סם אלטמן התחיל את זה. לא רק את מהפכת הבינה המלאכותית הג'נרטיבית, אלא גם את הספקנות שלפתע דבקה בתופעה החמה ביותר של השנים האחרונות. זה לא שהיא לא תקרה, ברור שאנחנו רק בתחילתה של אחת המהפכות הגדולות בתולדות האנושות, אם לא הגדולה שבהן. אלא שכרגיל יש בדרך עצירות, גיהוקים ושיהוקים.
אלטמן, שעומד בראש OpenAI, החברה מאחורי ChatGPT, היה באופן מפתיע לראשון בענף שהשתמש במילה "בועה". "האם אנחנו בשלב שבו המשקיעים מתרגשים יתר על המידה מ־AI? התשובה שלי היא כן", אמר אלטמן בריאיון למגזין VERGE ושלח את כולם לגרד בפדחת ולהיאחז בהמשך במשפט נוסף שלו: "האם AI הוא הדבר החשוב ביותר שקרה זה זמן רב? התשובה שלי היא גם כן".
המספרים שמאחורי קדחת ה־AI אינם מותירים מקום לספק: כל דולר שני של תעשיית ההון סיכון זורם לסטארט־אפים של AI, וזה נוסף על סכומי עתק שמזרימים לתחום גם גופי השקעות ממשלתיים, משקיעים מוסדיים וחברות טכנולוגיה גדולות. מיקרוסופט לבדה השקיעה 13 מיליארד דולר ב־OpenAI ואילו גוגל ואמזון שפכו מיליארדים על אנתרופיק, שעומדת מאחורי קלוד. מספיק לראות את ההתנפלות על הגיוס של אנתרופיק, שתפח תוך שבועות אחדים מ־5 מיליארד דולר ל־10 מיליארד דולר ונחתם בסוף ב־13 מיליארד דולר לפי שווי של 183 מיליארד דולר.
בימים אלה מתנפחת גם הנפקת הסקנדרי של OpenAI, שבה עובדי החברה בהווה ובעבר ימכרו מניות למשקיעים הצמאים לסחורה. כאשר העסקה התחילה להתגלגל דובר על שווי של 200 מיליארד דולר לחברה, אבל הוא יעמוד בסוף על חצי טריליון דולר. ברקע יש גם את xAI של אלון מאסק, שמתכננת גיוס לפי שווי של 200 מיליארד דולר לפחות, אבל סביר שתעלה אותו. ההון העצום זורם גם לחברות השבבים ב־AI, מאנבידיה ועד ברודקום ששוות יחדיו יותר מ־6 טריליון דולר.
אבל גם הספקות זורמים. השקת ChatGPT-5 בתחילת אוגוסט הריחה כמו פשלה וגם אלטמן הודה בכך בעצמו, אבל לאחר מכן הגיע מחקר של אוניברסיטת MIT היוקרתית שהכניס עוד יותר לדיכאון את התעשייה. הדו"ח, שמנתח את השילוב של בינה מלאכותית הלכה למעשה בעבודה ארגונית שוטפת, חשף כי חברות בעולם השקיעו 40 מיליארד דולר ביישומי AI, בנו סוכנים, אבל 95% לא הניבו את התוצאות המצופות, או תשואה כלשהי על ההשקעה.
במילים אחרות, רוב הפרויקטים של אימוץ AI על ידי ארגונים תקועים — וזה הסוד השמור של העולם העסקי היום. כולם אוהבים לדבר על עתיד ה־AI, להתרברב כיצד הצליחו לבנות מצגת מדהימה או להפיק קליפ לבד, אבל אף אחד לא מספר שכשהדבר מגיע לשימושים עסקיים ומתוחכמים יותר, הכל זוהר פחות.
