שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 02.05.2013

בייבי איינשטיין

במעבדה בהונג קונג, בחסותה של חברה סינית שהפכה לאימפריית מיפוי גנטי עולמית, יושב פרופ' סטיבן שו עם 2,000 דגימות דנ"א של האנשים החכמים ביותר בעולם ומנסה למצוא את הגנים שאחראים לאינטליגנציה (ובכן, הרי לכם פתיחה קונספירטיבית לכתבה)

מבית דפוס ישן בהונג קונג, שעבר הסבה והפך למעבדה משוכללת, מנצח פרופ' סטיבן שו (Hsu) על המחקר השאפתני אי פעם בתחום הגנטיקה של האינטליגנציה. לצורך המחקר הצליח שו לאסוף יותר מ־2,000 דגימות דנ"א של האנשים החכמים בעולם. 2,000 אנשים, רובם מהמערב, עם רקורד מוכח בפיזיקה ובמתמטיקה, בוגרי אוניברסיטאות עילית ואיי.קיו של 160 ויותר, שכל אחד מהם הסכים לירוק למבחנה קטנה, שנשלחה לאחת המעבדות שמשתתפות במחקר של שו. לשם השוואה, האיי.קיו הממוצע של האוכלוסייה בעולם הוא 100, וזה של זוכי פרס נובל עומד בממוצע על 145. במבחנות של שו יש דגימות דנ"א של אנשים שמבחינה סטטיסטית נולדים רק אחד ל־30 אלף. שו מניח שאם אמנם קיים "גן אינטליגנציה" הוא ימצא אותו בדגימות הללו.

 

לא מדובר במיזם מופרך של מגלומן מדעי. שו, אמריקאי ממוצא סיני, למד באוניברסיטאות הנחשבות בארצות הברית, השלים תארים בהצטיינות, זכה בפרסים ובמלגות והפך לפרופסור לפיזיקה תיאורטית. במקביל הקים שני סטארט־אפים בתחום אבטחת מידע, שאחד מהם נמכר לסימנטק תמורת 26 מיליון דולר, ובזמנו החופשי השתעשע בתיאוריות של כלכלה מודרנית. עד שלפני כשנתיים וחצי החליט לנסות להשיב על השאלה שמנקרת בו מילדות: מדוע אנשים מסוימים חכמים יותר מאחרים, ועד כמה מדובר בעניין גנטי.

 

תינוקות. מיפוי גנטי תינוקות. מיפוי גנטי צילום: שאטרסטוק (LI CHAOSHU)

 

"רגע היסטורי"

 

אם הכל ילך למישרין, בקיץ יושלם הריצוף הגנטי של הדנ"א של הגאונים והשוואתו לזה של אנשים רגילים. מסקנות ראשונות עתידות להתפרסם רק בסתיו, אבל כבר עכשיו המחקר מעורר סערה עולמית בגלל השימושים האפשריים במסקנותיו. תמצית החששות רוכזה בכתבה מעט היסטרית שפורסמה לפני חודש במגזין האמריקאי "Vice" תחת הכותרת "סין מהנדסת תינוקות גאונים". המגזין, שאינו סובל מחרדה של תקינות פוליטית, הביע במפורש את החשש שסין טורחת למפות את גאוני המערב פשוט כדי להנדס תינוקות גאונים ולבסס את מעמדה בעולם. אבל לא רק "Vice". גם מומחי אתיקה מוטרדים ממעבדות אופורטוניסטיות שינצלו את הידע החדש או סתם מהורים פרפקציוניסטים שישתמשו בממצאים - אם יהיו כאלה - כדי להביא לעולם רק תינוקות חכמים, אגב השמדת העוברים הפחות אינטליגנטיים שלהם.

 

לחרדות הללו תורמת העובדה שהמחקר של שו מתבצע תחת המטרייה של BGI - המרכז הגדול בעולם למיפוי גנטי, שממוקם בשנזן, סין. ממילא עצם הניסיון למצוא את הגנטיקה של האינטליגנציה מעורר בקרב רבים אי־נוחות וחשש מ"השבחת גזע". וכאשר המחקר נערך למעשה על ידי חברה סינית שלה קשרים לממשלת בייג'ינג, בעלת רקורד מרשים במיפוי גנטי של צמחים ובעלי חיים, החשדנות היא תוצר לוואי מתבקש. אולי זו הסיבה ששו (47) מעט עצור וזהיר בראיון עמו. אף שהמחקר הפך אותו לחוקר־סלבריטי, שמתראיין לעיתונים כמו "הוול סטריט ג'ורנל" ו"הניו יורק טיימס", הוא חושש מפופוליזם ומעיוות דבריו. לאורך השיחה הטלפונית עמו הוא מקפיד להשיב כמעט אך ורק תשובות עובדתיות, מנומקות אך רזות.

