דוח המבקר
מתקנים חיוניים לא מוגנו לקראת המלחמה - ועד עכשיו
מבקר המדינה חושף: חמש שנים אחרי ביקורת מקיפה, משרד הביטחון וצה"ל לא תיקנו את הליקויים במיגון מתקנים חיוניים. גם אחרי 7 באוקטובר והמתקפה האיראנית שפגעה בבית הזיקוק בחיפה - רוב הליקויים עדיין לא תוקנו ולא נמצא התקציב הדרוש
אפילו פרוץ מלחמת 7 באוקטובר לא שכנע את מערכת הביטחון למגן מתקנים חיוניים שמבקר המדינה הצביע עליהם בעבר כחשופים לפגיעת טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים. ביקורת מקיפה בנושא לפני כחמש שנים נותרה על הנייר בלבד, פרט לפעולות נקודתיות שנעשו במהלך המלחמה.
לפי מבקר המדינה, "עד לפרוץ המלחמה, משרד הביטחון, צה"ל והמטה לביטחון לאומי לא תיקנו אף לא אחד מהליקויים העיקריים שלו בביקורת הקודמת, לא קידמו את נושא מיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים וגם לאחר פרוץ המלחמה ועל אף התממשות האיומים האוויריים הם לא קידמו נושא זה מלבד כמה פעולות נקודתיות".
מדובר בדוח מעקב על ביקורת משנת 2020 שפרטים רבים אודותיה נאסרו לפרסום בידי ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. בדוח המתפרסם היום (ג') נכתב כי אף שבביקורת הקודמת נמצא שמערכת הביטחון לא קידמה עבודת מטה למיפוי מתקנים חיוניים מסוימים המשמשים גופים שונים – היא טרם הסתיימה. לפי המבקר, "משרד הביטחון טרם קבע על אלו תשתיות יש להגן, הוא לא נערך למיגונן, אין בידיו תוכנית עבודה ומקורות תקצוב בנושא".
המבקר מצא כי המשרד לא מיפה מתקנים חיוניים הדורשים המיגון ולא גיבש תוכנית עבודה רב-שנתית, חרף סיכון שייפגעו מאיומים אוויריים המצויים בהיקף נרחב ברשות האויב. ביקורת הופנתה גם כלפי צה"ל, על שלא יזם הצגת מידע מסוים שנמצא ברשותו למשרד הביטחון כדי לקדם את נושא המיגון, ושפנייתו של "גורם מסוים" לשרי הביטחון שכיהנו בין השנים 2019 ל-2022 בדבר הצורך לקדם פתרונות ולהקצות משאבים בנושא – לא נענו. באותן השנים החזיקו בתיק הביטחון בנימין נתניהו, נפתלי בנט ובני גנץ. עוד עולה מדוח המעקב כי "רק בדצמבר 2024 מנכ"ל משרד הביטחון (כיום הרמטכ"ל אייל זמיר - י"א) הורה על הקמת צוות שיעסוק במיגון של מתקנים חיוניים.
ביקורת המעקב בנושא רגיש זה הושלמה בתחילת 2025, בעוד מלחמת 7 באוקטובר נמשכת בשלל חזיתות ומלווה בשיגורים תכופים של רקטות, טילים בליסטיים וכטב"מי נפץ אל העורף בישראל ואל מתקנים אסטרטגיים ברחבי המדינה. ביוני פרצה מלחמת 12 הימים עם איראן שבמהלכה שוגרו לעבר ישראל למעלה מ-500 טילי קרקע-קרקע. אחדים מהם פגעו בבית הזיקוק בחיפה, גרמו להרג של שלושה עובדים וגרמו להרס ששיבש את פעילות המתקן למשך זמן רב.
לפי המבקר, "רשות החירום הלאומית (רח"ל), מנהל הרכש ואגף התכנון של משרד הביטחון לא פעלו למימוש אחריותם בנושא, אינם רואים בעצמם אחראים עליו וממילא לא פעלו לקידומו. פער זה גרם לאי קבלת החלטות בנושא ולאי קידומו".
המל"ל, כפי שעולה מהדוח, לא הציע לראש הממשלה להעלות את סוגיית ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, לרבות הצורך במיגונם הפיזי. המבקר העיר כי "על אף ההבנה שמערכות ההגנה האוויריות לא מספקות מענה הרמטי ואף שהמל"ל השתתף בפעילות הנוגעת למיגון מתקנים חיוניים מסוימים, הוא לא עסק בנושא מיגונם הפיזי של מתקנים חיוניים אחרים עד לפרוץ המלחמה, במהלכה התממשו האיומים האוויריים".
גם כמעט שנה מאז השלמת ביקורת המעקב בנושא, כשצה"ל ומערכת הביטחון כבר נערכים למלחמה הבאה, מרבית הליקויים שנחשפו בדוח המבקר משנת 2000 עוד לא תוקנו ולא נמצא התקציב הדרוש לכך. "משרד הביטחון לא פעל למציאת פתרון לסוגיית המימון לרבות העלאת הנושא לממשלה, כפי שהמליץ מבקר המדינה בדוח הקודם. זאת, על אף ההכרה בחשיבותם של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים ובסיכונים המוחשיים להיפגעותם מאיומים אוויריים וההבנה כי עלויות המיגון גבוהות ונדרש לסכם את מקורות מימונן", נכתב בדוח.
ביקורת שערך משרד המבקר גם בתחום ההגנה האווירית במערכת הביטחון נאסרה לפרסום, וזאת "בהיוועצות עם הגופים האמונים על אבטחת המידע הביטחוני ובתיאום עם יו"ר הכנסת".
ממשרד הביטחון נמסר, "השרדת מתקנים חיוניים ושימור רציפות תפקודית נמצאים בליבת האסטרטגיה המשרדית ובהתאם גובשה תוכניות עבודה מפורטת, בין היתר הוקם צוות ייעודי משותף לכלל אגפי המשרד הרלוונטיים, צה״ל והגופים הנוספים לטובת מיפוי, תעדוף והגדרת חבילת ההגנה הנדרשת עבור כל אחד מהמתקנים החיוניים. במקביל להקמת הצוות, נעשו שורת צעדים נוספים, ביניהם הוספת אלמנטי מיגון למתקנים חיוניים שהוגדרו בשיתוף הגופים, הגברת התיאום בין משרד הביטחון לצה״ל לטובת הגנה אווירית באמצעות מערכות הגנה על מתקנים מתועדפים ועוד".