מדובר באירוע דרמטי כי בסופו של דבר כדי שייבנו סביב AI מודלים עסקיים אמיתיים ועמידים, כאלה שיצדיקו את ההשקעות האדירות של עשרות מיליארדים המבוצעות היום, צריך לפצח את השוק העסקי ולא רק את משתמשי הקצה שמחפשים מסעדה בטיול הבא לחו"ל או מזינים ביד רועדת סימפטומים כדי לבדוק במה הם חולים. הגביע הקדוש הוא הטמעה עמוקה של AI בארגונים, הן לשימוש של עובדים והן לשימושים של לקוחות. כאן יהיה ניתן לגבות סכומים משמעותיים יותר עבור השימוש, שהרי ברור לכל כי ה־20 דולר עבור מנוי ל־ChatGPT לא יהיו מה שיחזיר את ההשקעה על רכישת שבבים מאנבידיה.
העולם העסקי עוד לא פיצח עד הסוף את מה שמהפכת ה־AI יכולה לעשות, וכיצד. יש כמובן אזורים שבהם זה עובד טוב יותר — חברות הייטק, בעיקר הצעירות — וחברות מדיה. גם בתוך הארגונים, מחלקות המכירות והשיווק מצליחות יותר באימוץ של בינה מלאכותית ורואות תשואה על ההשקעה בה, אבל זה מוסבר בכך שיש להן מדדים ברורים שבוחנים את ההשפעה על התוצאה. במקרים לא מעטים היו ניסיונות לאמץ באופן נרחב את מודלי ה־AI, ואז התברר שאי אפשר לסמוך עליהם בצורה עיוורת.
ואחרי הכל, אלה מחלות ילדות. גם אם יש בועה נקודתית, האוויר ייצא ממנה, רק כדי להיכנס מחדש. בינתיים, 60% מהחברות הגדולות ביותר בעולם כבר משתמשות באופן קבוע ב־ChatGPT או קלוד, ההוצאה העולמית על AI עתידה לעלות מ־100 מיליארד דולר ב־2022 לחצי טריליון דולר ב־2027. כבר השנה ההוצאה על שבבי AI ותשתיות אמורה להגיע ל־200 מיליארד דולר. השימוש שהולך ומתרחב מתבטא גם בצמיחה המהירה של OpenAI, שאמורה לייצר הכנסות של 12 מיליארד דולר השנה, לעומת הכנסות של מיליארד דולר לפני עידן ועידנים ב־2023, כשהכל רק התחיל.
מהפכת הבינה המלאכותית
המלאכותי הפך לטבעי
זו היתה השנה שבה ה־AI הפסיק להיות באזז וורד והפכה לנוכח בחיי היום יום של מרבית האנשים • המציאות החדשה מטלטלת כרגע בעיקר את שוק העבודה ואת מערכת החינוך. אבל ה־AI חלחל השנה גם לנפש האדם: עבור רבים, ChatGPT ודומיו הפכו למקום מפלט רגשי
2025 היא השנה שבה הבינה המלאכותית הפסיקה להיות גימיק טכנולוגי או סיסמה בכנסים, והפכה לשותפה קבועה בחיי היום יום. מה שהתחיל ככלי ניסיוני במעבדות הפך לכוח שמנהל את שוק העבודה, מטלטל את מערכת החינוך והלימודים הגבוהים, כותב פוסטים לעסקים קטנים ומסביר בדיקות רפואיות. המפגש עם AI כבר לא תיאורטי. הוא מוחשי, לעתים מועיל ולעתים מאיים, ובעיקר מייצר מציאות חדשה בלי להביט לאחור.
בשוק העבודה ההשפעה חריפה במיוחד. יותר ויותר עובדים מקבלים מיילים מהמנכ"ל שמסבירים להם בפשטות כי מעתה המשימות שלהם יבוצעו טוב יותר, מהר יותר וזול יותר על ידי אלגוריתמים. מנכ"ל סיילספורס כבר הודיע באוגוסט כי החליף 4,000 עובדים ב־AI. נראה שגם אמזון הולכת בדרך דומה — במייל פנימי, שקיבל תהודה עולמית, הכריז מנכ"ל אמזון, אנדי ג’סי, ש"השימוש הנרחב ב־AI יביא לכך שנזדקק לפחות אנשים לביצוע חלק מהעבודות שמבוצעות כיום". הוא גם הדגיש, שמי שלא יידע לשלב את הבינה המלאכותית בעבודתו עלול להישאר מאחור.
