סגור
שדה אנרגיה סולארית של אקונרג'י ב ברסקו, פולין
שדה אנרגיה סולארית של אקונרג'י ב ברסקו, פולין (צילום:" אקונרג'י)
דעה

שוק האנרגיה כבר נכנס לעידן הפלטפורמות

במשך שנים, הצמיחה של אנרגיות מתחדשות נשענה על שילוב חזק: ירידה בעלויות הטכנולוגיה, מנגנוני תמיכה ממשלתיים, ודאות רגולטורית וגישה למימון. המודל העסקי היה ברור יחסית: מאתרים קרקע, משיגים חיבור לרשת, מבטיחים הכנסה, סוגרים מימון, מקימים פרויקט ומפעילים אותו. זה היה מודל ברור, ניתן למימון ובמקרים רבים מתגמל.
אבל ההצלחה של המודל הזה יצרה את האתגר הבא.
ככל שאנרגיות מתחדשות תופסות נתח גדול יותר מתמהיל החשמל באירופה, מתחדדת מגבלה בסיסית: לא כל מגה-ואט פועל בצורה זהה. חשמל סולארי לדוגמא מיוצר על ידי השמש, לא לפי הצרכנים. כאשר יותר מתקנים סולאריים מייצרים באותן שעות, לא בהכרח בשעות הביקוש, המחיר נשחק, ולעיתים אף הופך לשלילי. זו אינה תקלה זמנית, אלא תופעה מבנית בשוק חשמל שמבוסס יותר ויותר על ייצור תלוי מזג אוויר.
במקביל, גם היכולת להביא חשמל לשוק הפכה למורכבת יותר. רשתות החשמל באירופה נבנו ברובן לעולם של תחנות כוח גדולות וייצור ריכוזי. המעבר לאנרגיות מתחדשות יוצר מציאות אחרת: ייצור מבוזר, תנודתי, ולעיתים רחוק ממרכזי הצריכה. לכן חיבור לרשת, שבעבר נתפס כחלק מתהליך הפיתוח, הפך לאחד הנכסים הנדירים בענף. פרויקטים רבים קיימים על הנייר, אך אינם יכולים להפוך לחשמל אמיתי בלי חיבור זמין לרשת.
שתי המגמות האלה משנות את כלכלת הענף. כבר לא מספיק להקים עוד מתקן ייצור. השאלה היא מתי החשמל מיוצר, האם ניתן להזיז אותו לשעות אחרות, האם יש לו חיבור לרשת, באיזה שוק הוא נמכר, ועד כמה ההכנסות שלו מוגנות מתנודתיות.
זו הסיבה שהענף עובר ממודל של פרויקט בודד למודל של פלטפורמה. חברות האנרגיה המתקדמות בונות מערכות משולבות של ייצור, אגירה, מסחר בחשמל, ניהול סיכונים, מימון ופעילות בכמה שווקים במקביל.
המעבר מענף שהתמקד בעיקר בהקמת מתקני ייצור לענף שמחייב ניהול מורכב של פיתוח, מימון, חיבור לרשת, אגירה, ניהול נכסים וניהול אנרגיה, משנה גם את סוג היכולות שנדרשות מחברות בתחום. עבור חברה כמו אקונרג'י שפועלת במספר שווקים באירופה ומנהלת פורטפוליו של כ-12.5 ג’יגה-ואט, היכולת לחבר בין הדיסציפלינות האלה אינה רק יתרון תפעולי. היא הופכת לתנאי בסיסי ליצירת ערך בעולם מורכב ותנודתי יותר.
במרכז השינוי נמצאת טכנולוגיית אגירת האנרגיה. אגירה מאפשרת לנתק, לפחות חלקית, בין שעת ייצור החשמל לשעת הצריכה שלו: לאגור בשעות של עודף ייצור ומחירי חשמל נמוכים ולספק בשעות שבהן הביקוש גבוה יותר ומחירי החשמל גבוהים. כך נכס שהיה חשוף לשחיקת מחירים הופך לנכס גמיש, שיודע להגיב לשוק ולא רק להיות תלוי בו.
גם צד הביקוש משתנה. בינה מלאכותית, דאטה סנטרים, שירותי ענן ומרכזי עיבוד מידע יוצרים דור חדש של צרכני חשמל. הם אינם מחפשים רק חשמל ירוק או זול. הם צריכים חשמל אמין, זמין וגמיש, מסביב לשעון.
זו נקודת המפגש בין מהפכת האנרגיה למהפכת הבינה המלאכותית. אנרגיות מתחדשות כבר אינן רק פתרון סביבתי. הן הופכות לתשתית אסטרטגית של הכלכלה הדיגיטלית.
בעשור הקודם, היתרון היה שייך למי שידע להקים פרויקטים. בעשור הקרוב, היתרון יהיה שייך למי שיידע לנהל פלטפורמות אנרגיה מורכבות.
אייל פודהורצר הוא מייסד ומנכ"ל אקונרג'י