 

רק כאשר אני שואלת אותו על הפוטנציאל שטמון לדעתו במחקר, הוא מגלה התלהבות וחורג לרגע מדבקותו בעובדות היבשות. "המחקר מרגש בפוטנציאל שלו להשיב על שאלה עתיקת יומין לגבי ההבדלים בין אנשים, ואנחנו על סף גילוי הפרטים", הוא אומר ל"מוסף כלכליסט". "גם אם במחקר הנוכחי, שיסתיים בקיץ, נמצא רק גן אחד של אינטליגנציה, רק את הרמז הראשון שיש לו אפקט משמעותי, אני חושב שזה יהיה רגע היסטורי".

 

"אינטליגנציה זה גנטי"

 

הניסיון השאפתני לפצח את הקוד הגנטי של האינטליגנציה מקפל בתוכו את ההנחה שאינטליגנציה עוברת בתורשה. הנחת היסוד הזאת אינה מקובלת על כולם. סוציולוגים, למשל, נוטים להאמין שלסביבה יש השפעה גדולה יותר מ לגנטיקה. אולם עבור מדענים כמו שו, פיזיקאי המשמש סגן נשיא למחקר ולימודי תואר שני באוניברסיטת מישיגן סטייט, רק למדע היבש, הכמותי, יש משמעות. והמדע הזה מצביע, לטענתו, על כך שגנטיקה אחראית ל־50%–80% מהאינטליגנציה. "כבר ידוע, ברמת ביטחון גבוהה, שעיקר האינטליגנציה עובר בתורשה", הוא מסביר. "אנחנו יודעים את זה, למשל, ממחקרים שנעשו בתאומים זהים שחולקים מטען גנטי זהה וגדלו בסביבות שונות, ובכל זאת הדמיון בציוני האיי.קיו שלהם גבוה מאוד. הקורלציה הזאת יורדת אבל עדיין גבוהה אצל תאומים לא זהים, אצל אחים, ובין הורים וילדים. מחקרים כאלה מרמזים שחלק גדול מאוד מהאינטליגנציה נקבע על ידי גנים".

 

סטיבן שו: "האינטליגנציה כנראה מושפעת מאלפי גנים, שלכל אחד מהם יש השפעה קטנה. המבנה הזה לא ייוודע עד שננתח דגימות של מיליוני אנשים, אבל העלות של ניתוח גנטי יורדת במהירות, אז נוכל להגיע לזה בתוך שלוש־חמש שנים" סטיבן שו: "האינטליגנציה כנראה מושפעת מאלפי גנים, שלכל אחד מהם יש השפעה קטנה. המבנה הזה לא ייוודע עד שננתח דגימות של מיליוני אנשים, אבל העלות של ניתוח גנטי יורדת במהירות, אז נוכל להגיע לזה בתוך שלוש־חמש שנים" צילום: דריק ל' טורנר

 

כמה גנים מעצבים את האינטליגנציה שלנו?

"היא מושפעת כנראה מאלפי גנים, שלכל אחד מהם השפעה קטנה. אנחנו יודעים את זה ממחקרים קודמים, דומים לשלנו, שנעשו על מדגם קטן יותר של אנשים, והתוצאות שלהם היו שליליות. כלומר, עד עכשיו לא התגלה גן יחיד עם אפקט גדול על אינטליגנציה. לדעתי כל המבנה שאחראי לאינטליגנציה לא ייוודע עד שננתח דגימות של מיליוני אנשים".

 

בינתיים, רוב הדגימות שמשתתפות במחקר הגיעו מהמערב. המקור העיקרי שלהן הוא פרופ' רוברט פלומין (Plomin), פסיכולוג אמריקאי שמתמחה בחקר תאומים וגנטיקה של התנהגות. במסגרת מחקריו אסף פלומין יותר מ־1,500 דגימות דנ"א של צעירים מפותחים מבחינת החשיבה המתמטית. שאר הדגימות גויסו באמצעות האתר של BGI, שפירט בדיוק אילו ציונים, פרסים, תארים, הישגים ואולימפיאדות מדעיות נדרשים כדי לעמוד בתנאי הסף למחקר.

