שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ועדת אלאלוף מתכנסת היום: תגדיר מהו קיום בכבוד

תנסה להוריד בתוך עשור את שיעור העניים בישראל במחצית. 35 חבריה יכולים ללמוד מהעולם איך מגדירים את הזכות הבסיסית של קיום בכבוד, ולהגדירה בישראל

מיקי פלד 08:1426.11.13

היום (ג') תתכנס לישיבה ראשונה הוועדה למלחמה בעוני שהקים שר הרווחה מאיר כהן. הוועדה, בראשות אלי אלאלוף לשעבר מנכ"ל קרן רש"י וחתן פרס ישראל למפעל חיים), תצטרך בתוך שלושה חודשים להגדיר תוכנית פעולה, תקציבים ויעדים כדי להוריד מישראל את הגיבנת בדמות שיעורי העוני ואי־השוויון מהגדולים בקרב מדינות המערב. הוועדה תתכנס במשך שלושה חודשים ותחולק לכמה תתי־ועדות שיעסקו בשאלה איך להפחית בכמעט מחצית את שיעור המשפחות העניות בתוך עשור - משיעור של כ־20% מהמשפחות כיום לכ־11% - בדומה לממוצע ה־OECD.

 

כהן ואלאלוף סבורים שניהם, בדומה לעמדה של משרד האוצר, כי הדרך לעמידה ביעד היא לא בהכרח בתוספת קצבאות למשפחות העניות אלא דרך תוספת שירותים, הגדלת ההכנסות מעבודה בטווח הקצר, ובטווח הארוך דרך שיפור החינוך. כל אלו סיסמאות יפות שנשמעו גם בעבר, אך כהן ואלאלוף ינסו לעשות מהלך רחב יותר, שבו תוגדר בישראל לראשונה ובאופן כמותי ההכנסה המינימלית הדרושה למשפחה כדי שתוכל לשמור על קיום בכבוד. על הגדרה זו יתבססו התוכניות להורדת ישראל מהתואר הלא מחמיא שאותו היא נושאת. קשה שלא לתהות מדוע המדינה שמובילה את מדינות המערב בשיעורי העוני לא מצאה לנכון עד כה להגדיר מהו קיום בכבוד, לקבוע את טווח אחריות המדינה לכך, להציב לעצמה יעדים ברורים ולעמוד בהם.

 

שר הרווחה מאיר כהן שר הרווחה מאיר כהן צילום: חיים כץ

 

 

בגרמניה בית המשפט התערב

 

בדיקה של האגודה לזכויות האזרח העלתה שישראל לא בודדה בהתעלמות השיטתית שלה מהגדרת הקיום בכבוד. ארה"ב ובריטניה, שתי המדינות שנחשבות לימניות יותר כלכלית מקרב מדינות המערב, גם הן מגדירות באופן שרירותי את גובה הקצבה והשירותים שזכאיות להם המשפחות העניות. מנגד, חלק גדול ממדינות האיחוד האירופי קבעו כללים ברורים לשמירה על קיום בכבוד. כללים אלו יכולים להיות טובים יותר או טובים פחות, אבל בוודאי עדיפים על היעדר הגדרה, בדומה למצב בישראל כיום.

 

אפשרות אחת היא לגזור את הקצבאות והשירותים שהמדינה מחויבת לספק לפי ההוצאות המקובלות לצורכי מחיה, כמו מזון, דיור ותחבורה, ואפילו פנאי, תרבות והוצאות תקשורת. הדוגמה הקיצונית ביותר היא גרמניה, שהצליחה להביא את הגדרת הקיום בכבוד לשיא. אלא ששם מי שאילץ את הממשלה לבצע את התהליך היה בית המשפט הפדרלי, שקבע כי אופן חישוב קצבת הבטחת ההכנסה אינו עומד במבחן המשפטי של קיום בכבוד, אחרי שהממשלה השמיטה מהקצבה מרכיבים ללא הסבר מניח את הדעת.

 

 

בשכנה מצפון, שבדיה, לא חיכו לבית המשפט והגדירו שנים לפני כן בחקיקה את הזכות לרמת חיים הולמת. הרשות לצרכנות השבדית קבעה סל בסיסי של ההוצאות לקיום בכבוד שממנו נגזר התקן להכנסה מינימלית, לפי סקר שנערך בכל שלוש שנים. בקפריסין אחת לשנה נערך סקר הוצאות והוא שקובע את גובה הקצבה.

 

כל פתרון עדיף על הקיים

 

במדינות אחרות, כמו מלטה, הולנד ולוקסמבורג השיטה היא לא להסתכל על צד ההוצאות אלא על צד ההכנסות של המשפחות. במדינות הללו הממשלות החליטו להצמיד את סכום קצבת הבטחת ההכנסה לגובה השכר הנהוג במשק. הולנד, לדוגמה, קבעה את הקצבה כנגזרת של שכר המינימום. בפורטוגל החליטה הממשלה לקבוע את קצבת הקיום הבסיסית בהתאם לגובה הפנסיה הממלכתית ובהתאם לגודל המשפחה. בפינלנד הבטחת ההכנסה היא גם כן נגזרת של הפנסיה הממלכתית, ומהווה כ־80% ממנה.

 

ניתן להניח כי נטיית חלק נכבד ממשתתפי ועדת אלאלוף, כמו אנשי ביטוח לאומי, תהיה לטובת השיטה האחרונה, מבוססת ההכנסה. מדובר בפתרון קל יותר ליישום שאינו מצריך סקרים מורכבים. נוכח מצבה של מערכת הרווחה בישראל, שבה למדינה אין כל הסבר לגובה הקצבאות, כל פתרון שיוחלט יהיה כנראה עדיף על הקיים ויהווה שיפור.

 

ארבע הבעיות בדרך למלחמה בעוני

 

לוועדת אלאלוף, שהוקמה כדי להתמודד עם נתוני העוני המדאיגים של ישראל, ממתינות ארבע בעיות עיקריות:

 

הבעיה הראשונה היא מספר החברים הגדול - 35 במספר - שיקשה על עריכת הדיונים וקבלת ההחלטות.

 

הבעיה השנייה היא רוחב היריעה האדיר של הנושאים שבהם תטפל הוועדה - מהגדרות חדשות לעוני וקיום בכבוד ועד לדיור, תעסוקה, קצבאות, חינוך ועוד. ספק אם בשלושת החודשים שהוקצבו לוועדה להגשת תוכנית אופרטיבית לממשלה היא יכולה לעמוד בנפח כזה של דיונים. כך שהשאלה הגדולה היא על אילו תת־נושאים יוחלט לוותר כבר בישיבות הראשונות שלה ובאילו תת־נושאים היא תבחר להתמקד.

 

לא מן הנמנע כי ההחלטה הזו תיגזר מבעיה שלישית, והיא הבעיה התקציבית. לכאורה, לוועדה יש הגיבוי המלא מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד. אלא שכל גיבוי כספי כפוף בסופו של יום לאילוצי תקציב המדינה המוגבל והמקוצץ.

 

ישנה גם בעיה רביעית, והיא הפוליטיקה הישראלית. ותוכנית שפרוסה על פני עשור כמוה כתוכנית שתתמוסס אם לא יהיה לחץ ציבורי על הפוליטיקאים לשמר אותה עד סיומה.

 

בישראל איש אינו יודע מה יילד יום, בטח לא מה ילד עשור, וזה ככל הנראה יהיה החלק הקשה ביותר בעבודת הוועדה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x