הכנסת לבג"ץ: לבטל את הקפאת ההעברות התקציביות - לא נפל פגם בהליך בוועדת הכספים
טוענת כי ליו"ר הכנסת סמכות לאשר את כינוס ועדת הכספים גם בפגרת בחירות, וכי מדובר בעניין פנים-פרלמנטרי שבו אין מקום להתערבות שיפוטית; בג"ץ ידון מחרתיים בעתירה נגד העברות של מאות מיליוני שקלים, שאושרה בתחילת החודש בוועדה, בעיקר למטרות הקשורות לציבור החרדי ולציונות הדתית - לאחר שצו ביניים הקפיא את המהלך
הכנסת טוענת הבוקר (א') בתשובתה לבג"ץ כי יש לדחות את העתירה בעניין ההעברות התקציביות שאושרו בוועדת הכספים ב-4 באוגוסט השנה, ולבטל את צו הביניים שעצר את העברת הכספים. זאת, מכיוון שבהליך כינוסה של ועדת הכספים לא נפל כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית בהחלטה פנים-פרלמנטרית.
לדברי הכנסת, "לא נפל שום פגם שמצדיק התערבות שיפוטית, ויש לבטל את צו הביניים ולאשר את הכספים". בג"ץ יקיים מחרתיים (שלישי) דיון בעתירה שהוגשה על ידי חדו"ש וח"כ נעמה לזימי (העבודה), ובעקבותיה הוציא בג"ץ צו ביניים שעצר את ביצוע ההעברות.
לפי עמדת הכנסת שהוגשה לבג"ץ, כמקובל לאורך השנים בפגרות בחירות, ככל שוועדת ההסכמות דוחה בקשה לכינוס ועדה, ליו"ר הכנסת סמכות לאשר את הכינוס במקרים מיוחדים בהתאם לסעיף 112(ב) לתקנון הכנסת - סמכות שנעשה בה שימוש בעבר. כך למשל, בפגרת הבחירות של הכנסת ה-24 אישר יו"ר הכנסת שלושה דיונים בהעברות תקציביות, ובהן גם העברות של כספים קואליציוניים, לאחר שוועדת ההסכמות לא אישרה אותם.
הכנסת מציינת בתגובתה כי בדומה לפרקטיקה זו, אושר דיון ועדת הכספים ב-4 באוגוסט בעניין שש העברות תקציביות, על ידי יו"ר הכנסת ובהתאם לסעיף 112(ב). זאת, לאחר שקיבל את עמדת גורמי הממשלה בדבר חשיבות ההעברות התקציביות ודחיפותן - בין היתר לפתיחת שנת הלימודים, לתשלום שכר ותשלום לספקים - ואת עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת בנוגע לשש העברות מתוך 13 שהתבקשו במקור.
אישורים של יו"ר הכנסת לקיום ישיבות בנסיבות דומות ניתנו גם בפגרות בחירות קודמות, וממילא, לטענת הכנסת, מדובר בעניין פנימי הנוגע לעבודת הכנסת שאין מקום להתערבות בית המשפט בו. ההעברות שנידונו בוועדה עברו את ההליך הממשלתי המלא, כולל אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, וכן את נהלי העבודה של ועדת הכספים בעניין העברות תקציביות. על כן, לפי הכנסת, חזקה עליהן שהן עומדות גם בכללים בדבר הריסון הממשלתי הנדרש בתקופת פגרת בחירות.
העתירה עוסקת בהחלטתה של ועדת הכספים מ-4 באוגוסט לאשר העברות תקציביות בהיקף של 366 מיליון שקל, בעיקר למטרות הקשורות לציבור החרדי ולציונות הדתית. בין היתר מדובר ב-71 מיליון שקל לחינוך המוכר שאינו רשמי ולשירות הלאומי; 69 מיליון שקל למעיין החינוך התורני המקורב לש"ס ולחינוך העצמאי של יהדות התורה; 54 מיליון שקל לגננות בחינוך המוכר שאינו רשמי; 32 מיליון שקל לתרבות יהודית; 30 מיליון שקל למינהל החינוך הדתי במשרד החינוך; 26.1 מיליון שקל לתוכנית למניעת נשירה מהישיבות; 26.1 מיליון שקל לחיזוק נוער בסיכון; 16.4 מיליון שקל למוסדות הפטור החרדיים במסגרת "בית הספר של החופש הגדול"; 15.2 מיליון שקל להעלאת הסבסוד בצהרונים במוסדות המוכש"ר והפטור; 12.5 מיליון שקל להרחבת התמיכה במוסדות תרבות יהודית חרדית; 3.3 מיליון שקל למוסדות תורניים לגופי תיאום וקשר, המעודדים השתמטות; ו-1.1 מיליון שקל לקרן סיוע לאברכים. מאוחר יותר אושרה העברה של 125 מיליון שקל למשרד ההתיישבות ו-78 מיליון שקל למשרד הדתות.
המרכז לשלטון מקומי כבר דרש מבג"ץ לבטל את צו הביניים שניתן ביום רביעי האחרון והקפיא שורה של העברות תקציביות שאושרו בוועדת הכספים לאחר התפזרות הכנסת לבחירות. המרכז לשלטון מקומי מבקש לבטל את הקפאת הכספים המיועדים לבתי הספר של החופש הגדול, ליישובים בנגב ובגבול הצפון ולתוכנית לשיקום אשקלון. המרכז לשלטון מקומי מבקש להצטרף לבקשה לביטול הקפאת העברת הכספים, מאחר שבין הפניות שאושרו, והעברת הכספים במסגרתן הוקפאה על ידי בג"ץ, נכללות לדבריו "תוכניות לביצוע ברשויות המקומיות שראוי ונכון וחיוני לקדם בהן את הפעילויות המתוקצבות הנ"ל".
לדברי עו"ד מירה סלומון, ראש מינהל משפט וכנסת במרכז לשלטון מקומי, "בפנייה התקציבית למשרד החינוך, לצד תקציב תוכניות ראויות וחיוניות לקידום ולביצוע ברשויות המקומיות כמו שדרוג מוסדות חינוך ופיתוח מענים רגשיים ופדגוגיים, ישנם תחומים בפניות התקציביות הללו שקידומם לא רק ראוי, נכון וחיוני, אלא אף בהול. מדובר בין היתר במימון תשלום שכרם של העובדים שבמהלך החודש שעבר הפעילו את בתי הספר של החופש הגדול בגני הילדים (גילאי 6-3), בכיתות א'-ג' ובהרחבות לכיתות ד'-ו', על מנת שהמשק יוכל לפעול כסדרו - הורים יצאו לעבודה מדי יום והילדים ימשיכו להגיע מדי יום למסגרת לימוד מטפחת, במחיר מסובסד, בחודש הראשון של החופש הגדול. בנוסף, באותה פנייה תקציבית שוריין סכום לעבודה עם ילדים ונוער בסיכון ולפעילות בחטיבות הביניים.
"עיכוב הפנייה התקציבית עלול להביא את הרשויות המקומיות להוצאה עצומה שלה לא נערכו, או לחלופין להלנת שכר העובדים שעבדו במהלך חודש יולי 2026. כך או כך, מדובר בתוצאה קשה שיש להכריע בה במלוא הדחיפות".
