ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים
אחרי שבשבוע האחרון הסירה הוועדה יותר מ-71 אלף הסתייגויות שהגישו חברי האופוזיציה, ועדת החוקה הצביעה היום על התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שיביא לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ולהפיכת אופן הבחירה ליותר פוליטי באופן מובהק, כפי שהזהירו כל גורמי הייעוץ המשפטי
ועדת החוקה התכנסה והצביעה הבוקר (ד') לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת על הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, זאת על פי מה שמכונה מתווה לוין-סער, שיזמו שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער. ההצבעה היום היא לאחר שבשבוע האחרון בסדרת דיונים דחתה הוועדה בראשות היו"ר ח"כ שמחה רוטמן, מספר שיא של 71,369 הסתייגויות, שהגישו חברי האופוזיציה בוועדה נגד החקיקה.
רוטמן העלה את הצעת החוק להצבעה ללא שאיפשר דברי פתיחה לחברי הכנסת, והוועדה הצביעה ואישרה ברוב של 8 מול 5 מתנגדים, בעת שח"כ גלעד קריב (העבודה) צעק על רוטמן: "אנו נגד החוק ונגד ההפיכה המשטרית ונגד הפקרת החטופים. למה בימים של מלחמה צריך לקדם הפיכה משטרית? אתם רוצים לסתום את הפה לשופטים. חזרתם לימים של לפני 7 באוקטובר. אתה בושה לכסא הזה שישבו עליו פרלמנטרים ראויים והגונים". אז הוצא קריב מהאולם.
לאחר מכן הצביעה הוועדה על הריביזיה (ההשגות) להצעת החוק, וכצפוי, אלה נדחו - והצעת החוק אושרה כך שהיא תוכל לעלות בקרוב להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. בין המבקרים את הצעת החוק שאושרה היו יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) וח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) שאמרה לרוטמן כי "בזמן שיש חטופים וישראל חזרה למלחמה בעזה אתם מקדמים הדחה של היועמ"שית, של ראש השב"כ, מינוי נציב פוליטי לתלונות הציבור על שופטים, חוק חסינות לחברי כנסת ואת החוק הזה למינוי שופטים פוליטים. תגיד לי אתה, ככה ביחד ננצח? איך אתה יכול ביד אחת לבוא ולומר שאתם רוצים פשרות והסכמות כשכל הצעה נדחתה אחת לאחת בדיוני הוועדה? איך אתה רוצה לפרק את כל המנגנונים בישראל ומצד שני להגיד אין לי ברירה? אתם מפרקים את המדינה".
מדובר בתיקון לחוק יסוד: השפיטה ובהצעה משלימה לתיקון חוק בתי המשפט, שהוגשו מטעם יו"ר הוועדה רוטמן, ושנידונו מחודש ינואר בוועדה. הדיונים בחקיקה החלו משלב מתקדם, באופן מעורר מחלוקת, לאחר שהמתווה הנוכחי הוכנס לתוך "שלד" של הצעת החוק, שכבר עבר בוועדה במרץ 2023 לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת – הליך חקיקה שנעצר אז בצל "ליל גלנט". החוק הנוכחי הוא בתחולה עתידית, כלומר: ככל והחקיקה תעבור בכנסת באופן סופי, היא תיכנס לתוקף רק החל מהכנסת הבאה.
נזכיר, שבמהלך הדיונים היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה והמשנה שלה עו"ד אביטל סומפולינסקי הביעו התנגדות תקיפה לתיקון החקיקה, וכך גם היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד גור בליי.
כך למשל, בהרב מיארה כתבה בתחילת חודש מרץ לשר לוין כי המתווה שבבסיס הצעת החוק "מטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה ופוגע במקצועיותה, בעצמאותה וביכולתה לבקר את השלטון" וכי "המתווה הופך את שיטת בחירת השופטים לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית". גם עו"ד בליי כתב בחוות דעתו בסוף ינואר כי מתווה החקיקה "יוביל לשינוי באתוס של השפיטה מאתוס של מקצועיות לאתוס פוליטי, ולפגיעה באמון הציבור כנגזרת מכך".
לפי המתווה המוצע בהצעת החוק, בוועדה לבחירת שופטים יהיו 9 חברים, כמספרם כיום - נשיא בית המשפט העליון ושניים משופטיו, שני שרים (אחד מהם שר המשפטים שיעמוד בראש הוועדה), שני חברי כנסת – מהקואליציה והאופוזיציה, ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד), שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה. שני נציגי הציבור יחליפו למעשה את שני נציגי לשכת עורכי הדין המכהנים כיום – והלשכה שעומדת כיום נגד מהלכי ההפיכה המשטרית שמובילה הקואליציה תסולק למעשה מהוועדה לבחירת שופטים.
מלבד השינוי בהרכב חברי הוועדה, המתווה קובע שינוי משמעותי מאוד באופן בחירת השופטים, כך שהבחירה הופכת לפוליטית באופן מובהק: לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל של 5 מתוך 9 חברי הוועדה, כולל למינוי שופטים לעליון, בניגוד למצב כיום שקובע שלמינוי שופט לעליון דרוש רוב מיוחד של 7 מתוך 9 חברי וועדה. כאשר בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר ועדה שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לעומת זאת, לבחירה בשופט לבית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה בלבד, באופן שמנטרל את הוטו הקיים כיום לנציגי השופטים בוועדה.
עוד קובע המתווה מנגנון "שובר שוויון", לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר) - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.
במהלך הליך החקיקה נוספו כל מיני מנגנונים והוראות שונות. בין השאר נקבע בהצעת החוק כי ניתן יהיה למנות כשופט עליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה. עוד מוצע לקבוע כי שני שליש לפחות משופטי בית המשפט העליון בכל רגע נתון יהיה שופטי מחוזי שנבחרו להיות שופטי בית המשפט העליון.
עוד קובעת הצעת החוק הסדר מיוחד ביחס למצב שבו תהיה קואליציה רחבה, המונה למעלה מ-80 ח"כים, במסגרתו, נציגי הקואליציה בוועדה (שני שרים וחבר כנסת) יהיו משלוש סיעות שונות; שני נציגי הציבור ייבחרו על-ידי כלל חברי הכנסת ולא בנפרד בקואליציה ובאופוזיציה, ואחד מהם יהיה אישה; כמו כן, לא יהיה וטו לחבר הכנסת של האופוזיציה בוועדה.
בנוסף, מוצע כי מתחילתה של תקופת הבחירות בכנסת יוצאת או ממועד התפטרות ממשלה, ועד לבחירת נציגים לוועדה חדשה לבחירת שופטים בכנסת החדשה (או בממשלה החדשה), לא ייבחרו שופטים בכל הערכאות, וכל החלטה אחרת בוועדה צריכה להתקבל פה-אחד.
עוד קובע המתווה, שבמצב בו כוננה ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של הכנסת או כאשר קואליציה רחבה (למעלה מ-80 ח"כים) תהפוך לקואליציה "צרה" או להיפך - ייבחרו מחדש נציגי הכנסת ונציגי הציבור בוועדה, וכך גם אם חבר כנסת שחבר בוועדה שינה את השתייכותו מהקואליציה לאופוזיציה או להפך, ייבחר חבר אחר במקומו. כמו כן, אם סיעה כלשהי עברה מהקואליציה לאופוזיציה או להפך, או אם חבר כנסת החבר בוועדה מוכרז כפורש, יוכלו שני שליש מחברי הכנסת בקואליציה או באופוזיציה, לפי העניין, להחליף את חבר הכנסת שבחרו לוועדה.
