סגור
הכנרת כנרת
באזור הכנרת נרשמו 50% בלבד מהממוצע (צילום: אבי אריש)

חורף שחון: אחוז המשקעים הארצי - רק 60% מהממוצע

על פי רשות המים, החורף הנוכחי ממוקם במקום אחד לפני האחרון מבחינת כמויות הגשמים בשבע השנים האחרונות; בדרום המצב חמור במיוחד עם 30% בלבד מהממוצע. מנהל הרשות יחזקל ליפשיץ: "שינויי אקלים משפיעים על מצב משק המים, ואנחנו נערכים להתמודד איתם"

רשות המים מאששת את ממצאי השירות המטאורולוגי: ישראל חווה חורף שחון, הגשמים עד כה לא מצליחים להדביק את הממוצע העונתי ולמלא את המאגרים. לפי בדיקת רשות המים, אחוז המשקעים הארצי עומד על כ-60% בלבד ביחס לממוצע הרב-שנתי לתקופה זו, ובדרום רק 30% - ״תמונת מצב מדאיגה לחורף הנוכחי. הנתונים מדגישים את האתגרים ההולכים וגוברים בניהול מקורות המים של מדינת ישראל״.
החורף הנוכחי ממוקם כרגע במקום אחד לפני האחרון מבחינת כמויות הגשמים בשבע השנים האחרונות, כאשר החורף השחון נרשם בשנת 2022-2023. אחוז המשקעים הארצי עומד על כ-60% בלבד ביחס לממוצע הרב-שנתי לתקופה זו, באזורים מסוימים נרשמו חריגות חיוביות: במורדות הכרמל, לדוגמה, נמדדו 120% מהממוצע הרב-שנתי, ובתחנת נחל תנינים נרשמו כבר 540 מ"מ גשם, מעל הממוצע השנתי לאזור.
לעומת זאת, אזורים אחרים רשמו כמויות נמוכות באופן משמעותי. בהר המרכזי, לדוגמה, נמדדו רק 60% מהממוצע השנתי, ובאזור הכנרת נרשמו 50% בלבד מהממוצע, ובגליל המערבי, 70%. מצב הממטרים בצפון הארץ משתקף היטב במצב הכינרת. מפלס הכנרת עומד כיום על 211.26- מטרים, נמוך ב-20 ס"מ לעומת התקופה המקבילה אשתקד (211.06-). מאז תחילת השנה ההידרולוגית (אוקטובר), המפלס ירד בכ-38 ס"מ. מהמינימום שנרשם באמצע דצמבר, חלה עד כה עלייה של 14 ס"מ.
יחזקל ליפשיץ, מנהל רשות המים, מסביר מדוע ההפחתה בכמות הממטרים מחייבת ניהול ארוך טווח של משק המים. לדבריו, "משק המים בנוי על ביזור מקורות מים שונים: מתקני התפלה, קידוחים באקוויפרים, הכנרת, מי קולחים וכמובן גשמים. פעמיים בשנה, הצוות המקצועי ברשות המים מתכנס, כדי לנתח את המצב הקיים, לתכנן שנה קדימה, כשבמקביל יש תכנון ארוך טווח למשק המים. בשנה שחונה, נסתמך יותר על מחסני המים שלנו, שמצבם כרגע טוב (הכנרת והאקוויפרים), ובמקביל נגביר את ייצור המים באמצעות התפלה, ככל שנדרש. אם ניכנס לשרשרת של שנות בצורת, הניהול יהיה מאתגר יותר. אבל, באמצעות תכנון ושמירה על מפלסים גבוהים, פיתוח משק המים, ובאמצעות שימוש אחראי של הציבור במים, נוכל להבטיח אספקת מים רצופה ואיכותית לכולם״.