 

אתם מנתחים דגימות של 2,000 איש בלבד. ייתכן שתסיימו את המחקר בקיץ ולא תמצאו כלום?

"כן, המחקר יכול להיכשל. ייתכן שנמצא אפקטים אבל הם לא יהיו מספיק גדולים ומובהקים, ולא נוכל להיות בטוחים שאלה לא סתם תנודות. נזדקק לכוח סטטיסטי גדול כדי לחלץ את המידע".

 

נשמע שמחכה לכם מחקר ארוך מאוד.

שו צוחק, לראשונה. "העלות של ניתוח גנטי יורדת במהירות גבוהה, כך שאני מניח שנוכל להגיע בתוך שלוש עד חמש שנים למיליוני דגימות".

 

ולמה לנתח רק את הדנ"א של הסופר־חכמים?

"להתמקדות בגאונים יש יותר כוח סטטיסטי כי הם חריגים. יש להם יותר מהמשתנים הטובים של הגנים שאחראים לאינטליגנציה מאשר אצל אנשים ממוצעים. זה כמו שאם תרצי לבודד גנים שאחראים לגובה, תבחרי דגימות דנ"א מאנשים מאוד גבוהים".

 

"העשירים יהיו ראשונים"

 

פאסט־פורוורד חמש שנים קדימה. שו ועמיתיו מזהים את אלפי הגנים שאחראים לאינטליגנציה. הם מפרסמים מאמר אקדמי במגזין מקצועי יוקרתי ועושים היסטוריה. מוחות אקדמיים עורכים מחקרי המשך, ומוחות מסחריים זריזים - אולי גם זה של שו, שאחד מתפקידיו באוניברסיטה הוא מסחור ידע אקדמי - מחפשים דרכים לעשות כסף מהגילוי.

 

כשאני שואלת את שו על היישומים האפשריים של המחקר, הוא מדבר קודם כל על התועלת לחקר המוח. הקוד הגנטי נחשב למעין שרטוט שלפיו נבנה המוח, כך שפיצוח היבט מסוים בשרטוט יכול לעזור להבין איך עובד המבנה כולו. "בכל גן שמתגלה וקשור לפעילות קוגניטיבית, מיד בודקים אילו חלבונים קשורים אליו או אם הוא מתבטא במעברים מסוימים במוח, כי התשובות עשויות להוליד טיפולים תרופתיים חדשים או לפתח את הידע על מחלות כמו פרקינסון ואוטיזם", אומר שו. הצעת המחקר שלו, שעליה הוא חתום עם עמיתיו למעבדה, מדגישה את הקשר בין אינטליגנציה לבריאות. מחקרים מצאו שאינטליגנציה גבוהה קשורה לתוחלת חיים ארוכה יותר, לעמידות יחסית לדמנציה (שיטיון), ולפחות השמנה, מתח, מחלות לב וכלי דם, הפרעות פסיכיאטריות ועישון. מה שלא נכתב שם אך משתמע הוא שכדי שבעתיד האוכלוסייה תהיה בריאה יותר, ניתן יהיה "לטייב" אותה כך שתהפוך לחכמה יותר.

 

חוקרים במעבדה של BGI חוקרים במעבדה של BGI צילום: אי פי איי

 

שו מפנה אותי למחקר שפרסמו לפני שבועות אחדים שלושה חוקרים מהמחלקה לפסיכולוגיה והתפתחות אנושית באוניברסיטת ונדרבילט בנאשוויל. הם עקבו אחרי 320 ילדים שאובחנו בגיל 13 כבעלי יכולת מילולית ומתמטית יוצאת דופן. בגיל 38 רוב הילדים באותו מחקר התבגרו להיות בעלי מקצועות שכרוכים באחריות רבה ובקבלת החלטות קריטית, והשתלבו בתפקידים בכירים מאוד בתחומי העסקים, הבריאות והמשפט, כמו גם באקדמיה ובמקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). 19 מהם הפכו לרופאים בכירים, שניים הם נשיאי חברות הכלולות במדד פורצ'ן 500, שניים נוספים הם מהנדסים בכירים בחברות הללו, ואחד מייעץ לנשיא ארצות הברית בסוגיות של מדיניות לאומית. "המחקר מאיר את היקף התרומה ושיעור הקומה המקצועי שלהם", כתב שו בבלוג שלו.