ב־Shopify הודיעה הנהלת החברה כי לפני כל בקשה לגיוס חדש יש לבחון אם האלגוריתם לא יכול לבצע את אותה עבודה. ב־Activision Blizzard ובחברה־בת שלה King, שנרכשו ב־2023 על ידי מיקרוסופט, התרחשו במהלך 2024 פיטורים נרחבים. במקביל, החברה האיצה פיתוח של כלי AI פנימיים לתעשיית המשחקים. עובדים לשעבר סיפרו כי היו מעורבים בעצמם בפרויקטים של אוטומציה וחשו שהכלים שעליהם עבדו עלולים להחליף אותם. אף שלא הוכרז רשמית שהפיטורים בוצעו ישירות בשל כך, האווירה הזו המחישה היטב את החרדה בשוק העבודה: גם מי שמפתח את הטכנולוגיה עלול למצוא את עצמו מיותר.
המגמה הזאת לא פסחה על ישראל. באמדוקס הוכרזו באוגוסט פיטורים של מאות עובדים לצד הקמת חטיבה ייעודית ל־GenAI. בדיון שנערך בוועדת המשנה לבינה מלאכותית בכנסת הזהירו מומחים כי הגל שכבר פוגע בעובדי שירות לקוחות, מכירות ומקצועות טכנולוגיים יעמיק בחודשים הקרובים. "אתגר העבודה במפץ ה־AI איננו תיאורטי, הוא כבר כאן", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן, והוסיפה כי חברות הייטק מדווחות על החלפת עובדים בעלי תפקידים טכנולוגיים בכלים מתקדמים. במקביל, מכון RISE התריע מפני השלכות חמורות על סטארט־אפים טכנולוגיים בישראל, אם לא תיבנה תשתית לאומית להכשרות והסבות מקצועיות.
מערכת החינוך מתמודדת אף היא עם מציאות חדשה. תלמידי תיכון מגישים עבודות שמבוססות על מערכות כתיבה אוטומטיות, ומורים נאלצים להכריע אם מדובר בהעתקה או בלמידה מסוג חדש. חלק מהם בוחרים להצטרף לגל: מפתחים שיעורים בעזרת AI, מתאימים חומרי לימוד לרמות שונות ומשתמשים בטכנולוגיה כדי לעקוב אחרי ההתקדמות של כל תלמיד.
בצרכנות, אלגוריתמים מחליטים מה נראה ואיך. פרסומות מותאמות אישית, הצעות הלוואה שנראות כאילו נבנו במיוחד בשבילנו ושירותי לקוחות שבהם רובוטים עונים במקום בני אדם, כל אלה הופכים לנורמה. גם בתחומי הפנאי והתרבות הגבולות מטשטשים: שירים, סרטונים ודמויות במשחקי מחשב נוצרים על ידי מחשבים, והצופה או המאזין כבר לא תמיד יודע מה נכתב ביד אנושית ומה הופק על ידי אלגוריתם.
מעבר לכל אלה, הבינה המלאכותית קיבלה תפקיד נוסף שאיש כמעט לא ציפה לו: היא הפכה עבור רבים למעין פסיכולוג. אנשים פונים לצ'אטבוטים לא רק כדי לנסח מייל או להכין מצגת, אלא גם כדי לקבל חוות דעת על דילמות אישיות, לפרוק רגשות או להתייעץ בענייני זוגיות, בריאות והורות. השימוש הזה טומן בחובו גם שלל סכנות: אין פיקוח אמיתי על איכות התשובות, וההסתמכות הרגשית על אלגוריתם עלולה להפוך עם הזמן להשפעה הרסנית.
בינה מלאכותית לא נכנסה לחיינו בבת אחת, אלא זחלה פנימה צעד אחר צעד, עד שגילינו שהיא כבר בכל מקום. השאלה הגדולה של 2025 אינה אם נוכל לעצור אותה, אלא איך נבחר לחיות לצדה, ואיזה חלק מהאנושיות שלנו נצליח לשמור בתוך עולם שבו המכונה הופכת לשותפה כמעט לכל החלטה.
