בעלת מניות בבזן טוענת: הקיצוץ בביטוח לפני פגיעת הטיל האיראני יסב לחברה הפסדים כבדים
מלטל הגישה לבית המשפט בקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברה. על פי הבקשה, בזן הפחיתה את הכיסוי הביטוחי מטרור ומלחמה ממיליארד דולר ב-2022 ל-250 מיליון דולר ב-2023 ואילך - קיצוץ של 75%: "סימנים מובהקים לרשלנות חמורה"
בקשה של בעלת מניות קטנה בבזן לגילוי מסמכים בטרם הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת מעלה טענות ל"קיצוץ דרמטי בכיסוי הביטוחי של החברה ביחס לסיכוני טרור ומלחמה" דווקא בתקופה שקדמה למלחמה מול איראן, שבמהלכה ספגה בזן פגיעה חמורה במתקניה בעקבות מתקפות הטילים, שגרמה להשבתה שלהם. על פי הבקשה, מדובר ב"החלטה לא סבירה או שנעשתה תוך נטילת סיכון גדול מאוד", מה שעלול להסב לבזן הפסדים כבדים של "עשרות רבות של מיליוני דולרים, ואולי אף למעלה מכך".
את הבקשה, שהוגשה אתמול לבית המשפט המחוזי בחיפה, הגישה החברה הפרטית מלטל, שסבורה כי "קיימים סימנים מובהקים לרשלנות חמורה" מצד נושאי משרה בבזן, שהחליטו על הקיצוץ בכיסוי הביטוחי של בזן, וזאת למרות שמדינת ישראל מצויה כבר תקופה ארוכה במצב מלחמה ותחת מתח ביטחוני גובר.
לטענת מלטל, באמצעות עוה"ד רונן עדיני, אפי שאשא ודר אלון, "כתוצאה מכך, עולה חשש ממשי לפער משמעותי בין היקף הכיסוי הביטוחי הקיים ובין העלויות בפועל של שיקום נזקי המתקפה – פער העלול להסב לחברה נזקים כספיים כבדים ביותר".
מלטל כותבת בבקשה שהמסמכים שהיא דורשת מבזן חיוניים לצורך בחינת הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, שבמסגרתה ייבחנו שאלות הנוגעות לאופן קבלת ההחלטות בדבר הפחתת הכיסוי הביטוחי של בזן, "לרבות אחריותם האישית של נושאי המשרה לנזק הנטען".
בבקשה מציינת מלטל, שבזן דיווחה בדו"חות השנתיים ל-2022 כי היא רכשה פוליסה המעניקה כיסוי כנגד נזק פיזי ישיר ותוצאתי שנובעים מפעולות טרור ומלחמה, בהיקף מיליארד דולר. אולם, בדו"ח השנתי ל-2023 כבר דיווחה בזן על הקטנת היקף הכיסוי הביטוחי באופן דרמטי לכרבע מהסכום: ל-250 מיליון דולר, וכך גם בדו"ח השנתי ל-2024 הכיסוי הביטוחי נותר באותו היקף.
לטענת מלטל, עולה חשש ל"ביטוח חסר" מצד בזן, שלא יכסה לכאורה את הנזק שנגרם לחברה בעקבות המתקפה האיראנית המוערך במאות מיליוני דולרים, "ובעיקר לא יכסה את הפער בין הפיצוי של מס רכוש לעלות השיקום הכוללת של הנזק".
עוד נטען בבקשה שמלבד ההחלטה על הקטנת היקף הפוליסה ב-75%, בזן החליטה גם לשנות את תחולת הפוליסה כך שהיא תחול רק על "נזק תוצאתי" (למשל ירידה בהכנסות בעקבות הפגיעה) ולא תחול על "נזק פיזי ישיר" או "נזק רכושי". לטענת החברה, מדובר בהחלטה תמוהה ובעייתית שעלולה להסב לבזן הפסדים כבדים, משום שיש פער גדול בין הנזק הרכושי בפועל שנגרם למתקני בזן לבין הפיצוי שתקבל מהמדינה (בשל הפער בין ערך השוק הנמוך יחסית של המתקנים הישנים לבין השווי בפועל של הכינון שלהם מחדש).
מלטל טוענת בבקשה כי "ככל הנראה הדבר נובע מהחלטה ניהולית מודעת ומכוונת ולקיחת סיכון" – סיכון, שלרוע המזל, התממש בעת המלחמה מול איראן.
לתמיכה בבקשה, צירפה מלטל חוות דעת של שמאי חיצוני מומחה, ירון רומנו, שכתב כי לאור העובדה שבעת הפגיעה במתקניה לא היה לבזן כיסוי כנגד נזק פיזי ישיר לרכוש, "לבזן קיימת חשיפה משמעותית בהיקף הנזקים לרכוש ויהיו הבדלים משמעותיים בין הסכומים שישולמו על ידי קרן הפיצויים לעומת הסכומים שיוצאו בפועל להחלפת הרכוש שניזוק". עוד כתב השמאי כי בשלב זה לא ברור גם האם היקף הכיסוי הביטוחי שנרכש – 250 מיליון דולר – יספיק לכסות את הנזקים העקיפים שנגרמו לבזן בעקבות הפגיעה במתקניה. מבזן לא התקבלה תגובה.