 

עולם אוטופי כזה, שבו כולם מאוד מצליחים, נשמע נהדר, אבל עשוי להיות לו מחיר מוסרי: כדי להגיע אליו עשויים זוגות, גם כאלה שאינם סובלים מבעיות פריון, לבחור לעשות הפריות מבחנה, שבהן ימפו במעבדה את המבנה הגנטי של הביציות המופרות ויחזירו לרחם רק את האינטליגנטית ביותר. לא קשה למצוא מי שיגדיר תהליך כזה כהשבחת הגזע.

 

אתה מרגיש בנוח עם האפשרות שאנשים יבחרו להוליד רק את העוברים החכמים ביותר שלהם?

"זה נכון שבסופו של דבר אנשים עשויים להשתמש בזה לסלקציה גנטית. היום אפשר לעשות סלקציה גנטית נגד מחלות מסוימות, וייתכן שבעתיד אפשר יהיה לנוע לכיוון סלקציה חיובית. כל אדם צריך להחליט איך הוא מרגיש עם זה, ואני מניח שבכל מדינה יחוקקו חוקים שיקבעו אם זה מותר או לא. כבר היום בארצות הברית נשים עם בעיות פוריות שקונות ביציות משלמות יותר לתורמת עם תואר מקולג' או עם פסיכומטרי גבוה, כך שרואים שכבר יש לזה שוק. ברגע שהטכנולוגיה תהיה קיימת יהיו אנשים שישתמשו בה, ואני די בטוח שעשירים יהיו הראשונים לאמץ אותה".

 

כמו שהם הראשונים לאמץ בדיקות חדשניות שמזהות עוברים חולים.

"הכל מדע בדיוני כרגע, אבל אם בעתיד אפשר יהיה לעשות סלקציה גנטית, יהיה גרוע אם רק עשירים יוכלו לעשות אותה. הממשלות יצטרכו לאפשר לכולם לעשות את זה בחינם".

 

אז אנחנו הולכים לקראת חברה חכמה יותר, שבה כולם זוכי פרס נובל אפשריים?

"אני מקווה, אני מקווה".

 

הכל החל ב־9.9.99

 

חלק ניכר מהחשדנות שבה נתקל שו נובעת מהעובדה שהמחקר שלו חוסה תחת הכנפיים הענקיות של BGI. מכון המחקר הגנטי ממוסגר לעתים בתקשורת האמריקאית כקנוניה של הממשל הסיני, בדרכו להשתלט על המידע הגנומי של העולם. או, במקרה של המחקר של שו, לייצר באופן בלעדי "סופר־תינוקות".

 

חברת BGI (ראשי תיבות של Beijing Genomics Institute) הוקמה ב־9.9.99 בשעה 9:09 על ידי שני מדענים סינים שמאמינים באמונות תפלות. סיפור הקמתה מזכיר את הצ'יזבטים המוכרים על הסטארט־אפ בגראז': פרויקט מיפוי הגנום האנושי היה אז בשיאו. שני המייסדים, הואנמינג יאנג (62) וג'יאן וואנג (60), האמינו שסין מוכרחה להיות חלק מהפרויקט, אולם הממשל בבייג'ינג לא היה שותף לדעתם. השניים לא נואשו ובאמצעות משקיעים פרטיים קנו מכשירים לריצוף גנים (Sequencers), שכרו משרד בבניין דירות ריק בבייג'ינג, ונלחמו כדי לקבל 1% מהגנים שנותחו במסגרת הפרויקט. הקרטונים של מכשירי הריצוף שימשו ככיסאות, ובהפסקות מעבודה פתחו 50 המדענים שלהם שקי שינה והלכו לנוח קצת.

 

הצלחתם בסופו של דבר שמה גם את סין על מפת מיפוי הגנום העולמית ועוררה את תשומת לבו של הממשל, שהחליט בכל זאת לתמוך בחברה. אלא שעם המימון הגיעו גם הגבלות שלמייסדים לא היה נוח איתן. כעבור כמה שנים הם החליטו להתנתק מחבל הטבור הממשלתי. תמורת תמיכתו של הממשל המקומי בשנזן, עיר תעשייתית מודרנית בדרום סין, בסמוך לגבול עם הונג קונג, הם העתיקו לשם את החברה.

 

הפרויקט הגדול הראשון של BGI היה פענוח הגנום של האורז, כדי להבין את תבניות הצמיחה שלו ואת המחלות שמאיימות עליו. ב־2002 דיווחה BGI במאמר ב"נייצ'ר" על תוצאות מחקרה. בשנים האחרונות כבר התבססה BGI כחברת המיפוי הגנטי הגדולה בעולם, שאחראית, לפי הערכות, ליותר מ־50% מפעילות הריצוף הגנטי העולמית. היא מעסיקה יותר מ־4,000 עובדים, שגילם הממוצע 25–27, והם מתוארים כגיקים מגניבים בג'ינס וסניקרס שמשחקים כדורסל במתקני החברה, בדיוק כמו עמיתיהם בעמק הסיליקון - למעט העובדה שהגיקים של שנזן מסתפקים ב־1,500 דולר לחודש. מנכ"ל החברה ג'וּן וואנג מכונה "ביל גייטס הסיני".

