סגור
אזיקים שוחד
רומת הרשות למאבק בפשיעה הכלכלית נמוכה מאוד (שאטרסטוק)

דוח המבקר
תרומת הרשות לאיסור הלבנת הון למאבק בפשיעה הכלכלית - נמוכה מאוד

מבקר המדינה מצא פגמים מהותיים בפעילות השוטפת של הרשות: "אוספת מידע בצורה מיושנת, מזינה אותו באיחור ומעבירה אותו באיטיות לגורמי הפיקוח והאכיפה:. הרשות: פועלים לתיקון הממצאים

מיליוני דיווחים בשנה מועברים ל'רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור', אך הרשות אוספת את המידע בצורה מיושנת, מזינה אותו באיחור, מעבירה אותו באיטיות לגורמי הפיקוח והאכיפה, ולבסוף, תרומת הרשות למאבק בפשיעה הכלכלית ובמימון טרור נמוכה מאוד. כך עולה מדו"ח חריף במיוחד שמפרסם מבקר המדינה על הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
הדו"ח מתפרס על 135 עמודים, עובר על כל פרט בפעילות השוטפת של 'הרשות' ומוצא בה פגמים מהותיים. הביקורת של מבקר המדינה מעלה תמונה מטרידה בשני היבטים, ההיבט הראשון הוא עצם העובדה שהרשות להלבנת הון מתנהלת בסטנדרט נמוך. וההיבט השני הוא, כי בזמן שהרגולטורים מטילים על כל המערכת הפיננסית ועל הציבור חובות בלתי נגמרים של דיווחים, מתברר כי הרשות לא מסוגלת להשתלט על המידע הרב שמוזרם, וספק אם יש הצדקה לנטל הכלכלי והמערכתי שמוטל על כל הגופים הפיננסיים בהעברת הדיווחים הללו.
הרשות להלבנת הון היא גוף שתפקידו המרכזי לקבל דיווחים מהבנקים, מגופי פנסיה, מחברות ביטוח ועוד שורה של גופים פיננסיים. ואז להעביר אותו לגופי בטחון וחקירה, משטרה, מח"ש, שב"כ, מוסד, משרד הבטחון, רשות שוק ההון, המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך, ורשות המסים. הרשות משיבה לבקשות מידע מהגופים הללו, ולפעמים יוזמת פניות אל הגופים הללו.
הרשות מקבלת כ-2 מיליון דיווחים 'רגילים' (פעולות פיננסיות שמחייבות דיווח לרשות) וכ-100 אלף דיווחים 'בלתי רגילים' (דיווחים בגלל משהו שנראה חריג לגוף הפיננסי) מדי שנה. אלא שעולה שעד היום חלק גדול מהדיווחים מגיע בצורה לא מקוונת, ובצורה 'לא מובנית'. הרשות מתמהמהת בהכנסתם לתוך המאגר, ובמהלך השנים יש למעלה מ-150 דיווחים שהוכנסו באיחור רב. בנוסף, המידע שמוכנס למאגר מוכנס בצורה לא מיטבית, ללא פרטים שעשויים לטייב את המידע. מנובמבר 2021 החליטו ברשות שלא לקדד בכלל את המידע שמועבר אליהם כ'צרופות' במייל, כל הלקוחות של המידע אמרו למבקר המדינה כי האיסוף הלקוי מקשה על השימוש במידע.
גם השלב הבא, של עיבוד המידע ויצירתו ל'כתבות' המועברות לרשויות הרלוונטיות, רווי בכשלים, ביותר מ-40% מדווחים הלקוחות (משטרה ורשות המסים) כי המידע שהועבר לא תאם את הצרכים שלהם. הרשות מסווגת כל כתבה שיוצאת ממנה כ'סודית ביותר' וזה מקשה מאוד על השימוש בידיעות, ואולי חשוב מכל, לרשות לוקח זמן רב מאוד להעביר 'כתבות מענה', הבעיה הזו חמורה במיוחד אל מול רשות המסים, שם מתועדים מקרים שלקח למעלה משנה לרשות להעביר כתבה שלא דרשה מהרשות 'עיבוד'.
במבחן התוצאה, השב"כ מסר למבקר המדינה ששירות הביטחון לא עושה כמעט שימוש בדיווחים של הרשות. תוצאה דומה מתקבלת מסקר שערך המבקר בקרב פרקליטים בתיקים של פשיעה כלכלית וטרור. על פי הנתונים, התרומה של הכתבות של רשות להלבנת הון לפרקליטות המדינה במאמציה לתפיסת 'רכוש נוסף' או להעמקת התשתית העובדתית הנוגעת לתיק היתה אפסית ב80%-90% מהמקרים.
מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור נמסר, כי "הרשות מתייחסת במלוא הרצינות להמלצות וכבר במהלך התהליך, ואף קודם לכן, החלה לפעול ליישומן, תוך נטילת אחריות על תיקון הממצאים. הרשות שותפה למסקנות הנלמדות מדוח המבקר, לפיהן ראוי להגדיל את המשאבים העומדים לרשותה, באופן שיאפשר את זירוז היישום וההטמעה של ההמלצות.
"נדגיש כי הביקורת הצטמצמה לבחינת רכיבים מסוימים וחלקיים מאוד בפעילות הרשות ואינה מלמדת כלל על פעילות הרשות המוערכת מאוד בארץ ובעולם. ארגון ה FATF, כוח המשימה הבין-לאומי, אשר קובע את הסטנדרטים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור לכל מדינות העולם, העניק לרשות את ציון האפקטיביות הגבוה ביותר שניתן בעולם. בנוסף, זכתה הרשות פעמיים בפרס החקירה הכלכלית הטובה בעולם של ארגון האגמונט העולמי וכן זכתה בפרס נציב שירות המדינה להתייעלות. הרשות שמחה להיווכח שגם המבקר לא מצא ליקויים משמעותיים בחלק הארי של פעילותה, שהוא העבודה האופרטיבית מול משטרת ישראל בכלל והיחידות הארציות בלהב 433 בפרט, וצוותי החקירה המשותפים עם רשות המסים בחקירות פשיעה חמורה, עבירות כלכליות ועבירות הלבנת הון".
עם זאת, גורמים המקורבים לרשות לאיסור הלבנת הון מסבירים כי הביקורת עוסקת רק ב-10% מהפעילות של הרשות, ולמעשה, 90% מהפעילות זה שיתוף פעולה עם המשטרה בחקירה. באופן זה דוחים גם את 'סקר הפרקליטים' ומזכירים כי הפרקליטים לא מקבלים מידע באופן ישיר מהרשות. בנוסף, גם במבקר המדינה מודים כי הרבה מהליקויים תוקנו וכי הרשות משתפת פעולה.