לכלול דרג מדיני וגם צבאי, והשאלה היא האם יכלול גם שאלות נפיצות כמו את אחריות ההפיכה המשטרית או אחריות מתנגדיה או אחריות הקונספציה ועצם הלגיטימיות שלה.
באירוע כמו טבח אוקטובר ראוי שלא להגביל את יעדי החקירה, ולהניח לוועדה לקבוע אותם בעצמה. לגבי ציר הזמן, השאלה היא כמה אחורה יש להתחקות אחרי שורשי המחדל, והאם לבדוק גם את תפקוד המערכות מאז – למשל שיקום חבלי הארץ שננטשו, הטיפול במפונים, ובמיוחד שאלת החטופים. לרשות הוועדה יעמדו תחקירי הצבא ודו”חות מבקר המדינה שחלקם יוכלו בהחלט להשתלב אל תוך המארג הגדול של הוועדה ולחסוך זמן וכפילויות.
4. בין אשמה לתיקון
מאז כניסת המסקנות האישיות הפכו הוועדות למסדרי קלון
ציר נוסף שעליו נעות ועדות החקירה הוא בין האישי למערכתי, בין אשמה לתיקון. התכלית המקורית ברעיון הקמת הכלי הזה של ועדת חקירה היה הפקת לקחים לצורך תיקון. היעד היה מערכתי ולא פרסונלי. אלא שמאז כניסת המסקנות וההמלצות האישיות הפכו הוועדות למסדרי קלון שנועדו להשביע את התשוקה העממית לאחריות ואשמה אישיים. הציבור, ובמיוחד התקשורת, מתעניינים פחות בתיקון המערכתי והרבה יותר בצליבה האישית. מורשת ועדות החקירה זוכרת במיוחד את הרמטכ״ל דוד אלעזר מוועדת אגרנט, שר הביטחון אריאל שרון מוועדת כהן, אהוד ברק ושלמה בן עמי מוועדת אור, בנימין נתניהו מוועדת נאור־ברלינר (אסון המירון) ועכשיו גם ועדת גרוניס (הצוללות וכלי השיט).
5. משך הזמן למסקנות
המעבר מהמערכתי לאישי מאריך עד אין קץ את עבודת הוועדה
מאז ועדת אגרנט שבה הועלו על המוקד בעיקר בכירי הצבא ללא הזדמנות להגנה נאותה, תוקן החוק ועבודת הוועדה, בהקשר האישי, התחלקה לשניים. בשלב הראשון הוצאו מכתבי אזהרה לאישים שעלולים להיפגע מהמסקנות וההמלצות הסופיות, ובשלב השני נכנסו לתמונה עורכי הדין שמייצגים את המוזהרים. כניסת עורכי הדין הסלילה את האירוע לכיוון המשפטי שכולל גם את מבחר השטיקים של הלקסיקון הפלילי – עיון בחומרי חקירה, חקירות מתישות של עדים וכמובן דחיות והתכתשויות שמאריכות את האירוע.
מלאכה זו צופה גם את האפשרות שוועדת החקירה, אם מצאה בסיס לעבירה פלילית של מוזהר, תעביר את הממצאים ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הגשת כתב אישום. וכך, המעבר מהמערכתי לאישי מאריך עד אין קץ את משך עבודת הוועדה כי זכותם של המוזהרים להליך הוגן גוברת על היעילות והמהירות שמתבקשים מהצורך למנוע את האסון הבא.
6. בלי אחריות אישית
נתניהו הפנים את הלקח מוועדות המירון והצוללות
ברור לגמרי שוועדת חקירה ממלכתית תקום רק אם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה. כפי שקרה בממשלת השינוי של לפיד־בנט שהקימה לו על הראש את ועדות המירון והצוללות שמשתיהן יצא חבול. אסון המירון מצא אותו אחראי אישית למותם של 45 מתפללים. ועדת הצוללות בראשות הנשיא בדימוס של העליון אשר גרוניס הנפיקה לו את האזהרה החמורה ביותר אי פעם שיצאה מתחת ידה של ועדת חקירה כלשהי: פגיעה בביטחון המדינה, כלכלתה ויחסי החוץ שלה. בהחלט כוח הרס קטלני במיוחד.
האחריות האישית שהוטלה על נתניהו בוועדת הר מירון היא קונקרטיזציה של האחריות המיניסטריאלית שקיימת לגביו בכל מקרה מעצם כהונתו כראש ממשלה. המשמעות היא שהאחריות היא מעשית ולא רק מוסדית. אישית ולא רק רעיונית.
המסורת של ועדות חקירה היא שלראש ממשלה לא מדביקים המלצות, כי אין להגביל את זכותו להיבחר בקלפי. אם הזכות עומדת לו כנאשם בפלילים, קל וחומר כמומלץ ועדה. שרים יכולה הוועדה להרחיק לשנים ארוכות ממשרדיהם, את ראש הממשלה יכול רק הבוחר להרחיק. ועדת המירון שהטילה עליו אחריות אישית קירבה אותו מאוד לאזור הסיכון הפלילי.
נתניהו הפנים את הלקח: מצד אחד היטיב למסמס את חומרת תוצרי ועדות המירון והצוללות; מצד שני נשבע – לא עוד ועדות חקירה ממלכתיות. את שתי המטרות האלה יוכל להשיג רק אם ינצח בבחירות. התמריץ הזה הוא דלק חיוני במכונת ההפיכה המשטרית. התמריץ הזה הופך אותו למסוכן ביותר.
7. לחסל את המשפטים
אם תקום ועדה ממלכתית נתניהו ייכנס בשעריה עם דבשת משפטית
ונניח שלאחר הבחירות תקום ועדת חקירה ממלכתית. בכפוף למנדט ולהיקף החקירה (מספר הנחקרים/המוזהרים תקופת הבדיקה) תהיה זו ועדה לשנים רבות וארוכות. מצעד המוזהרים יהיה עצום. נתניהו ייכנס בשעריה כשהוא בן 77 וסוחב עליו דבשת משפטית גבוהה במיוחד.
משפט פלילי בתיקי האלפים שלא ברור אם יסתיים בהסדר או כלא אבל צפוי לעוד שנים רבות כולל ערעור לעליון. ויש לו את ועדת הצוללות שממנה ספג אזהרה חמורה ומפניה עליו להתגונן. ומי יודע, אולי בכוונתו (כנראה שלא) לנהל שבע תביעות דיבה על הכסף הקטארי ואולי על הדרך יסתבך גם בפרשת קטארגייט. ניתן לומר שעתיד משפטי מפואר לפניו ושוב – רק אם ינצח בבחירות יוכל להעלים את העתיד הזה.