 

בנוסף יש ל־BGI שמונה מרכזי פעילות מחוץ לסין. הגדולים שבהם הם המרכז האמריקאי בבוסטון והמרכז האירופי בקופנהגן, דנמרק. במקביל היא מפעילה 600 נציגויות, מעין זרועות שלה, בתוך אוניברסיטאות, מוסדות מחקר, חברות תרופות וכדומה. BGI עוסקת הן בפעילות מחקרית שאינה מניבה הכנסות והן בפעילות מסחרית למטרות רווח שמאפשרת את פעילותה. ב־2011 הסתכמו הכנסותיה ב־1.2 מיליארד יואן (כ־700 מיליון שקל), וג'וּן מצהיר שהרווחים מוחזרים למחקר. "אנחנו אוהבים מדע, צריכים כסף, ומחברים בין שני הדברים", אמר ל"ביזנסוויק".

 

"לא אג'נדה סינית"

 

המבקרים הקונספירטיביים של אימפריית הגנים הסינית מפנים לאתר הבית של BGI, שם היא עדיין מוגדרת "סוכנות ממשלתית", לכאורה עוד זרוע חשודה של המשטר בבייג'ינג המבקש להשתלט על העולם. הם גם מזכירים את קו האשראי האדיר בסכום של 1.5 מיליארד דולר שקיבלה BGI לפני כשלוש שנים מהבנק לפיתוח בסין - כסף שאפשר לה לבצר את מעמדה כמובילה עולמית בפענוח גנומי.

 

מצד שני, מנהלי BGI מדגישים בכל ראיון שמדובר בחברה פרטית "בניהול אזרחי". בראיון למגזין הטכנולוגי של MIT אמר וואנג שכיום רק 10% מהכנסות BGI מגיעות מפרויקטים ממשלתיים סיניים, וגם אלה בעיקר מרשויות מקומיות, לא של הממשל המרכזי. שאר המימון הוא שילוב של מענקים, תרומות אנונימיות והכנסות מפרויקטים לריצוף גנומי בתשלום. וואנג כבר מורגל בניסיונות לברר אם יש לחברה כוונות נסתרות. הוא מדמה את BGI למהגר עבודה נודד שמחפש הזדמנויות ומדי פעם מרגיז את הרשויות, ומצהיר שהאסטרטגיה של BGI היא רק "לעשות טוב" לבני האדם.

 

בעל כורחו, מוצא עצמו כיום גם שו בתפקיד מליץ היושר של BGI. "האם ברמה הלאומית יש אג'נדה סינית לעסוק בכזו פעילות? הייתי אומר שלא", הוא הבהיר לא מזמן בראיון לרדיו NPR האמריקאי. "BGI אינה זרוע של ממשלת סין. מדובר בחברה פרטית שמקבלת מענקים ממשלתיים, בדיוק כמו שחברת מחקר אמריקאית מקבלת כספי מענק של ממשלת ארצות הברית עבור מחקרים מסוימים. יש לנו מימון מוגבל, התקציב שלנו מוגבל, והייתי שמח אם תהיה לנו תמיכה מכל ממשלה שתרצה לתרום למחקר הזה, אבל זה לא המצב".

 

בראיון עם "מוסף כלכליסט" שו מעריך שעלות המחקר הנוכחי היא כ־5 מיליון דולר, ומספר שהכסף מגיע ממקורות מגוונים, כולל מממשלות אירופיות. "משום מה התקשורת תמיד מתמקדת בסין, אבל למעשה במחקר אנחנו משתפים פעולה עם מדענים אמריקאים ובריטים", הוא אומר. "מי שסייע לנו לאסוף את דגימות הדנ"א (פרופ' פלומין) הוא אמריקאי שעובד בקינגס קולג' בלונדון, והמימון למחקר שלו מגיע מממשלת בריטניה ומהאיחוד האירופי. תמיד יש סיפורים על סין, אבל בעצם ממשלות רבות אחרות מממנות את המחקר הזה, וכנראה יש להן סיבות לממן כאלה מחקרים".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x