סגור
זיהום אוויר ב מפרץ חיפה
זיהום אוויר במפרץ חיפה (צילום: אלעד גרשגורן)

בגלל המלחמה: בוטלו 200 מיליון שקל שהוקצו למיזמי אקלים וסביבה

האוצר לא יעביר את הכספים שהובטחו למשרד להגנת הסביבה ב־2023, וישראל תמשיך להתרחק מיעדי הפחתת פליטות גזי חממה ומהתמודדות עם שינויי האקלים; בין הפרויקטים שיוקפאו: התייעלות אנרגטית במפעלים, חישמול משאיות אשפה ושיקום נחלים

בזמן שישראל משתתפת בוועידת האקלים השנתית בדובאי ויוצאת בהכרזות מחממות לב בתחום, מתברר כי תקציב האקלים של המשרד להגנת הסביבה – 200 מיליון שקל – עומד בפני ביטול. תקציב האקלים אינו חלק מתקציב הבסיס של המשרד, אלא סיכום תקציבי שהובטח לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן עם אישור התקציב ל־2023 עוד במאי. סיכום דומה היה גם בממשלה הקודמת, אז הצליחה השרה תמר זנדברג לקבל תוספת של 625 מיליון שקל למימון פרויקטים בתחום האקלים. התקציב הזה נוצל כולו בשנה שעברה והשנה הובטחו לסילמן 200 מיליון שקל. באוצר עיכבו את העברת הכסף, וכעת נראה שכבר לא יגיע לקופת המשרד להגנת הסביבה בתקופה הקרובה.
בפגישה ביום חמישי שעבר בין הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה לארגוני הסביבה, נאמר כי פרויקטים רבים יוקפאו או יבוטלו. כך, למשל, יבוטלו שיקום נחלים והפסקת זיהומם; התייעלות אנרגטית במפעלים; מימון יועצים לנושא בנייה ירוקה; זיהום מתחבורה; כלכלנים חברתיים; ייחתכו ההשקעות בפרויקט ״דזרטק״ (מרכז בינלאומי לשינויי אקלים בבאר שבע); פרויקט התחבורה ״נעים בעיר״ לעידוד הליכתיות, הצללה ויער עירוני; חישמול משאיות אשפה; פרויקט מניעת הרעלות בטבע; כתיבת תוכניות היערכות עירוניות להתמודדות עם שינויי האקלים ומפות סיכוני האקלים. בנוסף, ייעצרו תקציבי מחקר והמשרד לא יעביר כסף למרכז החישובים האקלימי של השירות המטאורולוגי, והפרויקט יצומצם.
200 מיליון השקלים הללו אומנם אינם חלק מהבסיס התקציבי של המשרד להגנת הסביבה, אך אנשי המקצוע במשרד הסבירו לארגוני הסביבה כי הסכום מהווה 60% מההשקעות שלהם בהיערכות לשינויי האקלים. המשמעות היא פגיעה קשה בהנעת פרויקטים בתחום, וביכולתה של ישראל להפחית פליטות גזי חממה בהתאם להסכמים עולמיים ולייצר תשתית להסתגלות והתמודדות עם שינויי האקלים המניעים אירועי קיצון גוברים משנה לשנה.
לפי נעמה כרמון, ראש תחום כלכלה וסביבה באדם טבע ודין, ״ישנם פרויקטים רבים, כמו כתיבת תוכניות היערכות לאומית ועירונית, שיבוטלו לאחר שכבר הושקעו בהם כספי ציבור. הם פשוט יירדו לטמיון. מקצצים משמעותית את תהליכי ההיערכות למשבר האקלים של ישראל עד ל־2025״.
כרמון מציינת, כי באותו שבוע שבו ביטלה הממשלה את תקציב האקלים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ האריך את ביטול המס שהוטל על הכלים החד־פעמיים. לדבריה, ״הפגיעה כפולה. מבטלים מס שיכול היה להכניס למדינה עוד 1.5 מיליארד שקל ב־2024, ויכול היה לכסות מחצית מהוצאותיה של מינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה עד 2024, או לכסות בעודף משמעותי את כל הקיצוצים בהיערכותה של ישראל למשבר האקלים״.
במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה כי הסיכום התקציבי מושהה לנוכח המלחמה, ונמצא בדיון מול האוצר. "בין היתר, נשקלת האפשרות להשקיע תקציבים שתוכננו להפחתת פליטות והיערכות לשינוי אקלים כחלק מתהליך השיקום הסביבתי באזור חבל תקומה". עוד נאמר, כי "מדובר בתקציבים תוספתיים, ופעילות הבסיס של המשרד ממשיכה להתבצע".

מיזמים שצפויים להתבטל בעקבות הקיצוץ:

  • שיקום נחלים והפסקת זיהומם
  • התייעלות אנרגטית במפעלים
  • מימון יועצים לנושא בנייה ירוקה
  • ההשקעות בפרויקט ״דזרטק״ בבאר שבע
  • ״נעים בעיר״ לעידוד הליכתיות, הצללה ויער עירוני
  • חישמול משאיות אשפה מניעת הרעלות בטבע
  • כתיבת תוכניות היערכות עירוניות להתמודדות עם שינויי האקלים