ליפשיץ מוסיף כי גם אם נראה בימים הקרובים ממטרים כבדים – כלל לא בטוח שנמצא בהם נחמה: "חשוב להדגיש, ממוצע גשמים הוא נתון מתעתע, כי אם מקבלים כמות גשם גדולה במשך מספר ימים, הגשם מגיע לים ולא למי תהום, לא משקה את השדות על פני כל החורף, וכתוצאה מכך ה'רווח' למשק המים נמוך. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר את התופעה הזאת והיא לא טובה למשק המים. שינויי אקלים בהחלט משפיעים על מצב משק המים, ואנחנו נערכים להתמודד איתם".
לפי נתונים אחרונים של השירות המטאורולוגי, בחלקים נרחבים בארץ הבצורת השנה היא החמורה ביותר ב-65 השנים האחרונות. כמויות המשקעים שירדו מתחילת עונת הגשמים ועד כה נמוכות משמעותית מהממוצע הרב שנתי. כתוצאה מכך התפתח ברוב חלקי הארץ גירעון חמור בכמויות הגשמים (למעט אזור חדרה-זיכרון יעקב), כאשר מאז שנת 1960 לא היה גרעון כה חמור בכמויות גשמים באזורים אלה בארץ. כך למשל, בצפון הנגב ובמרכז הנגב ירדו כ-25% עד 30% ביחס לממוצע עד אמצע ינואר, באזור עוטף עזה, שם גדלים גידולים חקלאיים רבים הזקוקים לגשם לשם התפתחותם, 30%-40% בהרי יהודה והשפלה: 40%-45% ביחס לממוצע העונתי.
עוד לפי השירות המטאורולוגי, הצפי לחודשים הקרובים אינו מזהיר אף הוא. על פי ממוצע כלל המודלים לחיזוי משקעים לטווח ארוך גם בחודשים הקרובים (ינואר-אפריל) צפויות כמויות המשקעים להיות מתחת לממוצע ולהסתכם בכ- 80% ומטה ביחס לממוצע הרב שנתי לתקופה זו.
בשל מגמת שינויי האקלים המחמירה, ישראל הולכת ומתייבשת, ועשויה לחוות הפחתה בכמות הגשמים בעשורים הבאים – לצד עלייה בתדירות ועוצמת השיטפונות. גם הקיץ יהפוך חם הרבה יותר, כשאחוז הימים בהם לא יתמודדו התושבים עם עומסי חום – ילך ויקטן. המגמה בישראל מצטרפת לנעשה בעולם. לפי שירות האקלים האירופי ״קופרניקוס״, שנת 2024 הייתה השנה החמה ביותר על פני כדור הארץ, מאז החלו המדידות הגלובליות. זהו אינו אירוע חד-פעמי: 2024 שברה את השיא של 2023, ששברה את השיא של 2016, ששברה את השיא של 2010 – כך על פי נתוני הארגון המטאורולוגי העולמי. בסך הכל, עשר השנים האחרונות הן החמות ביותר מאז תחילת המדידות.
שינויי האקלים הוסיפו 41 ימים של חום מסוכן בשנת 2024, לפי הדו"ח של WWA, רשת מדענים הבוחנים את תפקיד ההתחממות הגלובלית באירועי מזג אוויר קיצוניים, וארגון המחקר והדיווח Climate Central. 26 אירועי קיצון בלבד שבדק הארגון מתוך רבים שהתרחשו השנה, גרמו לבדם למותם של 3,700 בני אדם ו״לעקירתם של מיליונים״. מדינות רבות נאלצו להתמודד עם הנזקים. כך למשל, מתוך 16 אירועי שיטפונות מ-2024 שבדקו החוקרים, כי 15 הינם תוצאה של גשמים עוצמתיים במיוחד הקשורים לשינויי האקלים.
העלות הכלכלית של אירועי הקיצון מורגשת היטב. עשרת אסונות האקלים היקרים ביותר בעולם בשנת 2024, גרמו נזקים של 229 מיליארד דולר. שלושה רבעים מההרס הפיננסי התרחשו בארה״ב, שם מכחיש האקלים דונלד טראמפ חזר השבוע לכהן כנשיא. זאת, שעה שבלוס אנג׳לס עדיין נאבקים הכבאים בשריפות הענק שפרצו בתחילת החודש.