פרשנות
פרישת נציגי גור מהממשלה אפשרה את קידום הכרייה בערד
ראש הממשלה נתניהו ניצל את פרישת אגודת ישראל מהממשלה כדי לקדם את הכרייה המזהמת בשדה בריר הסמוך לערד המתחרדת. קואליציה נדירה של חרדים ובדואים מתנגדת לתוכנית של רותם אמפרט לכרות פוספטים בשטח בו גרים 10,000 איש
ביום ראשון השבוע הממשלה הפשירה את התוכנית לכריית פוספטים בשדה בריר מדרום לערד וממזרח לכסייפה. ההליך לקידום אתר הכרייה המזהם נעצר בינואר 2022 על ידי ממשלת בנט בעקבות יוזמה של תמר זנדברג, שכיהנה באותה עת כשרה להגנת הסביבה.
העיתוי שבו התקבלה ההחלטה השבוע אינו מקרי, ומה שאפשר זאת הוא פרישתם מהממשלה של שרי אגודת ישראל בכלל ובפרט השר לשעבר יצחק גולדקנופף. למעשה מי שבלם עד עתה ניסיונות לקדם החלטה כזו הוא ראש המטה של גולדקנופף, מוטי בבצ׳יק. הממשלה המכהנת כבר ניסתה בעבר לאשר החלטה ברוח זו, אך הרעיון נגוז בעקבות פגישה בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז יוסי שלי לבבצ׳יק.
נציגי חסידות גור מתנגדים לאתר הכרייה הזה מאז הרעיון נולד. למשל יעקב ליצמן, בעת שכיהן כשר הבריאות, בלם יוזמות כאלה. גם אז בבצ׳יק עמד בראש מטה השר. על פי אלפון גור, בערד, המרוחקת כ־8 קילומטר מצפון לאתר הכרייה המיועד, יש כ־1,700 משפחות השייכות לחסידות, כלומר כ־10,000 איש.
מי שקידם את החלטת הממשלה להנעת הליכי תכנון של אתר הכרייה הוא משרד ראש הממשלה. ראש עיריית ערד יאיר מעיין אמר לכלכליסט כי ״במשרד ראש הממשלה אמרו בפירוש שאפשר להעביר את ההחלטה כשהם (אגודת ישראל - א״ג) לא בממשלה, כל השנים הם אלה שעצרו את הקידום של זה בממשלה״.
בהחלטתה שלשום הממשלה הורתה למועצה הארצית לתכנון ובנייה להכין תסקיר השפעה על הסביבה. באופן יוצא דופן התסקיר הזה אמור לכלול גם תסקיר השפעה על הבריאות. העבודות האלה חיוניות לקידום התוכנית להקמת המחצבה החדשה. אולם יחלפו עוד חודשים אם לא שנים עד שהן יושלמו, וייתכן שהממצאים בהם יובילו לבלימת התוכנית.
זה אינו הקושי היחיד לקידום תוכנית שדה בריר, אתגר קשה יותר הוא ההתנגדות העזה מצד תושבי המקום. התוכנית לכריית פוספטים מעוררת מחלוקת ויצרה קואליציה יוצאת דופן מקיר לקיר. באופן נדיר כל חברי מועצת העיר ערד עומדים מאחורי מכתבו של מעיין שהופנה לראש הממשלה נתניהו ודרש להוריד את הדיון מסדר היום. על פי מעיין, הנושא הזה נכנס לסדר היום לישיבת הממשלה במחטף שבוצע ברגע האחרון, בשיחת טלפון שהתקיימה במוצאי שבת עד חצות, שעות בודדות לפני שהממשלה כונסה.
בקואליציית המתנגדים גם כ־11 אלף בדואים תושבי הכפר אל פורעה והישובים הלא מוכרים אל זערורה, קטמאת ועזה, רובם מתגוררים ממש בלב האזור שבו אמורות להתבצע עבודות הכרייה. אל פורעה הוא יישוב בדואי שהוכר על ידי המדינה בשנת 2006, אבל ההכרה הזו ריקה מתוכן משום שעד עתה אף אחד לא טרח לתכנן את היישוב, לסמן את הגבולות המוניציפליים שלו ולשרטט את המגרשים והבנייה במקום.
התושבים מתגוררים עשרות שנים, עוד לפני קום המדינה, בשטח עליו הם תובעים בעלות. עד עתה הממשלה לא נקפה אצבע כדי להסדיר את ההתיישבות הזו, בין היתר בגלל הרצון להפוך את שטח המגורים שלהם לשדה כרייה. החלטת הממשלה מיום ראשון כוללת גם סעיף שמורה לרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב להסדיר את מעמד אל פורעה והיישובים הלא מוכרים השכנים. כלומר, לא תנאי החיים הירודים של הבדואים או חוסר המשילות בנגב הניעו אותה לנסות ולפתור את הבעיה, אלא הרצון לקדם כרייה מזהמת שמרווחיה ייהנה עידן עופר, בעל השליטה בשרשור בחברת רותם אמפרט, בעלת זיכיון הכרייה, ומי שעתרה לבג"ץ כדי לאלץ את המדינה לקדם את התוכנית.
אבל האדריכלית דפנה ספורטה, רכזת הנגב בעמותה במקום למען זכויות תכנון, מעריכה כי תכנון היישוב בדרך אותה מתווה המדינה לא יצא לפועל. משום שרוצים לפנות שטח לכרייה, יצטרכו לאתר אזור אחר להקמת היישוב. ככל הנראה צפונית למיקום הנוכחי של היישוב, באזור שיהיה מספיק רחוק ממגבלות הבנייה שיוטלו בשטח אם תפעל בו מחצבה. אולם בשטח המיועד גרות משפחות בדואיות אחרות וגם להן דרישות בעלות בקרקע.
ספורטה מסבירה כי בדואים מתנגדים עקרונית להקמת בית בשטח שבו אחר רואה כאדמתו, ו״לא יהיה מקובל עליהם האזור שהמדינה תציע להם לעבור אליו כי המון משפחות יצטרכו לעקור מהמקום שהן גרות בו כבר עשרות שנים. במקום לעצור את ההליך ולהגיע להסדר מוסכם עם התושבים, המדינה מקדמת תוכניות בלי שיתוף פעולה מצידם ולכן הן נשארות על הנייר״. מראש הממשלה בנימין נתניהו לא התקבלה תגובה.
